כיף לרקוד במעגל ההרס? אולי די?

מכירים את המושג "מעגל פגיעה חוזר" או "שחזור דפוסים"?

מסתבר שכאשר ילד חווה בילדותו התעללות נפשית או פיזית מתמשכת מצד דמויות המבוגרים בסביבתו (הורים, מורים וכו'),הוא נוטה בהרבה מהמקרים להפוך בעצמו בבגרותו לאדם מתעלל ומכה.

תופעה זו היא אבסורד מוחלט. לחשוב על כך שדווקא הילד הזה, שסבל ושנא כל כך את הדפוס בו התייחסו אליו, הופך ביום מן הימים להיות זה שאותו הוא עצמו כל כך שנא, זה בלתי מתקבל על הדעת.

אך זו המציאות.

ההסבר יכול להיות מכמה כיוונים. כמו למשל, תחושת "נקמה" בעולם על ידי שחרור רגרסיות רעילות כלפי חלשים בהצדקה של התת מודע ש"אם אני סבלתי, שיסבלו גם הם", או הסבר הטוען כי כיוון שהדוגמה הבוגרת אותה הוא למד אמרה בעצם כי כעס על דברים מתבטא באלימות פיזית ומילולית, זו הדרך היחידה שהוא מכיר.

שמתם לב פעם לכך שאנשים שסובלים מאוד בהיותם בשכבות האוכלוסייה החלשות, ברגע שהם מגיעים לתפקידי מפתח הם מתעלמים ומתעללים באוכלוסייה החלשה בדיוק כמו קודמיהם?  שאותם אלו שמלינים על איחורי האוטובוס והצפיפות הרבה בתחבורה הציבורית המתעלמת מהאזרחים (החרדים ברובם...) בהגיע האוטובוס המיוחל הם אלו שנדחפים ראשונים ללא שמץ עדינות והתחשבות ומותירים את האומללים האחרים בתחנה להתייבש עוד כמה שעות? שהם אלו הראשונים לצעוק לנהג: "נהג, בתחנה הבאה אל תעצור. האוטובוס כבר מלא. צא מהעיר ישירות"?

כאלו אנחנו. משחזרים דפוסים, לרע ולטוב.

לצערי הגדול, הדבר מתבטא גם בחיי נישואין. צערי הוא על צידו הרע של המטבע.

משום מה, נשים מוכות שמתגרשות, נוטות ברוב המקרים להינשא שוב לבעלים מכים, ואפילו בפעם השלישית והרביעית איכשהו הן יודעות למצוא בעלים מכים!

זהו נתון מדהים!

אנשים שמתגרשים בעקבות תלונות שונות ומשונות, ברוב המקרים גם בפרק ב' ו-ג' שלהם הם מתלוננים על אותם הדברים בדיוק שהפריעו להם בפעם הראשונה.

אנחנו רצים ומסתובבים בחיים סביב חסכים ולקויות של עצמנו, ומאשימים את הסביבה בכל הטוב הזה (במקרה של נשים מוכות, מתברר שהן מזהות בתת המודע בשעת הפגישות את האופי המכה / אלים, ומשום מה הן נמשכות להוכיח לעצמן שדווקא אותו אדם שמזכיר להן את האבא / הדמות המכה שלהן, הוא זה שיעשה לה את התיקון ואיתו היא תחווה סוג של פיצוי, בקיצור, מסובך, אבל דפוס).

משום מה, באורח פלא, אנשים שחוו את הוריהם כבעלי זוגיות יציבה ובריאה, סבלניים ומעניקים, נוטים באחוזים גבוהים מאוד להיות כאלו בעצמם. הם מתמודדים טוב יותר במצבי משבר ויודעים לווסת את רגשותיהם בהצלחה יתירה ביחס לאחרים.

השאלה היא כיצד מפסיקים את המעגל, ומתחילים משהו חדש וטוב שנוכל לעצב בכוחות עצמנו ללא צידוקים של "ככה אבא שלי התנהג"?

קודם כל, לא בורחים!

התקשר אלי השבוע מישהו שהחליט שהוא מתגרש, ועל פניו בשיחה איתו הוא הציג תמונת התנהגות מזעזעת מצד אשתו, ואף סיפר לי שהוא לא מסוגל להתמודד ורק רוצה להתגרש. שאלתי אותו מה הוא רוצה ממני אם כך? הוא ענה שהוא רק רוצה לקבל "ברכת הדרך" על המהלך, ולדעת שהוא לא מפספס משהו.

לשאלתי, הוא ענה שהם לא בטיפול אצל אף גורם מקצועי, חוץ מאיזשהו רב איתו הוא מתייעץ לבד, ללא אשתו.

עזבו מה אמרתי לו, לכם אני אומר: אני לא יודע את נפשי!

עוד ועוד מקרים וסיפורים שאני שומע עם אותו הדפוס שחוזר על עצמו.

אנשים!

אתם מפרקים את הבית שלכם! בגלל מה? כי הלכתם לבד למישהו לא מקצועי שאמר לכם להתגרש?

הייתכן כדבר הזה?

ראשית, אף אדם בעולם לא מוסמך לומר לכם להתגרש, גם לא משה רבנו בכבודו ובעצמו! (חוץ ממקרים מפורשים בתורה שיש איסור הלכתי לחיות יחד, אבל בשביל זה צריכים עדים והתראה בבית דין, מה שכמובן אין היום). כשם שהרב לא יכול לקדש בשבילכם אישה ללא רצונכם, או לקבל גט עבור אישה ללא שציוויתם על כך. התורה נתנה את המושכות של כל אדם על חייו בידיים שלו האישיות בלבד.

ומכוח אחריות זו עליכם לנסות להבין קודם כל על מה המהומה! מדוע הצד השני מתנהג כפי שהוא מתנהג, איך אתם יכולים להבין אותו (אולי) ובעיקר איך אתם יכולים להבין את מה שמתרחש אצלכם בלב חוץ מפגיעה וכעס שגורמים לכם לרוץ לבית הדין.

קחו אחריות על מעשיכם, פנו לגורם מקצועי אמיתי, ותנסו להתחיל תהליך כלשהו של הבנה.

ואל כל אותם אלו שקוראים את המאמר וחושבים לעצמם "הו, אילו מקרים קיצוניים יש בעולם, טוב שאני אשתי / בעלי לא נמצאים שם", תבדקו מהם הדפוסים שלכם שאולי יעזור לכם אם תצליחו להתעלות מעליהם. חשבתם פעם איך אתם מבטאים חוסר נוחות? חשבתם פעם אולי אתם קצת קצת מאמללים את הסביבה, האישה, הילדים, עם דפוסים של ניתוק / התעלמות / צעקות / חיוך מעצבן שבמקרה במקרה למדתם מאבא שלכם או מהמחנך שלכם?

נסו לפקוח עיניים ולראות מה קורה סביבכם. אולי אפילו תהיו גיבורים ותשאלו בפשטות את הצד השני בשעת תסכולו כיצד אתם יכולים להתנהג אחרת עבורו.

בואו יחד ננצח את המעגל, ופשוט נתחיל לחשוב באכפתיות.

אבל בשביל זה צריכים להבין שהמושכות נמצאים אצלנו.

בהצלחה רבה.

פינחס הירש הוא יועץ זוגי M.F.C.