בריאות ותזונה
האם פעילות גופנית יכולה לסייע במניעת סיכון גנטי לסוכרת סוג 2?
אורח חיים פעיל יכול לעזור למנוע את הופעתה של סוכרת מסוג 2, גם אם למישהו יש סיכון גנטי לפתח את המחלה. חוקרים מדגישים את החשיבות של פעילות גופנית במניעת מחלות כרוניות
- ד"ר מאיה איש שלום
- פורסם ט"ז תמוז התשפ"ג |עודכן
(צילום: shutterstock)
מחקר חדש גילה כי פעילות גופנית עשויה להוריד את הסיכון לסוכרת מסוג 2, אפילו אצל אנשים עם סיכון גנטי גבוה לפתח מצב רפואי זה.
המחקר בהובלת אוניברסיטת סידני מצא כי לרמות גבוהות יותר של פעילות גופנית כוללת, במיוחד פעילות גופנית בעצימות בינונית עד נמרצת, יש קשר חזק עם סיכון נמוך יותר לפתח סוכרת מסוג 2. הממצאים פורסמו ב-British Journal of Sports Medicine.
החוקרים אומרים שהמחקר מוכיח שיש לקדם רמות גבוהות יותר של פעילות גופנית כאסטרטגיה מרכזית למניעת סוכרת מסוג 2, המשפיעה על מיליוני אוסטרלים.
במחקר השתתפו 59,325 מבוגרים מה-Biobank של בריטניה, אשר ענדו מדי תאוצה (עוקבי פעילות שמולבשים על פרק כף היד- שעון כושר) בתחילת המחקר ולאחר מכן עקבו אחריהם במשך עד שבע שנים כדי להתחקות אחר תוצאות הבריאות.
הביובנק הבריטי הוא מאגר מידע ביו-רפואי רחב היקף ומשאב מחקר המכיל מידע גנטי, אורח חיים ובריאות אנונימי של חצי מיליון משתתפים בבריטניה. המשתתפים במחקר עברו הערכה של הסיכון הגנטי שלהם לפתח סוכרת על סמך שנויים ב-424 נוקלאוטידים של DNA בגנים שונים (single nucleotide polymorphism). כאשר בהשוואה למחקרים אחרים שבוצעו בעבר, המחקר הזה בצע הערכה מקיפה יותר של הסיכון הגנטי לפתח סוכרת מסוג 2.
המחקר הראה כי יותר משעה של פעילות גופנית בעצימות בינונית עד נמרצת ביום קשורה לסיכון נמוך ב-74% לפתח סוכרת מסוג 2 בהשוואה למשתתפים שעשו פחות מ-5 דקות של פעילות גופנית. כל זה היה נכון אפילו כאשר גורמים אחרים, כולל סיכון גנטי, הובאו בחשבון.
ממצא משכנע נוסף היה שמשתתפים עם סיכון גנטי גבוה, אך שהיו בקטגוריה הפעילים ביותר מבחינה פיזית, היו למעשה בסיכון נמוך יותר לפתח סוכרת מסוג 2 בהשוואה לאלו עם סיכון גנטי נמוך אך בקטגוריה הפחות פעילה. ממצא מעניין נוסף של המחקר שלא היה סף מינימלי של פעילות גופנית הנחוץ בשביל להפחית סיכון לסוכרת. גם אנשים שהיו פעילים בין 5-26 דקות ליום בממוצע בפעילות גופנית בדרגת עצימות בנונית עד נמרצת היה הייתה ירידה של 37% בסיכון לפתח סוכרת. פעילות גופנית בעצימות נמוכה לא נמצאה כמפחיתה סיכון לסוכרת. פעילות גופנית בעצימות בנונית כוללת הליכה בקצב של לפחות 4.8 ק"מ לשעה, רכיבה על אופניים, ריצה קלה. פעילות בעצימות נמוכה מדובר על הליכה בקצב של עד 4 ק"מ לשעה.
איננו מסוגלים לשלוט בסיכון הגנטי ובהיסטוריה המשפחתית של מאובחנים עם סוכרת, אולם ממצא זה מספק חדשות מבטיחות וחיוביות שמוכיחות כי באמצעות אורח חיים פעיל הכולל פעילות גופנית במהלך ימות השבוע (אפילו פחות מחצי שעה ליום),מאפשר לנצח את הסיכון הגנטי המוגבר לפתח סוכרת מסוג 2. פעילות הכוללת הליכה מהירה, אירובי, ריקוד, רכיבה על אופניים המגבירה את קצב הלב. חשוב להבין כי פעילות גופנית משפרת את הרגישות לאינסולין ברקמות השונות בגוף ומסייעת למעבר של הסוכר בדם לרקמות (שריר/שומן). ההשפעה של פעילות גופנית על הרגישות לאינסולין יכולה להמשך עד 48 שעות.
ד"ר מאיה איש שלום היא מומחית לרפואה פנימית אנדוקרינולוגיה וסוכרת, מרכז DMC לטיפול בסוכרת.