כתבות מגזין
אלון פז וארוסתו בריאיון לקראת החתונה, כנגד כל הסיכויים: "אסור להתייאש, הקב"ה הוא כל יכול"
בעוד תקופה קצרה ייכנס לחופה זוג מיוחד, כנגד כל הסיכויים, אחרי מסע מטורף של התמודדות. הוא נכה, משותק בכל הגוף ומונשם כבר 13 שנה, והיא גרושה כבר 16 שנה, פלוס ילדה. ריאיון מרגש
- אפרת טליה כהן
- פורסם ט"ז תמוז התשפ"ג |עודכן
בשנים האחרונות התפרסם רבות סיפורו של אלון פז: בחור צעיר שלפני 13 שנה, כשהוא בן 33 בלבד, התהפכו חייו, כשהפך ברגע אחד למשותק בכל חלקי גופו, כתוצאה מתאונת דרכים קשה שעבר. מאז הספיק לחזור בתשובה, והחליט להקדיש את חייו לשני דברים: ללימוד תורה ולזיכוי הרבים. במשך השנים, הסרטונים שלו הציפו את הרשת באמירות מחזקות של אמונה, שהמסר שלהן הוא אחד: פז לא כועס ולא שואל שאלות על המצב אליו נקלע, הוא משתדל בעיקר להיות אסיר תודה ולהתחזק במחשבה שהכל לטובה. בכל סרטון הצהיר פז שהוא מחפש את הזיווג שלו, כדי להקים בית יהודי תורני וכשר. וכך, במשך 13 שנה, הוא ממשיך לחכות ולקוות שיום יבוא והוא יזכה לכך.
"כבר 13 שנה אני נמצא בבית חולים סיעודי באותו החדר, סגור, כמעט לא יוצא, ולא רואה אפילו שמיים ואדמה, משתדל לשבת וללמוד תורה, וברוך השם לא מתלונן", מתאר אלון. "אין תלונות, זה הכל תיקונים וכפרות מבורא עולם, שיודע מה הכי טוב בשבילי. גם לא שואל למה, אומר רק תודה לבורא עולם. יש לי פה בחדר מחשב, אני מפעיל אותו עם האף, וככה אני שולט עליו, כותב ומעלה פוסטים, מתקשר ומעביר את הזמן שלי".
יפית ימית קורלקר היא גרושה בת 45, אם לחיילת בת 19, שמתגוררת בדימונה. כבר 16 שנה שהיא מחפשת את הבחור שאיתו תקים בית לפרק ב' במזל טוב. לפני שלוש שנים זכתה לחזור בתשובה, ובמשך השנים היא משמשת במסירות במקצועה ככוח עזר בתחום הסיעוד, לטיפול בחולים.
בל"ג בעומר האחרון צפתה יפית ימית בסרטון שנגע בה מאוד, בו ראתה לראשונה את אלון בדברי חיזוק. "ישר אמרתי לעצמי שאני רוצה להכיר אותו", היא מתארת בהתרגשות. "הרגשתי ממש חיבור, משהו פנימי, בנשמה. הרגשתי שהוא אמיתי, טהור".
וממילים למעשים: כבר באותו היום פנתה לחבר שהופיע בסרטון יחד איתו, וביקשה להכיר אותו. החבר נתן לה את המספר האישי של אלון, והציע לה ליצור איתו קשר, ולנסות. "כתבתי לאלון שאני מעוניינת להכיר אותו, ושאשמח לפגוש אותו, זה היה ביום שישי. ביום ראשון שלאחר מכן, כבר בעשר בבוקר הייתי אצלו".
לא נרתעת או חששת? בכל זאת, הוא משותק בכל הגוף. יש לזה לא מעט השלכות...
"לא, בורא עולם כבר הכין אותי לזה מראש. עבדתי בסיעוד הרבה זמן, בבתי חולים ועם כל מיני סוגי חולים, אז אני מכירה את העולם הזה. כשראיתי אותו, לא ראיתי את הגוף – ראיתי את הנשמה שלו, כך שזה לא הפחיד או הרתיע אותי, חיפשתי את מה שבפנים, את הנשמה. הגוף זה כלום, זה לא משהו שאנחנו איתו לנצח".
ואם חשבתם שסיפור הסינדרלה הזה מתחיל ונגמר כאן, כנראה שאתם טועים. יפית ימית אמנם התלהבה מאוד, אבל אלון לעומתה חשש והחליט לא לתת לקשר הזדמנות, והוא נותק למשך חצי שנה. "היה לי קשר קודם שקצת נפגעתי מבחורה, אז הרגשתי שאני צריך להיות זהיר ולשקול טוב טוב אם אני נכנס לזה", הוא מסביר.
לאורך חודשי הנתק, יפית ימית הייתה בצער ולא הצליחה לשכוח את אלון. "בכיתי, אמרתי לעצמי: 'מה, אפילו נכה לא רוצה אותי? מה יש בי?', ומאז לא התעניינתי בשום הצעה אחרת שקיבלתי ולא רציתי אף אחד אחר. לא הבנתי למה אני רוצה לדבר ולשמוע רק אותו, כאילו משהו בלב נסגר לי, כל מי שפנה אליי חסמתי וביטלתי, הרגשתי שאני רוצה לדבר רק עם אלון. כל הזמן נלחמתי בתחושה הזו, וניסיתי להגיד לעצמי: 'הוא לא רוצה אותך, אז למה את מתעקשת?'".
בחנוכה האחרון, חצי שנה לאחר שהסתיים הקשר ביניהם, אלון חגג יומולדת. יפית ימית זכרה היטב את התאריך, והחליטה להפתיע אותו. "באתי אליו עם עוגה ובלונים, ואמרתי לעצמי: 'גם אם הוא לא ירצה אותי בתור בן זוג, לפחות זכיתי לשמח יהודי'". אבל במפגש הזה משהו בלב של אלון נפתח, והוא החליט לתת צ'אנס לקשר ביניהם.
"שבועיים אחרי היומולדת שלו הוא התחיל להתקשר אליי וחזרנו לקשר. שלושה חודשים לאחר מכן, הוא ביקש שאבוא אליו, וכשהגעתי, זיהיתי שמשהו במבט שלו בעיניים היה שונה, שמשהו באוויר אחר. הוא אמר שהוא רוצה שנקדם את הקשר למשהו יותר רציני, ושבהמשך גם נתחתן, ושאני אעבור לגור בפתח תקווה, בדירה שהוא בנה במיוחד לשלב שיזכה להתחתן".
קצת אחר כך, אלון הפתיע את יפית ימית בהצעת נישואין מרגשת במיוחד. "יצאנו לטיול בירושלים, ולא ידעתי כלום. ניחשתי שיש משהו, אבל לא ידעתי מתי ואיפה ואיך זה יהיה, והוא הפתיע בגדול. זה היה מושלם ומרגש, ולא יכולתי אחר כך לעמוד, הייתי חייבת לשבת מרוב ההתרגשות. הוא לקח אותי לאזור של בית הכנסת החורבה, שפחות הכרתי עד אז. אנחנו יורדים מהאמבולנס, אני שומעת מוזיקה ואנשים מריעים ברקע, רואה צלמים, ואני מסתכלת ואומרת לעצמי 'איזה מגניב', ועד שלא ראיתי את השטיח האדום – לא הבנתי שהמהומה הזאת קשורה אליי.
"הייתי בשוק", ממשיכה יפית ימית לתאר בהתרגשות. "לא דמיינתי שהוא יעשה לי דבר כזה מדהים. זה מעל המצופה. זה מדהים ממש, אני מרגישה באגדות".
בקרוב, צפויים השניים להינשא ולעבור למגורים משותפים, יחד עם עובד שיטפל באלון, בדירה הסמוכה לבית החולים בו היה מאושפז כל השנים, בפתח תקווה. "אני מתכנן לעבור לבית שבניתי. אני טיפוס מחושב, מסתכל הרבה קדימה, אז כבר לפני כמה שנים כשחיפשתי זיווג כבר בניתי בית שיתאים לשניים, לזוג, מטבח, ארונות, תנור. כל מה שאישה צריכה, הכל הכנתי מראש, שכשהיא תגיע הכל יהיה מוכן בשבילה. וכך היה, זה הגיע".
נפגשת עם בנות אחרות לפניה?
"כן, היו שידוכים, אבל לא היו כמו יפית ימית. נכנסתי לזה בעדינות, בשקט, החלטתי לא לגלות לאף אחד, ועד שלא יהיו אירוסין – החלטתי שאני שומר על זה בשקט בשקט ורק מי שקרוב אליי ידע. מההתחלה ידעתי שהיא אישה טובה, אבל לא התחברתי, ולא יודע מה קרה פתאום ובורא עולם סידר את זה. הבנאדם מתכנן דבר אחד והשם מסדר לו דבר אחר".
ימית יפית, איך ההורים והבת שלך קיבלו את השידוך עם אלון?
"הבת שלי קיבלה את זה באהבה, היא מאושרת. להורים שלי, לעומתה, היה קשה. המשפחה שלי לא קיבלה את זה בהתחלה, שאלו הרבה שאלות, והיה להם קשה להכיל את זה. היום הם כבר יותר מקבלים את זה, וכבר עוזרים לי בהכנות לחתונה".
אלון, מאיפה הכוחות להמשיך לקוות כל השנים האלה שזה יקרה? לא התייאשת אף פעם?
"אני כבר שנים מחפש שידוך ומתפלל, אבל אף פעם לא היה ייאוש, אני אדם חזק. יש ירידות ועליות, אבל להתייאש? לא. יש אמונה, בזכות האמונה והרצון החזק לא מוותרים, ממשיכים הלאה גם כשנפגעים או נופלים".
לסיום, זה לא סוד שיש הרבה רווקים ורווקות שמסתובבים בינינו, ומחכים כבר שנים ארוכות לזיווג שלהם. יש לכם מסר עבורם, מתוך המסע שלכם?
"לי אישית היו הרבה תפילות ודמעות, במיוחד על אלון", ימית יפית מתארת. "חשבתי לעצמי: 'אפילו משותק לא רוצה אותי? מה יהיה? מה רע בי?', השם לא נתן לי להתנתק, נתן לי לחכות לו, לא הייתי מסוגלת לדבר עם אף אחד אחר, ובדיעבד אני יודעת כמה שזה לא היה סתם. כשזה מגיע – זה מגיע בגדול, אין ייאוש בעולם כלל, לשנינו זה נס.
"אסור להתייאש, זה היצר, הוא מנסה למנוע מאיתנו להקים בית נאמן, אבל הקב"ה הוא כל יכול. לא האמנתי שזה יקרה, אבל כשזה בא – אני רואה את השם מולי כל הזמן. היום אני מבינה שכל מה שעברתי זה בשביל אלון. גם כשלמדתי את התחום ולא היה לי קל, וגם אחר כך, כשטיפלתי במסירות בחולים והם נפטרו בסוף והיה לי המון צער, תמיד שאלתי את עצמי 'למה בחרתי בתחום הזה בכלל?'. אף פעם לא הייתה לי תשובה ברורה לעצמי, היום אני כבר מבינה. הכל היה רק בשביל אלון, ככה השם הוביל אותי, והיום אני יודעת לטפל בו, ומבינה למה ואיזה חסד השם עשה איתי.
"אל תתייאשו, השם איתכם. נכון, זה קל להגיד וקשה לביצוע, אבל הכל אפשרי. אם אלון, מונשם ומשותק, ולמרות הכל מתחתן – אז כל אחד יכול למצוא את הזיווג שלו. והלוואי שהמשיח יגיע, ושנהיה חזקים עם הקב"ה. זה רק האמונה".
ואלון מוסיף: "צריך להאמין, לרצות, זה יגיע. בורא עולם לא עזב ולא עוזב אף אחד. כגודל האמונה – כך גודל הישועה, ככה אני 13 שנה במצבי, ולא מתייאש. אנשים אמרו לי 'אני במקומך הייתי מתייאש ורוצה למות', אבל אני רוצה לחיות, להקים בית של תורה ומצוות, עם ילדים, בית של הכנסת אורחים בעזרת השם. אני מרגיש שקיבלתי אישה באמת מקסימה עם לב רחב, בעלת נתינה, רגישה מאוד, נותנת מכל הלב, שקטה, טובה, אישה של פעם. אני מרגיש שאחרי כל ההמתנה הזאת זכיתי בצדיקה".
אלון פז ויפית ימית קורלקר התראיינו לתוכנית "עודד בדרכים", בהנחיית עודד הרוש. הראיון המלא יפורסם בקרוב
קחו חלק בבניית מקווה טהרה לנשים יהודיות במדינת אויב וקבלו חנוכיה יוקרתית שתאיר את ביתכם!