חדשות בארץ
לוין על פסיקת בג"ץ בסוגיית העובדים הזרים: "פסק דין שמעודד הגירה בלתי חוקית לישראל"
שופטי בג"ץ קבעו שאין לנכות כספים מעובדים זרים שנשארים בארץ ללא היתר. שר המשפטים: "פסק הדין משקף סולם ערכים פרוגרסיבי קיצוני. זרים עדיפים על פני שמירת זהותה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי"
- שלומי דיאז
- פורסם כ"ג תמוז התשפ"ג |עודכן
(צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)
שופטי בג"ץ פסקו היום (רביעי) ברוב של שישה שופטים, נגד דעתו החולקת של השופט נועם סולברג, כי על המדינה להשיב בתוך חצי שנה, מדוע נשללות זכויותיו הכספיות של עובד זר שנשאר בישראל לאחר שפגה אשרת השהייה שלו, והוא נותר בישראל בניגוד לחוק. על פי בג"ץ, שלילת הזכויות פוגעת "בזכות החוקתית לקניין באופן שאינו מידתי".
שר המשפטים יריב לוין הגיב בזעם על החלטת בית המשפט: "אם למישהו היה ספק מדוע דרושה רפורמה עמוקה במערכת המשפט, הוא קיבל היום שוב את התשובה בפסק דין נוסף, שמעודד הגירה בלתי חוקית לישראל, תוך פגיעה בהרכב הדמוגרפי ובזהות היהודית של המדינה. פסק הדין נותן אור ירוק לעשרות אלפי עובדים זרים להפר את תנאי הרישיון שלהם, ולהישאר בארץ באין מפריע בניגוד לחוק. פסק הדין משקף סולם ערכים פרוגרסיבי קיצוני, לפיו עובדים זרים הנשארים בארץ בניגוד להתחייבותם, ובניגוד לחוק, עדיפים על פני שמירת זהותה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ושמירת אופיה ככזאת".
בג"ץ דן בעתירה של נתינים זרים, שבסיום העסקתם בישראל נותרו בארץ ללא היתר. העותרים ציינו כי על פי החוק, המעביד הפריש להם כספים לתנאים סוציאליים, ועם סיום עבודתם הם זכאים לקבל את הכספים שנצברו לזכותם. אולם הכספים נשללו מהם מאחר וכאמור נותרו בארץ, שלא על פי תנאי ההיתר שניתן להם עם הגעתם לישראל.
לפי ההסדר שנקבע בחוק העובדים הזרים, מחויב כל מעסיק של עובד זר בענפי הבניין, הטכנולוגיה הייחודית, מוסדות הסיעוד, המלונאות והתעשייה, להפקיד מדי חודש לחשבון בנק ייעודי את כלל ההפרשות הסוציאליות שבהן חב המעסיק ביחס לאותו עובד. קבלת כספי הפיקדון מותנית ביציאת העובד הזר מישראל במועד, כך שעובד שיצא לאחר תום תקופת השהייה שהותרה לו, ינוכה מכספי הפיקדון שלו סכום שילך ויגדל. לאחר שישה חודשי שיהוי שלא כחוק, עלול העובד הזר לאבד את זכאותו לכספי הפיקדון כולם.
הרכב השופטים, בראשות הנשיאה אסתר חיות, קיבל את העתירה ופסק כי "על הכנסת והשרים הרלוונטיים לגבש הסדר חלופי בתוך שישה חודשים, ובמידה שלא יקבע הסדר חלופי שיפגע במידה פחותה יותר בזכות הקניין, יבוטל הסדר הניכוי". בפסיקתם הוסיפו השופטים "כי תכלית מנגנון הניכוי הינה הגברת התמריץ של העובד הזר לצאת מישראל בתום תקופת שהייתו החוקית בישראל, וככזו היא תכלית ראויה. עם זאת, צוין כי הצדדים לא הציגו ולו דוגמה אחת למדינה שבה מהגרי עבודה עשויים לאבד את כספי הפנסיה שלהם אם יצאו מהמדינה באיחור, וכי מדובר במנגנון לשלילת זכויות סוציאליות שהינו יוצא דופן גם בדין הישראלי".
השופט נועם סולברג, בדעת מיעוט, סבר כי יש לדחות את העתירות וכי אין מקום להתערב בהסדר הניכוי. לדעתו, "בנסיבות העניין הזכות לקניין אינה נפגעת, וזאת בשים לב להסכמתו של האדם הזר להחיל על עצמו את תנאי העבודה שסוכמו עמו מראש, לעובדה כי לאותה הסכמה נוספה פעולה אקטיבית מצדו (הימנעות מלעזוב את הארץ),שיש בה משום פגיעה בכלל אזרחי ישראל, וכן בשים לב לכך שפעולה זו מהווה עבירה על חוק הכניסה לישראל".
השר יצחק וסרלאוף הגיב על פסק הדין: "בג"ץ, בניגוד לכל היגיון מקצועי ומשפטי, מעודד בפועל את המשך הפרת החוק והעצמת ההסתננות הלא חוקית לישראל, כמובן תוך רמיסתם של אזרחים שומרי חוק, תושבי דרום תל אביב. שוב בג"ץ נגד האזרחים. אם למישהו לא היה ברור למה נדרשת רפורמה באופן מיידי, הוא קיבל היום תשובה מהדהדת".
עו"ד יונתן יעקובוביץ, מהמרכז למדיניות הגירה ישראלית, תקף את פסילת סעיף הפיקדון על עובדים זרים: "בג"ץ קבע כי מדינת ישראל איננה יכולה אפילו לקנוס עובדים זרים שמפרים את החוק בצורה גסה ומסרבים לצאת בתום אשרתם, כאשר אותם עובדים היו מודעים לתנאי הזה מראש כאשר הגיעו לעבוד בישראל, ואף מרוויחים מלכתחילה מאות אחוזים יותר משכרם במדינת המוצא. פסק הדין מצטרף לשרשרת בלתי נגמרת של פסקי דין של בג"ץ ששללו מהמדינה כלים לאכוף את מדיניות ההגירה שלה, ומשמעותו דה פקטו כי בית המשפט סבור כי אין כלי אכיפה אפקטיבי, מתון ומידתי ככל שיהיה, שמותר להשתמש בו כדי להגן על מדיניות זו ועל גבולות מדינת ישראל".
יו״ר הציונות הדתית, שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳, הגיב לביטול חוק הפיקדון לעובדים זרים: "שוב בג"צ פוסל חוק חשוב וציוני של הכנסת, שנועד לשמור על ישראל יהודית ודמוקרטית, ורק מוכיח את הצורך להמשיך לפעול לתיקון מערכת המשפט, ולדאוג גם לגיוון דעות בבית המשפט העליון. בעז"ה נדאג שזה יקרה".