לאחר דרמה במליאה: חוק צמצום עילת הסבירות אושר בקריאה שנייה ושלישית

הכנסת אישרה אחר הצהריים (שני),בקריאה שנייה ושלישית, את החוק לצמצום עילת הסבירות, ברוב של 64 חברי הקואליציה, וללא מתנגדים או נמנעים. קודם לכן, נדחו ברוב קולות כל 140 ההסתייגויות שהגישו חברי הכנסת מהאופוזיציה. חברי האופוזיציה שהתנגדו לחוק נטשו את אולם המליאה בזמן ההצבעה בקריאה השלישית.

בטרם ההצבעה המרכזית, נעשו מספר ניסיונות להגיע לפשרה בין הקואליציה לאופוזיציה, על פי מתווה שהציע נשיא המדינה יצחק הרצוג. הצעת הנשיא דיברה על כך שהקואליציה תרכך את החוק ותחזירו לוועדת החוקה, לניסוחו מחדש בתוך שבוע, והאופוזיציה תתמוך בחוק.

עוד על פי הצעת הפשרה של הרצוג - חקיקת החוקים הנוספים שהוצעו במסגרת הרפורמה המשפטית תידחה לשנה אחת לפחות, ותיעשה בהסכמה; עילת הסבירות תחול על מינויי "שומרי הסף" כמו היועמ:שית, נגיד בנק ישראל ומבקר המדינה, ולא תהיה ביקורת על מינויי שרים וסגני שרים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו קיים מספר שיחות עם לשכת הנשיא, כמו גם עם שרים בכירים בממשלתו, ובכלל זה שר הביטחון יואב גלנט, שהציע לקבל את הפשרה, ושר המשפטים יריב לוין שהתנגד. לא אחת במהלך ההצבעות הסתודד ראש הממשלה עם שריו ויועציו, וגם עם יו"ר ש"ס אריה דרעי.

על פי דיווחים, השר איתמר בן גביר איים בשלב מסוים "לפרק את הממשלה". לדבריו, "פשרה תעקר את החוק. כל פשרה בהצבעות על חוק הסבירות תהיה חרפה לימין כולו". גורמים בליכוד ציינו כי נשקלה אפשרות לרכך את החוק, ואולם ההתנגדות של שר המשפטים ויו"ר ועדת החוקה רוטמן היא זו שהכריעה לעלות את החוק להצבעה, כפי שהוצע מלכתחילה.

לפי נוסח החוק, "מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא ידון בעניין סבירות ההחלטה של הממשלה, של ראש הממשלה או של שר אחר, ולא ייתן צו בעניין כאמור בסעיף זה: 'החלטה' – כל החלטה לרבות בענייני מינויים או החלטה להימנע מהפעלת כל סמכות".

טרם ההצבעות, סיכם השר לוין את הצעת החוק ואמר: "הצעת החוק המונחת לפניכם היום איננה הצעה מקורית שהצגתי, אחרי חודשים ארוכים של דיון ציבורי שלא היה דומה לו בהיקפו, ולאחר דיונים רבים בכנסת. אנחנו לא מבטלים את עילת הסבירות אלא מצמצמים את השימוש בה. אני קורא לכם להצביע בעד הצעת החוק, בעד הדמוקרטיה".

הוא הוסיף: "סבירות זו השקפת עולם, זה לא עניין משפטי. יותר מזה, מי אמר שמה שסביר בעיניי השופטים זה הדבר ההגיוני לעשות? מי קבע שהעמדות האישיות שלהם יותר טובות משל השרים?". לסיום קרא לראשי האופוזיציה: "יש בפנינו פגרה ארוכה, בואו ננצל אותה. מקווה שנדע לנצל את חודשי פגרת הכנסת והפעם לשיחות רציניות באופן ישיר, ללא צורך במתווכים, כדי להשיג הסכמה".

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ רוטמן, סיכם את הדיון: "רבים אומרים, תראה מה קורה בחוץ, כאילו מה שקורה עכשיו בחוץ הוא תוצאה של קידום או תיקון עילת הסבירות. אין מי שמאמין לשקר הזה. אנחנו נמצאים אחר 5 מערכות בחירות ב-3 שנים, שהן תוצאה של משבר אמון במערכת הפוליטית הישראלית. הסיבה שאנו נמצאים במשבר אמון כה חריף היא חוסר האמון במוסדות השלטון שיצר לצערי הרב בית המשפט העליון".

רוטמן תקף את ראשי האופוזיציה וטען שהם מייצרים בהלה: "ביטול עילת הסבירות אינו פוגע ביכולת בית המשפט לבקר החלטות מכוח שיקולים זרים. אתם מייצרים אצל אנשים תחושת חירום שאין לה בסיס".

ראש האופוזיציה ויו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, אמר בדיון במליאת הכנסת, לפני ההצבעה על ביטול עילת הסבירות: "ישבתי ביממה האחרונה עם ראשי מערכת הביטחון. אם תצביעו היום על ההצעה הזאת, אתם מקרבים את קיצו של צבא העם, מחזקים את אויבי ישראל ופוגעים בביטחון מדינת ישראל".

לפיד הוסיף: "החוסן הלאומי שלנו בנוי על ארבעה מרכיבים - כלכלה מתקדמת, צבא העם, יחסינו הבינלאומיים ומעל הכול - מאוחדים מול אויבינו". לקואליציה אמר: "אתם יודעים שקורה פה משהו נורא. אתם יודעים שזו השתלטות עוינת. מה שקורה פה זה אסון שאפשר למנוע, אתם יכולים לעצור את זה".

גם יו"ר המחנה הממלכתי, בני גנץ, תקף את הקואליציה: "הם רוצים להפוך את מדינת ישראל ממדינה מלוכדת וחזקה לסלט פוליטי שבאמצעותו יוכלו להבטיח את שלטונם. אין דרך להסביר את הסרבנות של נתניהו והקואליציה להגיע להסכמות".

גנץ הוסיף: "הצבעה בעד (צמצום עילת הסבירות) היא פגיעה בצה"ל, בביטחון המדינה, בכלכלה. מי שיצביע בעדה ירשם בדברי הימים של הכנסת לא רק כמי שנתן את ידו לפגיעה בדמוקרטיה, אלא כמי שבחר בפוליטיקה מעל החברה הישראלית. אפשר לעצור, ולהגיע במושב הזה להסכמה על עילת סבירות שלא תפגע בעדני הדמוקרטיה, ולהסכים על המשך חקיקה בהסכמות רחבות".