"היית איש של אמת": סמ"ר שילה אמיר הי"ד הובא למנוחות

סמ"ר שילה יוסף אמיר הי"ד, לוחם סיירת גבעתי שנהרג אתמול (חמישי) בפיגוע סמוך ליישוב קדומים, הובא היום למנוחות בחלקה הצבאית בהר הרצל בירושלים. מאות בני אדם, חברים ובני משפחה, השתתפו בהלוויה.

סגן אלוף זיו בואניש, מפקד סיירת גבעתי, ספד ללוחם: "שילה, אנו עומדים כאן היום המומים וכואבים. התגייסת במרץ 21' לחטיבת גבעתי ועברת בהצלחה את המסלול המאתגר והאינטנסיבי על מנת להיות לוחם בסיירת. לאורך שירותך הצבאי השתתפת באירועים מבצעיים מורכבים, תמיד ראשון להתנדב, לבצע ולהילחם. היית איש של אמת, אמרת כל שעל לבך באופן הישיר ביותר. ביצעת כל משימה עד הסוף, בהגדלת ראש ובבגרות. היית חבר טוב, איש שיחה קשוב ודואג. היית אהוב על חבריך. התמודדת עם הקשיים בעצמאות ובצניעות".

"אתמול, למרות שיכולת לצאת הביתה – בחרת להצטרף לפעילות המבצעית יחד עם לוחמי הסיירת, למימוש משימתנו ומחויבותנו לאזרחי ישראל. חתרת למגע, ובכך מנעת פגיעה באזרחים, ולדאבון הלב נפגעת מהירי ונפלת חלל. שילה, תחסר לנו עד מאוד, תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים. אני מצדיע לך בפעם האחרונה".

אלקנה הכרמי, חבר מהקיבוץ, ספד לחברו בדמעות: "שילה, אחי הגיבור. עד אתמול בלילה היו חמש סיבות לי"ז בתמוז, והיום יש לנו שש. זה ברור לי למה זה ככה – כי אתה ובית המקדש זה אותו דבר, אמת וטהרה עם אפס זיופים, ולא בטעות גם השם שלך שילה. רצית ונלחמת ולא ויתרת. תמיד דרשת להבין את האמת, מה התורה רוצה מאיתנו, מה השם רוצה מאיתנו. לא ברחת ממה שהנשמה שלך צעקה לך, הקשבת לה. השם מתפאר בך, נתת את החיים שלך לארץ ישראל".

"מה שאנחנו צריכים ללמוד ממך זה את האמת, היית הכי אמיתי שבעולם – מול עצמך, מול השאלות שלך, מול החברים והמשפחה, מול בורא עולם. כיבוד ההורים שלך – אין שני לו. שילה, אחי היקר, חיית כיהודי גאה וגיבור ומתת כיהודי גאה ועוד יותר גיבור כשהסתערת על המחבל. נפלת במלחמה על ארץ ישראל. אני מבטיח לך שנמשיך את מה שהתחלת, ולא ננוח עד שעם ישראל יהיה בטוח וגאה בארץ שלו. הרוח שלך תמשיך איתנו לכל מקום שנלך".

האם אורלי ספדה לבנה: "גיבור שלי, אתה יודע איך מרגישה אימא שלקחו לה את האוצר המושלם, היפה, הטוב, הרגיש והערכי? אתמול הרגשתי ששברו את נשמתי, את הלב. הלב מסרב להאמין, הוא נשבר לרסיסים. אתה יודע כמה קשה להחזיר פיקדון כמוך? פיקדון ל-22 שנים של שמחה, התלהבות, סקרנות, המון אהבה. לימדת אותנו אהבה מהי – אהבה לבית, להורים, לאחים, לחברים, לסבתא. והעיקר – אהבה למולדת. הבנת את השליחות שלך ודבקת בה. שום דבר כבר לא יהיה אותו דבר. חרב עלינו עולמנו בי"ז בתמוז. אבל כפול נפל עלינו – לאומי ופרטי. אנחנו מודים להשם על השנים הטובות איתך, נוח על משכבך בשלום, ותהא מליץ יושר על עם ישראל".

דוד, אביו של שילה, ספד: "שילה, בן יקר ואהוב שלנו. אני לא מעכל שאני עומד כאן, מול עם ישראל, ומספיד אותך, אהוב ליבי. איך ממשיכים הלאה בלעדיך, אוצר יקר ומלא שמחת חיים? תמיד היית ראשון לעזור ואחרון לעזור, אהוב על המשפחה והחברים. גם בלכתך, חתרת ראשון למגע וכך ספגת את האש. שילה אהבת חיינו, לעולם תישאר בליבנו".

"ולך, ריבונו של עולם, אב הרחמים, עליך הורגנו כל היום. אנחנו נרדפים על יושבנו בארצנו שלנו ועל כי דבקנו בך. מכאן נשבעים אנחנו שנשמור על ארצנו לעד ולנצח נצחים, ובך נדבק לעד".