"חזרתי בתשובה לבדי בגיל 8. הרב דוד אבוחצירא קירב אותי, זכיתי להינשא לנכדת הבבא סאלי וכיום אני מקרב אחרים"  

כשהרב גיל מנור עובר בין בתי ספר ומציג את ערכת 'בית המקדש' הייחודית שעל פיתוחה הוא עמל במשך קרוב לשלוש שנים, נתקל מבטו תמיד בעיניהם הנוצצות של הילדים, שמחפשים לשמוע על בית המקדש, וגם אם נראה שהנושא רחוק כביכול מעולמם הילדותי, ברור שהם מתעניינים בו מאוד.

כשהוא רואה אותם, הוא נזכר בעצמו כילד, אי שם בנהריה בראשית שנות ה-80, כשגדל למשפחה רחוקה מאוד מתורה ומצוות, אך בזכות אנשים טובים שהיו ערים להתעניינותו הגדולה ביהדות, הוא מצא את דרכו והתקדם במשך השנים, עד שנשא לאישה את נכדתו של הבבא סאלי זצ"ל.

ילד בכיתה ג' שהולך כל שבת בבוקר לבית הכנסת: "זה היה מוזר בסביבה שלי"

"הייתי ילד רגיל מאוד", מספר גיל על עצמו, "אף פעם לא שמעתי בבית דיבורים על יהדות וגם לא גיליתי בכך עניין, עד שבאחד הימים, כשהייתי בן שמונה, שמתי לב לשכן שלי שהיה יוצא מידי ערב שבת מביתו  כשהוא לבוש בבגדים חגיגיים. אז עוד לא הבנתי מהי תפילה ומהי שבת, ראיתי רק בגדים יפים, וזה מצא חן בעיניי מאוד. כששאלתי אותו להיכן הוא הולך, הוא השיב לי שהוא הולך לבית הכנסת וגם הציע לי להצטרף אליו".

והצטרפת?

"ברור שהצטרפתי. רציתי גם כן ללבוש בגדים יפים! השכן אמר לי שאוכל להצטרף רק בתנאי שאלבש 'בגדי שבת', אך כמובן שלא היו לי בגדים כאלו בבית. כשביקשתי מאמא היא שלפה מהארון את בגדי יום כיפור – חולצה לבנה, מכנסיים לבנים ונעליים לבנות, וכך יצאנו יחד, השכן ואני אל בית הכנסת".

מאז שהתחיל גיל לבקר בבית הכנסת בשבתות הוא לא הפסיק. "זה היה נראה מוזר לכל מי שסביבי", הוא נזכר, "גם החברים שלי וגם בני המשפחה לא הבינו למה ילד בכיתה ג', בלי שום תסביך נפשי, טורח לקום בכל שבת בשבע בבוקר וללכת לבית הכנסת.

"אבל אני ידעתי שבבית כנסת 'הפועל המזרחי' שבו התפללתי מחכים לי שני דברים שמשכו אותי מאוד. האחד הוא קריאת התורה שמאוד התחברתי אליה, בפרט שהיה שם המפקח של משרד החינוך במחוז צפון שלקח הרבה ילדים במצבים דומים לשלי ולימד אותנו טעמי המקרא. מאז ועד היום, אני קורא כל שבת בתורה, בזכותו. בנוסף, היה בבית הכנסת את רבי דוד אבוחצירא שליט"א.

"מצאתי את עצמי כשאני מתחבר עם בניו של רבי דוד, מבקר לעתים קרובות בביתם ומנסה לחקות את מעשיהם ככל האפשר. כיום, במבט לאחור, אני מבין כמה שלא היה זה טבעי מבחינתם לקרב אותי. הרי אני מגיע מבית חילוני, בקושי מתחיל את דרכי בתשובה, אבל רבי דוד ובניו קיבלו אותי בחיבוק גדול מהרגע הראשון, וגם עודדו אותי להמשיך להגיע. כבר כשהייתי בן תשע אמר לי רבי דוד: 'עוד יבוא יום שתצטרף למשפחה שלנו'. סיפרתי את זה לאמא שלי בהתרגשות, וגם היא התרגשה מאוד, אך מאז לא דיברנו על כך כלל. המעגל נסגר יותר מעשר שנים לאחר מכן, כשזכיתי להתחתן עם נכדתו של הבבא סאלי, בתם של הרב ישר והרבנית אסתר אדרעי ע"ה מנתיבות. בכך הפכתי לחלק אמיתי ובלתי נפרד מהמשפחה שכה הערכתי".

מילד שמבקש לעבור לבי"ס ממ"ד לאיש צעיר שלומד בחצר הרבי מליובאוויטש

כילד צעיר עבר גיל בין מסלולי לימוד שונים. את דרכו הוא החל בבית ספר ממלכתי, אך כבר בכיתה ג' הוא ביקש מהוריו לעבור לבית ספר ממ"ד, וגם שם הוא המשיך להתחזק ותמיד ניסה להתקדם. "גם מבחינה חיצונית עברתי שינוי ניכר", הוא מספר, "בתקופה שבה התחלתי ללכת לבית הכנסת הייתה לי כיפה סרוגה, אבל כבר בכיתה ה' עברתי לכיפת קטיפה, ובכיתות ז'-ח' לא התאימה לי עוד המסגרת של ממ"ד. בינתיים גם אמא שלי התחזקה מאוד, והיא שלחה אותי ללמוד במשך שנתיים בפנימיית 'אור חדש' ברכסים. אני זוכר את השנתיים האלו מאוד לטובה, נוספו לי בהן הרבה מושגים ביהדות והכרתי עולם חדש שקודם לכן כמעט לא היה מוכר לי".

גיל מציין כי באותן שנים התקרבה אמו לחסידות חב"ד, וכשהיא התייעצה עם שליח חב"ד בנהריה, הרב ברודמן זצ"ל, הוא המליץ לשלוח אותו לישיבת חב"ד בלוד. "כיום אני מבין שהיה זה אומץ לא רגיל, לשלוח אותי לכזו ישיבה", הוא מעיר, "כיוון שישיבת לוד ידועה כישיבה חזקה שלא כל הבחורים מצליחים להתמיד בה, ובוודאי לאחד כמוני שנמצא בתהליך של חזרה בתשובה ובקושי יודע מהן גמרא ומשנה. אבל הנס הגדול שלי היה שהייתי בחור מסודר מאוד והקפדתי על סדרי הישיבה, מה שהתברר כאבן יסוד בחב"ד. זה עזר לי להצליח ולהמשיך במסגרת הזו במשך שלוש שנים, שבהן נקשרתי מאוד לחסידות. לאחר מכן עברתי ללמוד בישיבת חב"ד מגדל העמק, ובאופן טבעי החלטתי שאני מצטרף לחבריי שנסעו ללמוד בחצר של הרבי מליובאוויטש ב-770 בניו יורק, למשך שנתיים. כמובן שלפני שיצאתי לדרך התייעצתי עם רבי דוד וקיבלתי את ברכתו, כשהוא איחל לי 'שתחזור עם מטען רוחני מהרבי מליובאוויטש'".

הרב גיל היה בטוח שלאחר סיום הלימודים בניו יורק הוא ישוב לארץ, אלא שאז ציפתה לו הפתעה כאשר שלח אותו הרבי מליובאוויטש לשליחות בסידני שבאוסטרליה. "במשך למעלה משנה התגוררתי יחד עם חבר בסידני", מציין גיל, "ניהלנו שם את בית חב"ד, אירחנו מטיילים ישראליים בשבתות, ערכנו ליל הסדר המוני ועסקנו בעשייה סביב השעון".

ואז, בזמן הכי לא צפוי, קיבל גיל שיחת טלפון מהארץ, בה בישרה לו אמו שמשפחת אבוחצירה ביקשה להציע לו את נכדתם. "בתחילה הגבתי בהפתעה: 'אבל יש לי עוד חצי שנה בסידני', אבל מהר מאוד הבנתי שכזו הצעה לא דוחים", הוא נזכר, "טסתי לארץ בהזדמנות הראשונה, ובתוך שבוע התחילו הפגישות, שלכל אורכן הרגשתי את ידו של הקב"ה מובילה אותי. הקב"ה בעצמו היה השדכן, אני רק השתדלתי לא להפריע. אחר כך הבנתי שגם רבי דוד היה מעורב רבות, ממש כפי שהבטיח לי שנים קודם לכן, והוא גם היה זה שסידר לנו את הקידושין בחתונה".

בית המקדש לילדים

המסלול הבא בסיפור חייו של גיל היה דווקא בנתיבות. "הגעתי להתגורר שם מיד אחרי החתונה, בסמוך להוריה של אשתי, ובאופן טבעי הצטרפתי לחמי, הרב ישר אדרעי, בניהול בית חב"ד בעיר", הוא מסביר. "במשך עשרים וארבע השנים האחרונות אני ממשיך לפעול בבית חב"ד ומסייע לתפעול המקום סביב השעון, לאורך כל השנה, כשאני אחראי על גיוס הכספים, ומעל הכל רואה לעצמי שליחות גדולה לקרב ילדים סקרנים שנמצאים בראשית דרכם בתשובה, ומחכים למישהו שיפתח להם את הדלת. אני מרגיש שזוהי השליחות שלי".

בנוסף לתפקידו בבית חב"ד הוא גם עסק במשך השנים בחינוך ואף מסר חוגי גמרא והפעלות חינוכיות וחווייתיות לילדים בנושא בית המקדש. "לפני כשלוש שנים פנה אליי חבר והכיר לי חברה מסוימת שפועלת בארץ, מקושרת למפעל בסין ויכולה לייצר ערכות בנייה מחלקים כמו של לגו. הוא שאל אותי: 'למה שלא תייצר דרכם דגם של בית המקדש לבנייה לילדים?' הרעיון קסם לי. אמנם הוא היה כרוך בהשקעה כספית גדולה מאוד וכן בהשקעת זמן ולוגיסטיקה, אך הרגשתי שזו יכולה להיות בשורה של ממש לילדי ישראל, שיוכלו לערוך היכרות קרובה עם הבית הקדוש ביותר בעולם, מתוך בנייה חווייתית ומהנה. חשבתי שעל ידי זה אוכל ממש להאהיב על הילדים את בית המקדש, וכך יצאתי לדרך".

גיל מציין כי בנוסף לערכת הבנייה הוא ייצר גם כלי מקדש מיניאטוריים העשויים מנחושת כמו ארון הברית, שולחן הזהב, המזבח ועוד כלים נוספים. כמו כן מצורף לכל ערכה גם אלבום בנושא המקדש – חוברת עם תמונות מרהיבות ממכון המקדש.

"ההוצאה הכספית התגלתה עם הזמן כגדולה בהרבה מכפי שחשבתי בתחילה", מציין גיל, "אבל זה לא הרתיע אותי, כי בשום שלב לא מדדתי את הרווח הכספי, אלא התייחסתי לרווח הרוחני והתורני. מאז שהתחלתי בפיתוח הערכות גיליתי כמה שהקב"ה נמצא לימיני, שכן לאורך כל הדרך הוא זימן לי את האנשים הטובים והנכונים ביותר שקידמו את הפרויקט יחד איתי. אפילו את אישורו של מכון התקנים קיבלנו לבסוף בקלות, וכך ידענו שהמסלול הושלם".

במהלך החודש האחרון, יצאה הערכה המושקעת לשיווק, ניתן להשיגה גם בהידברות שופס, ומאז היא מופצת בכל רחבי הארץ. "שואלים אותי למי אני מייעד את הערכה", מציין גיל, "ואני משיב תמיד שהיא מיועדת לכל עם ישראל, כי בית המקדש לא שייך למגזר מסוים, אלא הוא של כולנו. מדובר בחוויה לכל המשפחה, כי בנוסף לבנייה עצמה יש גם את ההתעסקות עם בית המקדש, שכן ניתן לפתוח את הגג של המבנה, להכניס כלים אל תוך ההיכל, וממש להבין איך התנהלה שם מלאכת הקודש.

"ברוך השם שהפרויקט הסתיים בהצלחה", הוא אומר בסיפוק, וכשהוא נשאל להיכן מועדות כעת פניו הוא לא חושב פעמיים. "אני רוצה להאהיב על ילדים את התורה, ואמשיך לעשות זאת בכל דרך שתתאפשר", הוא מבטיח.

לרכישת ערכת המקדש במחיר השקה מיוחד כולל שליח חינם עד הבית היכנסו להידברות שופס>>>

10 ערכות בניית המקדש תוגרלנה בין כל מנויי עולם הילדים. הצטרפו עכשיו לעולם הילדים ב-10 ₪ לחודש הראשון והיכנסו אוטומטית להגרלה >>>