רוצים שיבינו אתכם? קחו אחריות על מה שאתם אומרים

באופן כללי כולנו צריכים להפנים עובדה פשוטה: יש לנו אחריות על מה שאנו אומרים, והאחריות הזו היא שלנו בלבד.

כאשר אדם אומר כל מה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה למי שהוא רוצה, הוא צריך לקחת בחשבון שגם הוא ישמע דברים שהוא לא רוצה לשמוע, מאנשים שהוא לא רוצה להקשיב להם, בזמנים שלא מתאימים לו. זהו כביש דו סטרי.

אי אפשר לפנות אל בן או בת הזוג בצורה עוקצנית ולא נעימה, ולצפות שהם יענו לנו בצורה נעימה ואוהדת. או אנו בוחרים בסגנון מסוים, צריך לזכור שנאלץ גם אנחנו לשמוע אותו מופנה אלינו.

בדיוק באותה מידה, אי אפשר לומר דברים מעורפלים ודו משמעיים ולצפות שיקראו את מחשבותינו וידעו למה אנחנו מתכוונים. כאשר אנו משוחחים עם בן או בת הזוג, הכי קל לומר ש"הם לא מבינים אותי", ואפשר לומר את זה גם בצורה החלטית ומרשימה, אבל האמת היא שהאחריות להיות ברורים ומובנים היא עלינו. זכרו – הדובר הוא אקטיבי והשומע הוא פסיבי, והציפיה תמיד מופנית אל הצד הפָעיל.

אותן מילים בשפה שונה

כולנו דוברי עברית, אבל לפעמים אנחנו משתמשים בשפות שונות, למה הכוונה?

בני זוג מרגישים שונה לגבי נושא מסוים; לבעל לא כל כך מפריע שאמו נוטה להתערב הרבה, ואילו אשתו מתרגזת מאוד כל פעם מחדש, היא מרגישה שמעורבות חמותה מוגזמת לחלוטין. הדבר גם גורם לה להרגיש שבעלה מעדיף לפעמים את הדעה של אמו על פני הדעה שלה, וזה מאוד מכאיב לה.

נאמר שהם הולכים לקנות סלון חדש, והחמות מרבה להתערב ולחוות דעות. הבעל חושב שזה לגיטימי, משום שהיא עוזרת להם מבחינה כספית ונותנת חלק גדול מהסלון החדש. האישה עונה שאם ככה – היא מעדיפה לוותר על הכסף, ואפילו על הסלון החדש, העיקר שחמותה תפסיק כבר להתערב.

בעיקרון, הבדל הדעות ביניהם הוא טבעי ונורמלי. עבור הבעל, רמת ההפרעה שנגרמת לו מהתערבות האם היא שתיים בסולם מאחת עד עשר. עבור האישה רמת ההפרעה היא תשע. לכן, מבחינתו שווה לסבול את ההפרעה כדי לקבל סלון חדש, בעוד שעבורה זה בלתי נסבל ולא משתלם.

ואז, בלי קשר לסלון החדש, אומר הבעל לאשתו: "אמא שלי כבר נתנה לי היום כמה מאות שקלים. מה את רוצה לעשות איתם?".

בואו נשים לב רגע למשמעויות של המשפט הזה בעיני בני הזוג. עבור הבעל הנושא הזה טכני, ולכן הוא שואל בפשטות מה היא חושבת שהם צריכים לעשות עם סכום הכסף שכבר קיבלו. עבור האישה, לעומת זאת, זהו נושא טעון רגשית. המשפט הזה מבטא עבורה הרבה יותר מסכום כסף מסוים; הוא מסמל את הנושא הכאוב כולו. ולכן היא מגיבה בזעם: "לא רוצה טובות ולא צריכה מאמא שלך כלום!". משם מתלקח ריב שלם שכולל ביטויים לא נעימים כמו "את כפוית טובה!", ו"אתה מתנהג כמו ילד שקשור לאמא שלו, מתי תבין שהתחתנת!".

לכך הכוונה כשאנו אומרים שהם מדברים בשפות אחרות. הם לכאורה מדברים על אותו נושא, אלא שלמען האמת כל אחד מהם עסוק בסוגיה שונה לגמרי. זהו מקרה קלאסי של חוסר תקשורת שפוגע בהם ולא מאפשר להם להגיע להחלטות שקולות.

במצב הזה, היה רצוי שהבעל יגיד לאשתו משהו כגון: "אני יודע שקשה לך עם ההתערבות של אמא שלי, ושאנחנו צריכים להחליט אם אנחנו מקבלים את העזרה יחד עם ההתערבות או מוותרים על שניהם. את ההחלטה הזה נקבל בעז"ה יחד. חוץ מזה, בלי קשר, אמא שלי כבר נתנה לי סכום כסף מסוים, ואני רוצה לחשוב מה לעשות איתו. מה את אומרת?".

את השאלה הזאת האישה הייתה מקבלת הרבה יותר בקלות, והיא גם הייתה מסוגלת לענות עליה בענייניות. זאת משום שהבעל הפריד בין ההחלטה הכוללת לבין הנושא הספציפי שהוא רוצה לדבר עליו. כנראה שהיא תעריך מאוד את הרגישות וההבנה של בעלה.

עם זאת, בהחלט יכול להיות שהבעל לא יקלוט את המורכבות הרגשית של הסיפור ולא יבין שהוא צריך לעשות את ההפרדה הזאת. במקרה הזה, היא בעצמה יכולה לקחת יזמה ולומר לבעלה: "זה נחמד מאוד שאמא שלך נתנה לנו כסף, ונשמח להשתמש בו וגם לומר לה תודה, אבל חשוב לי להבהיר מראש שזה לא קשור להחלטה הכללית שלנו בנושא הסלון החדש וההתערבות של אמא שלך. אם לא נעים לך, אתה יכול גם להחזיר לה את הכסף".

מסר ארוך מדי

דיברנו על הבעת מסרים סמויים או מעורפלים. עכשיו נדבר דווקא על מסרים ארוכים ומפורטים מדי.

כאשר אנו מאריכים בדיבור יתר על המידה, כשאנו מפרטים כל רעיון ומחשבה שעולים בדעתנו ולעיתים גם חוזרים על עצמנו – אנו מתישים את המקשיב לנו. מערכת הקשב של האדם בנויה כך שהיא מנסה לקלוט את עיקרי הדברים, את השורה התחתונה, וכאשר אנו מכבירים מילים ומסתובבים סחור סחור, השומע אבד סבלנות וריכוז, והדובר נעלב – "למה לא מקשיבים לי עד הסוף?", זוהי שאלה מעניינת, והתשובה עליה פשוטה מאוד – כי אתה לא מגיע לסוף!

נכון שיש לנו הרבה מה לומר ולהסביר והרבה מחשבות להביע, אבל כאשר עסוקים בהעברת מסר ספציפי שאמור לשפר את הזוגיות ואת איכות החיים אין ברירה אלא לקצר. שיחות ארוכות ננהל בהזדמנות אחרת.

האתגר שעומד בפני אלו שנוטים להאריך הוא לנסות הביע את רצונם בשלושים שניות. זה לא קל, אך זה עוזר להתמקד ולא לסטות לנושאים אחרים. הצורך לכסות הכול בשלושים שניות גורם להם לסכם בדיוק מה הם רוצים ולהביא שאת בצורה הכי ברורה שיש. כך גם אין מקום לדיונים מיותרים וויכוחים לא קשורים. קצר ולעניין.