"מה הטעם לחזור בתשובה אם אני כל הזמן מועד?" שתי תשובות שיתנו לכם כוח

כיצד יש להתייחס למעידות שחוזרות ונשנות, ומה הטעם להתאמץ לחזור בתשובה אם תמיד יהיו נפילות?

הרב יעקב ישראל לוגסי מתייחס לשאלה זו בספרו 'נפשי בשאלתי', ונותן שתי תשובות המרחיבות את הלב:

1. מן השמיים לא מבקשים לנצח אלא רק להילחם

לעיתים יש מעידות ואי אפשר להימנע מהן. הפיתוי להתייאש הוא גדול, אך חשוב לזכור בכל תהליך התשובה כי רצונו של הקב"ה מאיתנו הוא לא הניצחון אלא הדרך. כל מה שמוטל עלינו הוא רק להשתדל. אפשר לומר, כי הניצחון האמיתי הוא בכך שנמשיך להילחם, ולא לנטוש את המערכה בהרמת ימיים וחוסר אונים.

הרב מדמה זאת לחייל הנפצע במלחמה ש"בכל זאת חובש את עצמו בחבישה זמנית ובארית כוחותיו ממשיך להילחם ולא נוטש את נשקו ונכנע". חיל זה ראוי לשבח על מסירותו ונאמנותו למרות הפציעה.

בנוסף, לא ייתכן לבקש מאדם לנצח כל הזמן בלי למעוד כלל, אם כן, נמצא כי הבקשה היא על המשך הלחימה וההשתדלות וזהו הניצחון האמיתי, ומתוך כך הניסיונות ילכו ויתמעטו עם הזמן, עד שיסתלקו לגמרי.

הרב יגאל כהן - האם מגיע לי שכר על קיום מצוות?

2. שבע יפול צדיק וקם

מיהו צדיק? לא זה שאינו נופל אלא אחד שיודע לקום מנפילותיו.

הסטייפלר מביא במכתביו כלל גדול – אין תיקון גדול יותר מהקושי של הקימה מהנפילה. הרי כשהכל מסתדר כמו שרוצים (מצב של עלייה) קל מאוד להתקדם ולהמשיך, אך כשנופלים נראה כאילו לא עשיתי כלום ולא התקדמתי ולכאורה חזרנו לנקודת ההתחלה - וכאן הטעות הגדולה.

עצם הקושי מהנפילה ותחושת הכישלון אכן קשה, ונדמה כאילו צריך להתחזק לחיות מחדש, וכמרגישים כך כדאי לזכור את הדברים הבאים:

"אמנם זהו רק דמיון שכח הרע המדמה והמפתה מדמה לך כאילו נזנחת מאת ה' ואין רצונו בתשובתך ועל כן נכשלת, ולא סייע הבורא בידך כי אין לו עניין בך ולא בתשובתך.

זהו מחשבתך, אולם והאלוקים חֲשָׁבָהּ לטובה, לראותך קם ממעמקי השאול של הייאוש וחלישות הדעת מחדש לתחייה... בניצחון הגדול הזה שהינך מפגין נאמנות של בן המאמין באביו ותולה בו עם כל אופני מצביו, ואין תיקון גדול מזה.

וזכור כלל זה, והיצמד אליו ובכך הייאוש ונפילת הרוח יהא ממך והלאה".

עוד באותו נושא:

רגע לפני ביאת המשיח: במה עלינו להתחזק? רמז: לא מה שחשבתם

"אין לי חשק לקיים מצוות": 3 נקודות מפתיעות שחשוב לדעת