מה עלול למנוע את פתיחת שנת הלימודים כסדרה, ומי מאיים לשבות?

ה-1 בספטמבר כמעט כאן ותלמידים רבים מתכוננים בהתרגשות ובציפייה לקראת מועד החזרה ללימודים, אלא שמסתבר שכמו תמיד, גם בשנה זו אנו עלולים מרחפים סימני שאלה קשים על פתיחת שנת הלימודים ברחבי הארץ. מי מוביל לכך, מהן המחלוקות שעלולות לעמוד לרועץ בפתיחת שנת תשפ"ד, ובידי מי המפתחות שיוכלו לפתור אותן?

מהגנים ועד התיכונים

כשמדובר בגני הילדים אין ספק כי פתיחת שנת הלימודים חשובה מאין כמותה. לא רק עבור הילדים שעוברים מבייביסיטר לקייטנת סבתא, אלא גם עבור הוריהם שחייבים לשוב לעבודה כרגיל. למרות זאת, דווקא לגבי פתיחת שנת הלימודים בגנים קיים סימן שאלה גדול.

הבעיה מתחילה בכך שתומכות החינוך פנו בשבוע האחרון למשרד החינוך בדרישה לבטל את הודעתו בנושא הפחתת אחוזי המשרה של תומכת חינוך שנייה בגני הילדים.  תומכות החינוך הביעו מחאה על כך שנקבע כי שכרה של תומכת שנייה בגנים יורע, וזאת בשל צמצום בתקציב של משרד החינוך לרשויות המקומיות. לטענתן, הדבר נעשה ללא תיאום עם ההסתדרות ובאופן בלתי הוגן. תומכות החינוך הבהירו כי במידה ושכרן לא ישוב להיות כמו בעבר, הן יעזבו את המקצוע, שכן אין הוא משתלם עבורן. יו"ר ארגון המעו"ף המייצג את תומכות החינוך, הודיע למשרד החינוך כי "ההסתדרות לא תאפשר פגיעה בשכר התומכות". לדבריו, בשלב זה הם לא מאיימים בשביתה באופן מפורש, אך לא יהססו לנקוט בצעדים ארגוניים אם יידרשו.

מאידך, גם לגבי פתיחת שנת הלימודים בבתי הספר התיכוניים נערמים קשיים. בימים אלו מצויים המורים בבתי הספר העל יסודיים בדיונים ערים מול משרדי האוצר והחינוך, לצורך חידוש הסכם 'עוז לתמורה' שהסתיים בסוף שנת 2022. למעשה, הדיונים מתנהלים לאורך כל השנה וחצי האחרונות, ובמהלכן ארגון המורים נקט בעיצומים ואף ביטל פעילויות ומסעות לפולין, הוא גם הספיק לשבות כמה פעמים, הכל במטרה לגבש הסכם כרצונו ועל פי התנאים שהוא מציב.

התנאים, אם שאלתם, כוללים העלאת שכר אחידה של 3000 שקלים לכל המורים, מה שיוביל לכך שמורה חדש עם תואר ראשון ישתכר 11 אלף שקלים לחודש, ואילו מורה חדש עם תואר שני ישתכר 12 אלף שקלים. במשרד האוצר מסרבים לקבל את הדרישה, ומבקשים למצוא דרכי פשרה חילופיות, אך ההצעות שהגישו נדחו על ידי ארגון המורים.  יו"ר ארגון המורים, רן ארז, הודיע: "הארגון לא ייסוג מדרישותיו, ייתכן שהמשא ומתן יימשך עד לרגע האחרון, ואם לא נצליח להגיע להסכם, נלך לשביתה".

מאיימים בשביתה

יש גם איום בשביתה כללית של הרשויות המקומיות, זאת בעקבות דרישותיהן של הרשויות הערביות לקבל את מה שמגיע להן במסגרת העברת התקציבים מ'תכנית החומש'. אם תשאלו כיצד מתקשרים תקציבי הרשויות הערביות לפתיחת הלימודים בכל רחבי הארץ, מסתבר שישנן רשויות יהודיות שהחליטו להילחם למען זכויות הרשויות הערביות, ואף איימו בשביתה כללית.

חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי, הודיע השבוע על כך שכל הרשויות המקומיות יצטרפו למאבק של הרשויות הערביות, והוא אף קרא לראשי הרשויות לערוך שביתת אזהרה במשך שעתיים לאות הזדהות. לדבריו "אם הכספים לא יועברו, מרכז השלטון המקומי יבחן צעדים בכלל הרשויות לגבי ה-1 בספטמבר". בנושא זה יש לציין כי אין מסמכותו של מרכז השלטון המקומי לקבל החלטה כוללנית לגבי כל הרשויות, ולכן גם אם יוחלט על השבתת שנת הלימודים, תוכל בסופו של דבר כל רשות להתנהל כרצונה ובהתאם להחלטתה האישית.

בשונה מהאיומים על השבתה לצורך הזדהות עם הרשויות הערביות, ישנו נושא המטריד דווקא את המועצות האזוריות, והוא מחלוקות על תקציב ההסעות. מדובר במועצות שבהן מתגוררים התלמידים במגוון יישובים, והם חייבים להשתמש בשירותי הסעות כדי להגיע למוסדות הלימוד. שי חג'ג', יו"ר מרכז השלטון האזורי, יצא בהודעה על כך שאם לא יהיו הסכמות עם משרד החינוך לגבי תקציב להסעות במועצות האזורית, לא תהיה אפשרות לפתוח את שנת הלימודים.

ויש גם את מוסדות החינוך המיועדים לילידם על הרצף האוטיסטי. כאילו לא די באתגרים שמלווים הורים לילדים מיוחדים, הודיע משרד החינוך כי בשל מצוקת כוח אדם, יקוצר יום הלימודים באותן מסגרות, ובמקום שיסיימו ב16:45, כפי שהיה בעבר, יסיימו הילדים מידי יום את הלימודים בשעה 16:00. הורים רבים הזדעקו על כך, ואף פנו בעתירה לבג"ץ לבקשת ביטול ההחלטה.

ההורים טענו כי לא ייתכן לקצר את יום הלימודים בכל המוסדות, ויש להורות על קיצור יום הלימודים אך ורק במוסדות בהם קיים מחסור משמעותי בכוח אדם. בשלב זה טרם התקבלה החלטת בג"ץ, מה שאומר ששנת הלימודים תיפתח כסדרה, אך רק סמוך יותר לפתיחת השנה ידעו ההורים באיזו שעה בדיוק יסתיימו הלימודים מידי יום.