הנפטר הגיע בחלום לאלמנתו ואמר: "לא נותנים לי להיכנס לגן עדן. אני סובל בגלל ש..."

הרב עמרם בינעט שיתף בסיפור מדהים מן העולם הבא. את הסיפור סיפר לו חברו, שהוא עצמו שמע מפיו של בעל המעשה, וכך היה:

"לפני כחמישים שנה היה חי בירושלים יהודי שעלה לארץ מברית המועצות. הוא הגיע עם רעייתו, ולא היו להם ילדים. קראו לו הרב יצחק, והוא היה מתפלל בבית כנסת קבוע. הוא היה אדם ירא שמים, מלא באהבת תורה, אבל... הוא לא ידע ללמוד. למרבה הצער, כשהוא היה צריך ללכת לחיידר, כבר שלטו הקומוניסטים ביד רמה, והוא לא זכה לכך. הוא ידע לקרוא וידע להתפלל, אבל לימוד גמרא היה מחוץ לתחום עבורו.

הרב יצחק היה מלא בהערכה ללומדי תורה, ופעמים רבות כשהוא היה רואה בחור צעיר אברך או אדם מבוגר שיושב ולומד בקול, הוא היה מגיע, מתיישב ממול ונועץ מבט באדם הלומד, מקשיב לניגון של הגמרא ומתבונן, בהערכה, בקנאה, בכאב על כך שהוא עצמו לא זכה לכך.

והנה הגיע לבית הכנסת אברך תלמיד חכם, בן אדם ירא שמים, שכנראה באותו יום היה קצת קצר רוח כי משהו לא הסתדר לו כמו שצריך. הוא התיישב ללמוד, החל לומר את הגמרא בנעימה בניסיון להיכנס אל תוך הסוגיא, והרב יצחק כדרכו הגיע, התיישב ממול ונעץ בו מבט.

האברך הזה הגיב שלא כמצופה. הוא הפגין חוסר שביעות רצון בולט מהעובדה שהרב יצחק התיישב ממולו, ו... סגר את הגמרא בחבטה, קם ממקומו ועבר ללמוד בבית כנסת אחר. הרב יצחק נפגע עד עמקי נשמתו, ובצדק רב.

עברו מאז עשרות שנים. אותו יהודי עלה ונתעלה בתורה הקדושה, אבל הוא שכח את הסיפור עם הרב יצחק, ואף פעם לא טרח לפייס אותו.

והנה, בהגיע עת פקודתו, הוא נפטר בשם טוב, וצאצאים רבים היו לו. המונים מיקירי ירושלים באו ללוות אותו בדרכו האחרונה. הם ישבו שבעה, ולאחריה התפזרו איש איש לביתו.

והנה, באחד הלילות הוא בא בחלום לזוגתו האלמנה, ואמר לה כך: "פגעתי ברב יצחק, אין לי מנוחה בשמים. לא נותנים לי להיכנס לגן עדן, אני סובל. בבקשה ממך, תלכי אליו ותפייסי אותו. אל תעזבי אותו עד שיגיד בפה מלא שהוא סלח לי".

קמה האלמנה המבוגרת בבוקר, והרגישה שזה לא סתם חלום. היא לקחה את המגבעת של בעלה, מגבעת חדשה שקנו לו ימים אחדים לפני שנפטר, ויצאה איתה כדי לתת אותה במתנה לרב יצחק. היא נקשה על דלת ביתו ושאלה אותו אם הוא זוכר שבעלה פגע בו כך. הרב יצחק אמר שהוא זוכר היטב את המקרה, ועד היום הוא עדיין מרגיש את העלבון הצורב שחש באותה הפעם.

היא נתנה לרב יצחק את הכובע במתנה וביקשה ממנו בכל לב שיסלח לבעלה, כי הוא סובל בשמים. הרב יצחק כמובן מיהר לומר שהוא סולח מכל הלב, ושאין לו יותר שום קפידה על האיש שפגע בו, והוא מבטיח להדליק נר לעילוי נשמתו ולהתפלל שיזכה לבוא אל מנוחתו במהרה".

"את הסיפור הזה", סיכם החבר שסיפר לי אותו, "שמעתי מהרב יצחק בעצמו...".

באדיבות אתר 'דרשו'