זהירות, סכנה! ככה מקיימים מצוות, ומפספסים את כל תכלית חיינו (חלק ב')

ישנם מתחזקים רבים שלא נכנסים לעולם הישיבות של בעלי התשובה, אם מפני שהם בעלי משפחה או מסיבות כאלה אחרות. זו המציאות ולא נתווכח איתה, אבל יש נקודה מהותית שצריכים להיות ערים לה, ולכוון את עצמנו בהתאם.

כשנמצאים בסביבה הרגילה שלנו, כשלא חיים, ביחד ולצד, שומרי תורה ומצוות, ולא חווים ורואים מקרוב את החיים התורניים, אז המתחזק לא מקבל נקודת ייחוס לרמתו הרוחנית. אין לו למי להשוואות את הרמה הרוחנית שלו. ועל אף שהשוואה היא דבר שלרוב מגנים, בעולם התורה היא יכולה להיות מאוד חיובית ומקדמת, כמו שאמרו חז"ל: "קנאת סופרים תרבה חכמה". מטרתה של קנאה חיובית זו היא לדרבן אותנו לצמוח ולגדול כאחר, היא דוחפת אותנו קדימה ומעוררת בנו השראה, ואין מעורבבת בה צרות עין על הצלחתו של השני.  

מתחזק יכול להאמין בלב שלם שהוא ברמה רוחנית גבוהה, כשבמציאות זה לא ממש ככה. הוא עדיין חי בתוך הבועה הרגילה והישנה, ולא מקבל מושגים של מה זה אומר להיות תורני באמת. הוא לא מקבל הבנות חדשות לגבי מהי צורת חיים תורנית, במובנה הפנימי, העמוק והאמיתי.

הרי מטרת התורה והמצוות היא להצמיח בן אדם של תורה. תכליתן של התורה והמצווה היא להורות את הדרך אל שינוי מהותו של האדם, ולהופכו לישות של תורה בכל הווייתו. אפשר ללבוש ציצית ולהניח תפילין כל יום ולהתפלל שלוש תפילות ביום, אבל להישאר בפנימיות בדיוק אותו הדבר, וככה מפספסים את כל התכלית. רק כשאדם מקיים תורה ומצוות מתוך מטרה כנה ואמיתית להיות טוב יותר ורוחני יותר, כשזה דורש מצידו עמל ועבודה מנטלית, אז הוא באמת יוכל להשתנות ולהיות 'בן-תורה'.  

כשחיים במחיצת אנשים תורניים ורואים מקרוב את המנטליות, את אופן הדיבור, את ההתנהגות וההליכות, את מה שמקובל לומר ולעשות ואת מה שלא – מקבלים מושגים אחרים על מה זה להיות 'בן של התורה'.

שלא תבינו לא נכון, לשמור שבת וכשרות, להתפלל שלוש תפילות ולשמוע שיעור תורה, זה באמת להיות בן אדם אחר. זה תשובה, זה וויתורים ומאמצים, וזה ליצור קשר עם ה'. אבל יש גם מעבר. כי בסופו של דבר התורה רוצה להפוך אותנו למהות אחרת, בכל הווייתנו. וזה מגיע בדרך כלל על ידי עבודה שהיא פנימית יותר – תיקון המידות ושאיפה לאימוץ ערכים ותכונות חיוביות, ירידה בפינוקים מוגזמים, בניית אישיות נעלת יותר והפיכתנו למהות פנימית אחרת.

אי אפשר לצלם את גוש הבשר שמוגש לכם על הצלחת, ולפרסם או לשלוח בוואטסאפ רק כדי להוציא לאחרים את העיניים, ולהיקרא 'בן של התורה'; אי אפשר לטוס לחו"ל רק כדי לקנות שמלת ערב לאירוע משפחתי, כי "אין מספיק שמלות בארץ", ולחשוב שאת תורנית; אי אפשר לישון 13 שעות בלילה ולחשוב שאתה בדרך להיות הרב של השכונה.

להיות תורני זה לדעת להפשיל שרוולים ולעבוד מבחינה מנטלית, הן בחסד או בלימוד תורה או בתיקון המידות או בכל דבר שהוא חלק מעבודת השם. זה לעבוד על יכולת הנתינה וראיית האחר, גם כשזה דורש לפעמים לא מעט. זה להיות מוכן לוותר על נוחות מסוימת למען אידיאל רוחני. זה להתגבר על פינוקים מוגזמים ועל ראוותנות. זה להשקיע את הזמן בדברים יקרים, ולא לבזבז חצי מהחיים בדברים טפלים או חומריים, ברשתות חברתיות או בבהייה חסרת תוחלת במסך. זה לדעת להתבונן בתוך עצמך פנימה, לפרגן על הדברים הטובים שבך, ולהיות מספיק כנה עם עצמך כדי להצביע על היעדים הרוחניים בנקודות שדורשות שיפור. זה להיות אישיות אחרת, נעלת יותר.