ניצול הפיגוע בצומת הכבשים: "פירקו עליי מחסנית. באותו רגע אני אומר שמע ישראל בתחושה שלא אשרוד"

אריה גוטליב, תושב בית חגי שנפצע קשה בפיגוע שארע בשבוע שעבר בסמוך לצומת הכבשים, בו נהרגה בת שבע ניגרי הי"ד, שיחזר היום (שני) את הפיגוע בשיחה עם התקשורת.

גוטליב נהג ברכבו והיה בדרכו לרכוש ספרים לילדיו לקראת פתיחת שנת הלימודים. ממיטתו במרכז הרפואי סורוקה סיפר: "בכניסה לישוב יש טרמפיאדה. שם אני רואה את בת שבע ושיראל הבת שלה. בת שבע יושבת מקדימה ושיראל מאחורה. הציר בין בית חגי לקריית ארבע הוא מהמסוכנים ביותר ביהודה ושומרון, כי הרבה מחסומים נפתחו בהוראת האלוף אחרי שהיו סגורים בעקבות פיגועים. כשאני נכנס לכיכר אני שומע צרור של מחסנית שלמה של M-16. מרגיש זפטה מהצד, זכוכיות וברזל של קליעים בפנים ובגוף. אני מבין שירו עלינו ואומר 'ירו עלינו, ירו עלינו'. בת שבע שלידי לא מגיבה, שיראל שואלת מה לעשות. אמרתי לה להתקשר מיד למד"א".

גוטליב ממשיך ומתאר: "המשכתי בנסיעה כשהיה לי ברור שאני הולך למות. מדובר בירי ממרחק של שני מטרים בכינון ישיר אליי. ברווזים במטווח, פירקו עליי מחסנית. באותו רגע אני אומר שמע ישראל ווידוי בתחושה שלא אשרוד הרבה זמן. המשכתי ישר בנסיעה בלי לדעת מה הפגיעות שלי. היה לי ברור שלא אשרוד עד קרית ארבע, מרחק של כמה דקות נסיעה כשדם משפריץ מכל כיוון, החלון הקדמי וחלון הצד מרוסקים מהכדורים. בהחלטה של רגע החלטתי שאני ממשיך עד שאראה יהודי שיעזור לי. המשכנו כששיראל עם מד"א על הקו. הם שאלו איפה אנחנו. אמרתי לה שתגיד צומת הכבשים. ראיתי עבודה של 'מקורות' בצד הדרך, שם עובדים על צינור חדש ויש מאבטחים. המאבטח יצא. אמרתי לו שירו עלינו ושיתקשר למוקד. בזמן הזה שיראל מנסה להעיר את אימא שלה וצועקת לה 'אימא תקומי'. היה לי ברור שהיא לא איתנו. היא לא סבלה ונהרגה במקום".

על מצבו הבריאותי מספר גוטליב כי עוד צפויה לו שהות ארוכה בבית החולים, לנוכח הפגיעה הקשה מאוד שספג בעצמות, בשרירים ובעצבים, ועם זאת הוא מודה לקב"ה על הניסים הגדולים, "מתקדמים לאט לאט, יש עוד דרך ארוכה אבל עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה ובעזרת ה' נהיה חזקים".

עוד הוא מספר על הרגע שהגיעו אליו גורמי הביטחון, לספר לו על לכידת המחבלים, "זה לא מעודד ולא משמח אותי שתפסו אותם. שימנעו את הפיגוע הבא. יש לנו לוחמים גיבורים ומובחרים אבל החכמה היא למנוע את הטרור מראש. אני לא מבין את מוגות הלב הזו לתת לאויב על חשבון החיים שלנו, המתיישבים".