על-אנושיות התורה: אילו הבטחות נבואיות אף אדם בשר ודם לא יעז להתחייב עליהן?

בכל מחזור של שבע שנים, השנה השביעית היא שנת שמיטה בה ה' מצווה להפקיר את אדמת ארץ ישראל ולא לעשות בה כל מלאכה (מלבד מלאכות הכרחיות למניעת דבר אבד). ה' מבטיח לשומרי שנת השמיטה בארץ ישראל כי בשנה השישית (שנה אחת לפני שנת השמיטה) האדמה תצמיח פי 3 תבואה מאשר בשנה רגילה – וזאת עבור השנה השישית עצמה, השנה השביעית בה לא עובדים את האדמה, ועבור השנה השמינית שכן בשנה הקודמת האדמה לא עובדה. והנה לשון התורה: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לה': שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ: וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לה', שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע, וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר: אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר, וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר, שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ... וְכִי תֹאמְרוּ, מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת? הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאָתֵנוּ: וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית, וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים" (ויקרא כה, א-כא).

במידה ואדם ינסה להשתיל ספר ולטעון כי הוא התקבל מבורא עולם, וודאי שאין הוא יעז לרשום בספר זה הבטחה נבואית מעין זו הקובעת גידול של פי 3 בתבואה במחזוריות קבועה של 7 שנים. הרי, די שההבטחה לא תתקיים בכדי להפריך שמדובר בספר אלוקי. רק זה ששולט בבריאה כולה ובחוקי הטבע הוא זה שיכול להעז ולתת הבטחה כזו. רק בתורת ישראל ישנן הבטחות על מה שעתיד להתרחש כאן בעולמנו, בעוד ביתר הדתות ההבטחות עוסקות בעולם הבא בלבד וזאת משום שאין מתים שיחזרו לחיים ויעידו שמדובר בשקרים.

ואומנם בזמננו, כשאין כל עם ישראל יושב בארצו, ולדעת רוב הפוסקים אין נוהגת מצוות שמיטה כיום מן התורה, ולכן ההתחייבות שנאמרה בתורה לא קיימת בזמננו, אף על פי כן קיימות עדויות מחקלאים שומרי שמיטה על ניסים גלויים והשגחה פרטית. הרב דוד קליינר אסף בספרו "וצויתי ברכתי: סיפורי ברכת השמיטה בימינו" עדויות מחקלאים שומרי שמיטה שזכו לראות פלאים ביבולם מעל הטבע.

התחייבות ביטחונית לא אנושית

התורה כוללת מצוות המלוות בהבטחות שאף אדם לא היה מוכן להתחייב עליהן. לדוגמה, אחת המצוות החשובות בלוח השנה היהודי היא עלייה לרגל לבית המקדש שלוש פעמים בשנה: בפסח, שבועות וסוכות. אירוע מחזורי שבו כל הגברים עוזבים את בתיהם לתקופה של כמה ימים ועולים לירושלים, הוא הזדמנות פז לאויבים ופורצים. אלא שהתורה הבטיחה מפורשות כי בזמן העלייה לרגל, אף אומה לא תאיים על עם ישראל ולא תפלוש לארץ: "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי הָאָדֹן ה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל… וְלֹא יַחְמֹד אִישׁ אֶת אַרְצְךָ בַּעֲלֹתְךָ לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה" (שמות לד, כג-כד). חכמים מסבירים שלא רק אויבים לא פלשו, אלא גם גנבים ופורצים לא גנבו את רכושם של בני ישראל בימים אלה. האם יעלה על הדעת שאדם בשר ודם יעז להבטיח הבטחה כזו, שעלולה להיות מופרכת עם הפריצה הראשונה לאחד מבתיהם של העולים לרגל, או עם הפלישה הראשונה של צבאות האויב לארץ ישראל? רק זה ששולט ומנהל את העולם בכוחו להבטיח הבטחה מעין זו, שנבחנת שנה אחר שנה במשך מאות שנים בהן עמד בית המקדש בירושלים.

איך אפשר להינצל מחבלי משיח באחרית הימים? איזה תהליך יעבור עם ישראל עד לבוא המשיח? מתי נדע שהגענו לגלות האחרונה? הרב זמיר כהן בשיעור יסודי ומרתק על נבואות היסטוריות שהתגשמו בעבר ונבואות הגאולה בעתיד: