המבצר המסתורי שליד ראש העין: בינאר באשי, אנטיפטריס או תל אפק?

מי שנוסע בכביש 483, מפתח תקווה לראש העין, ומסתכל צפונה – אינו יכול שלא להבחין בשרידי המבצר הנמצאים סמוך לכביש ומצפון לו. מאחורי חומותיו של המבצר ולצידן מסתתרים סודות רבים.

מדוע בכלל הוקם יישוב בנקודה זו? שתי סיבות היסטוריות מרכזיות לכך – הראשונה ביטחונית: המקום נועד לאבטח את הדרך הבינלאומית ההיסטורית ממצרים למסופוטמיה הקדומה שעברה בסמוך. סיבה נוספת הינה שפע המעיינות שיש באזור. מים היו מצרך נדיר בכל התקופות, ולכן היה זה אך טבעי להקים יישוב בסביבה מרובה מעיינות.

המקורות והממצאים בשטח

יישוב בשם אנטיפטריס מוזכר מספר פעמים במקורות.

במדרש בראשית רבה, פרשת חיי שרה, מסופר: "שנים עשר אלף זוגות תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפטריס, וכולהון מתו בפרק אחד לפי שהייתה עיניהם צרה אלו באלו".

הגמרא (נידה דף ס"ב ע"א),בדיון על חומרים בעלי יכולת לניקוי כתמים, מזכירה את הנתר שמגיע מאנטיפטריס כבעל יכולות ניקוי מסוימות – אבל כנראה לא הכי טובות: "תנא נתר אלכסנדרית ולא נתר אנטיפטרית".

באנציקלופדיה התלמודית (כרך כ"ז) מוזכר אנטיפטריס כיישוב שגרו בו עובדי עבודה זרה – בהסתמך על מקורות קדומים: "כיפת היישוב, וכיפת אנטיפטריס, ושוק של פטרוס – מקומות שישבו בהם כותים".

בפירוש "עלי תמר" לתלמוד הירושלמי, מסכת ברכות [נכתב על ידי הרב יששכר תמר זצ"ל, שנפטר בשנת תשמ"ב] מביא ממדרש משלי: "שכשנפטר רבי עקיבא בבית האסורים היו מוליכין אותו עד שהגיע לאנטיפטרס של קוצרים. כיוון שהגיעו לשם נפתחה המערה לפניהם וראו שם כיסא וספסל ושלחן ומנורה, והשכיבו את רבי עקיבא על המיטה ויצאו, וכיוון שיצאו נסתמה המערה וכו' ועיי"ש השערות שונות איפה הוא מקום אנטיפטרס של קוצרים. וראיתי למי שכתב שהוא מבצר אנטיפטרוס שסמוך לפתח תקווה (קוצרים או קצרא עניינו מבצר). ונראה סמך לזה שייתכן שמפני גזירת המלכות הרשעה נטרפה עליהם השעה לגנוז את ארון אלוקים בבני ברק גופא מושבו וישיבתו של רבי עקיבא והחליטו לגונזו בכל אופן בסמוך למקום הימצאם".

הממצאים בשטח

לאורך השנים גילו החוקרים ממצאים מתקופות קדומות ביותר: החל מבולות [חותמות] מהתקופה בה ממלכת מצרים שלטה באזור, לפני כחמשת אלפים שנה; ממצאים מהתקופה בה שלטו ההלניסטים, שקראו למקום פגאיי [מעיינות – השם השתמר כנראה בשמו של הכפר פג'ה שהיה קיים עד מלחמת העצמאות]; וכמובן ממצאים נרחבים מהתקופה הרומית בה נקרא היישוב אנטיפטריס – בין היתר, שרידיו של הקארדו [הרחוב הראשי של היישוב], שרידי עמודים וכותרות ומבנה אודיאון קטן [מבנה ציבור שנועד להופעות מוזיקליות].

ככה בונים חומה

כשהעות'מנים כבשו את ארץ ישראל במאה ה-16, הם בנו את המצודה הגדולה עם החומות המרשימות וקראו לה בינאר באשי (בתרגום חופשי מטורקית: ראש העין) – בשל המעיינות הרבים שבסביבתה. המצודה נבנתה מאבנים שנחצבו במחצבות שבאזור ומאבנים רבות שהיו בשטח. לכן ניתן לראות בחומה העות'מנית שרידי אבנים מסותתות בסגנון הרודיאני, חלקי עמודים עגולים, וגם אבני שדה שטיט מדביקן אחת לרעותה.

מים לירושלים...

לאחר מלחמת העולם הראשונה והתמוטטות האימפריה העות'מאנית התחלף השלטון בארץ, והבריטים בנו בין חומות המבצר מחנה צבאי. לא רחוק ממנו הם בנו ליד כפר סירקין מחנה נוסף לחיל האוויר המלכותי, שכלל שדה תעופה שהיה בשימוש עד לא מזמן. כשהבינו שצריך לדאוג למים זורמים בירושלים – שעד אז התקיימה על מי בארות – הם בחרו באפשרות של שאיבת מי המעיינות והובלתם בצינור לכיוון שער הגיא, כשמשם העלו אותם במשאבות לירושלים.

כשהבריטים נטשו את המקום לקראת נסיגתם מהארץ ב-1948, השתלטו עליו אנשי כנופייתו של חסן סלאמה מתוגברים בכוחות מצבא עיראק. במבצע בתק במלחמת העצמאות, שוחרר האזור לאחר קרבות קשים על ידי כוחות האצ"ל וחטיבת אלכסנדרוני. הכוחות העיראקיים הנסוגים ניסו לפוצץ את משאבות המים, אולם הכוחות היהודיים הצליחו למנוע זאת.

החל משנות ה-50, לאחר סיפוח המתחם לפתח תקווה, היו ניסיונות להקים בו גן לאומי ופארק. משנות ה-70 ניתן לבקר באתר בצורה מסודרת.

אז למה בעצם כדאי לבוא?

כיום ניתן לצפות בחפירות הארכיאולוגיות הנרחבות שבוצעו במקום במהלך השנים במספר סבבים, להסתובב בין חומות המבצר המרשים, וגם לצעוד בקארדו המשוקם – ממש כמו שצעדו בו התושבים לפני 2,000 שנים.

באתר יש חורשת פיקניקים ענקית ומוצלת, ואם תגיעו מספיק מוקדם אולי תוכלו ליהנות מתצפית לאגם – אבל בלי צל...

האטרקציה הכי גדולה לילדים קטנטנים הן מספר בריכות שכשוך, בעומק של כ-40 ס"מ. ביניהן זורם פלג באורך של כ-200 מטר, שמאפשר הליכה במים ומהווה אטרקציה אמיתית לילדים קטנים וגם להוריהם. חובה להשגיח על הילדים במים!

ועוד קצת מידע...

הכניסה לגן הלאומי תל אפק נמצאת בין ראש העין לפתח תקווה על כביש 483 – מזרחית לצומת גנים. אפשר להגיע גם בתחבורה ציבורית וגם עם רכב – יש באתר מקומות חנייה רבים.

הכניסה – בתשלום.

שעות הכניסה: 08:00-17:00. בקיץ שווה לעקוב אחרי הפרסומים – לעיתים זמן הביקור מוארך עד 18:00.

אושר נדיבי הינו מורה דרך מוסמך. לתגובות/הערות/שאלות: editor.nelech@gmail.com