האם תענית של עשרה אנשים נחשבת לתענית ציבור? האם מותר לספר ילד לפני גיל שלוש? והאם מותר להשתמש במדרגות נעות בשבת?

מה דינו של מי ששתה רביעית יין, ובירך בברכה האחרונה בטעות "על המחיה"?

בדיעבד הוא יצא ידי חובה (שו"ת מעין אומר חלק ט"ז סימן כ"ג עמוד נ').

האם עשרה אנשים שהתארגנו להתענות תענית יחיד, יכולים לנהוג כבתענית ציבור, לעִנְיָין קריאת ספר תורה וברכת כהנים במנחה?

אם יש עשרה שהחליטו לעשות תענית ביום מסוים – באותו היום מותר להם להוציא ספר תורה ולקרוא בו בפרשת "ויחל משה", והשליח ציבור אומר "עננו" בין גואל לרופא, ואם יש כהנים מתענים – הם עולים לדוכן ונושאים כפיהם בברכת כהנים במנחה הסמוכה לשקיעה (חזון עובדיה ארבע תעניות עמוד צ"ט, וראה שם בהערה).

ידוע שאשכנזים מסתפרים החל מל"ג בעומר, וספרדים מל"ד בעומר. אולם האם מותר לספרדים להסתפר בליל ל"ד?

אם ל"ד חל ביום שישי, ויש לאדם סיבה שבגללה יצטרך להסתפר דווקא בליל שישי - מותר לו להסתפר, ביום חמישי בלילה, שהוא ליל ל"ד, לכבוד שבת (ילקוט יוסף כרך "מועדים ספירת העומר ושבועות", עמוד תס"א).

האם מותר לנערה או לאישה לצאת לחו"ל כחלק מקבוצת בנות?

אין לה לצאת לחו"ל אפילו כאשר הדבר מותר, אלא רק בלוויית אביה או בעלה, וכן לא כקבוצת חברות – שאין זו מדרכי הצניעות של בנות ישראל הכשרות (שמעתי מהרב הגאון רבי אהרן בוטבול שליט"א, חתן מרן הרב עובדיה יוסף, ראש בית ההוראה "יביע אומר").

פשט המנהג שלא לברך על הציצית כשלובשו, אלא פוטרו כשמברך לאחר מכן על הטלית הגדול. מה דין הברכה אם אדם לובש ציצית, אך אינו מתכוון להתעטף לאחר מכן בטלית?

אם אינו עתיד ללבוש הטלית הגדול לאחר לבישת הציצית, כגון שהלך לרחוץ גופו בשעות היום אחר שהתפלל שחרית והסיר הטלית הקטן מעליו, יברך עליו כשחוזר ללובשו, ומברך עליו ברכת "על מצוות ציצית". ובלבד שיהיה בציצית שיעור הראוי לצאת בו ידי חובת המצווה לדעת רוב הפוסקים, דהיינו שתי אמות אורך על אמה רוחב, מלבד הנקב של בית הצוואר (הלכה ברורה חלק ראשון סימן ח' סעיף כ עמוד קנ"ט).

האם מותר לספר ילד לפני גיל 3?

אם קשה לילד להישאר עם שערות ראשו מבלי לגלחן – מותר (ילקוט יוסף דיני השכמת הבוקר מהדורת תשס"ד עמוד ת"ו).

האם מותר לקרוא לילד כשם אחת מאותיות האלף בית, או שמאחר שלא מצאנו אצל רבותינו כך אין לעשות כן?

מותר לעשות כן, ומצינו אצל רבותינו בפרקי אבות (פרק ה' משנה כ"ג): "בן הֵא הֵא אומר..." (שו"ת תורה לשמה סימן ת"ב).

אדם שאשתו עובדת כאחות בבית חולים, ומידי פעם היא מאחרת בליל שבת לקידוש, ולכן לפעמים הוא נרדם עד שהיא מגיעה. האם הוא צריך לברך ברכות התורה אחרי שהתעורר כשאשתו הגיעה, לפני שהוא מקדש?

אם הוא נרדם על מיטתו – אזי צריך לברך ברכות התורה, כיון שקוראים פסוקים בתחילת הקידוש, וכן פסוקי "אשת חיל", וכן אומרים דברי תורה על השולחן. אך אם נרדם על השולחן - זו שינת ארעי, ואזי אין הוא צריך לחזור ולברך ברכות התורה (שו"ת ברוך אומר חלק שני סימן ל"ו עמוד פ').

אדם שמברך בביתו על פרי וכדומה בסתם (דהיינו כשאין בדעתו לאכול דבר נוסף שברכתו כברכת מאכל זה, אך גם לא היתה בדעתו בפירוש לברך רק על מאכל זה שהוא אוכל עתה), ולאחר מכן הוא רוצה לאכול דבר שברכתו כברכה שבירך - האם הוא נפטר בברכה הראשונה שבירך בסתם בלא כוונה מיוחדת?

לא, וכל שאוכל אחר כך דבר שברכתו כברכה שבירך - צריך לחזור ולברך, שדווקא אורח לא חוזר לברך, לפי שדעתו על דעת בעל הבית (שו"ת "נזר כהן" של הרב זמיר כהן שליט"א, חלק ראשון אורח חיים סימן ז').

האם מותר להשתמש במדרגות נעות בשבת?

אם הן פועלות באופן תמידי – מותר, אך אם הן מתחילות לנוע רק כאשר אדם מתקרב אליהן – אסור להשתמש בהן (שמירת שבת כהלכתה פרק כ"ג סעיף ס"א עמוד שע"ט).

לרכישת ספרי "מעבר למפורסם בהלכה ובאגדה" מאת הרב יעקב מעברי בהידברות שופס, לחצו כאן.