חדשות בארץ
רוטמן עם סיום הדיונים בוועדת החוקה: מתקנים עוול של שנים
הסתיימו הדיונים העיקריים על הצעת החוק לצמצום עילת הסבירות, וממחר ידונו חברי הוועדה בהסתייגויות. ההצבעה לקריאה שנייה ושלישית תיערך בשבוע הבא. ח"כ משה סעדה: "הבעיה היא לא במחלוקת המשפטית. יש שיח של תבהלה ושיסוי, שמפחידים את הציבור"
- שלומי דיאז
- פורסם כ"ז תמוז התשפ"ג |עודכן
(צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)
ועדת החוקה של הכנסת סיימה היום (ראשון) את הדיונים העיקריים העוסקים בחוק צמצום עילת הסבירות. ביומיים הקרובים ייערכו אמנם דיונים נוספים, אך אלו יתמקדו במתן תשובות להסתייגויות שיגישו חברי הכנסת. ההסתייגויות מאושרות להגשה עד מחר בבוקר.
יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, הודיע כי ההצבעה במליאה, לקריאה שנייה ושלישית, תיערך בתחילת השבוע הבא. לפני הדיון אמר רוטמן לגל"צ: "עילת הסבירות עוסקת בדבר מאוד פשוט - בדמוקרטיה".
משרד המשפטים הגיש לעיון חברי הוועדה רשימת דוגמאות העוסקות בעילת הסבירות, בכל הקשור לפעילות של השרים ופקידי ציבור אחרים. רוטמן התייחס לכך ואמר כי "הרשימה הארוכה של משרד המשפטים מוכיחה שיש פחות סיבה לחשוש מצמצום עילת הסבירות כלפי הממשלה והשרים. אחת הטענות הן שיש הרבה החלטות שנמצאות בידי שרים, והן החלטות פרטניות. ככל שהרשימה של המקרים בהם הואצלו סמכויות גדולה יותר, אנחנו מכניסים יותר ויותר החלטות של נבחר ציבור למקום שיהיה עליהן ביקורת סבירות, כי נאמר שבמקום בו מקבל ההחלטה למשל ראש רשות האוכלוסין וההגירה, עליו יוכל בית המשפט לעשות את הביקורת. גם אם שר אצל סמכות".
"אני שב ומדגיש כי זה לא מונע מהשר בכל רגע נתון למשוך חזרה את הסמכות, או לבצעה במשותף, ואז אני רוצה שהוא יפעיל את שיקול הדעת שלו, ובמקרים האלו לא תחול ביקורת הסבירות. לסיכום, ככל שיש יותר מקרים בהם שרים מאצילים את סמכותם, זה דווקא מרכך את הקשיים בהצעת החוק שהציגו יועמ"ש הוועדה ואחרים".
עו"ד אביטל שטרנברג, ראש אשכול מנהלי, יעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, הוסיפה כי "אוצל ונאצל יכולים להפעיל סמכויות במקביל. לכן השר יוכל לקבל את ההחלטה בעצמו, בעניינים שבדרך כלל הדרג המקצועי הוא שמחליט בהם, על מנת שההחלטה תחסה תחת החסינות מעילת הסבירות".
המשנה ליועמ"שית, עו"ד ד"ר גיל לימון, המייצג בדיונים את גלי בהרב מיארה, ניסה גם בדיון היום לטעון כי הצעת החוק אינה חיובית. לימון אמר כי "שינוי הנוסח לאחר הקריאה הראשונה אינו נוסח 'מרוכך' יותר של ההצעה, אלא אף מחריף את הקשיים שהיו קיימים עוד לפני הקריאה הראשונה. משמעות התיקון היא למעשה שחרור הממשלה ושריה מהחובה לפעול בסבירות תושבי המדינה בהחלטותיהם. בכך, תבוטל דה-פקטו החובה לנהוג בסבירות, ותיפגע יכולתו של בית המשפט להגן על הפרט מפני שרירות שלטונית".
ח"כ משה סעדה מהליכוד תמך בעמדת יו"ר הוועדה וציין כי "הצעת החוק היא מדויקת, נכונה ומדודה. היא מאפשרת ביקורת של בית המשפט על כל ההחלטות של הדרג המקצועי והנבחר, ויש מספיק עילות שקיימות שמאפשרות ביקורת על הדרג הנבחר. הפערים בין מה שהיה למי שיהיה הוא קטן. איפה הבעיה? לא במחלוקת המשפטית. יש שיח של תבהלה ושיסוי, שמפחידים את הציבור".
ההערכה היא כי חברי כנסת מהאופוזיציה יגישו עשרות אם לא מאות הסתייגויות, כדי לנסות לעכב את חקיקת החוק. ח"כ טלי גוטליב העירה לאותם מתנגדים לחוק ואמרה: "בצל ההתנהגות של האנרכיסטים שפוגעים במדינה, אם לא נעביר את הסבירות, אנחנו נכנעים. ניצחנו בבחירות, אין לכם מונופול, כל קול שווה, אפציר בכל מי שאפשר לאשר את צמצום עילת הסבירות. על הימין לא מאיימים, לא ברחובות ולא בחסימת כבישים. תפסיקו לעבוד על הציבור בעיניים".