מני אסייג חושף: "תמכתי בהסכמי אוסלו, היום הם רוצים להשליך אותנו לים"

"תיכף מציינים 30 שנה להסכמי אוסלו. הייתי אז בן 23, אחרי שהספקתי להצביע פעמיים לימין, כשבבחירות 92' הפסדנו למפלגת העבודה וגוש השמאל. עכשיו אתם לא תאמינו, אבל תמכתי בהסכמי אוסלו, למרות שהייתי מצביע ליכוד/ימין. זה בעקבות החינוך שקיבלנו לרדוף שלום, בדיוק מהסיבה הזו ההורים שלי ז"ל תמכו בהסכם השלום עם מצרים שבגין חתם ב-79', למרות המחיר הטריטוריאלי העצום והכבד". כך סיפר לעוקביו הבמאי והיוצר, איש הימין מני אסייג, בפוסט גלוי שפרסם.

"בתקופתו סמכנו על רבין ז"ל, למרות שלא בחרנו בו, וחשבנו שאיש עם עבר בטחוני מפואר לא יאפשר פגיעה במדינה שנלחם עליה, וכדאי לתת צ’אנס לנסיון שלו להביא סוף סוף שקט ושלווה לעמנו בארצנו", הוא הסביר את שיקוליו דאז. "גם במחיר של ויתור מסוים על חלקי מולדת. כן, הושפענו מהתקשורת וגם היינו תמימים, אבל לא תמימים כמו רבין ז"ל עצמו, שרומה על ידי חבריו הקרובים לממשלה ויועציהם המעורערים שמכרו לו את השקר של ערפאת. אותו ערפאת הרב-מרצחים שלרגע לא נטש את הטרור ולא ויתר על חלום פלסטין הגדולה, אבל התקשורת שלנו ציירה אותו כסבא הטוב ורודף השלום. ואז התחילו להגיע הפיגועים הרצחניים של החמאס, שבדיעבד שימש כקבלן משנה של ערפאת השקרן, שביים כאילו והוא נאבק בטרוריסטים שלו ועצר אותם בשיטת הדלת המסתובבת, דבר שכולם ראו, חוץ מרבין ז"ל, משום שפרס ז"ל וכת השמאלנים הסתירו לו".

"ואז רבין ז"ל השתבש", הוא ממשיך. "הלחץ של פרס והחבורה, יחד עם קלינטון והחבורה סינדלו אותו ומנעו ממנו להכריז את מה שכבר כולנו הבנו: 'ניסינו וזה ממש לא עובד, אין עם מי לדבר! יאללה ביי'. במקום לפרוש מהתהליך הכושל והקטלני הוא החליט להאבק בנחרצות במתנגדי ההסכם וכינה אותם פרופלורים, ואת נרצחי הפיגועים הוא כינה 'קורבנות השלום', והכל כדי לא להרוס את חזון 'מזרח תיכון חדש' הבדיוני והמטופש. בהמשך כידוע רבין נרצח, לצערנו הרב, ובניגוד גמור לשקר של השמאל, הרצח הביא לתמיכה מטורפת וחסרת תקדים בהמשך התהליך, פי כמה מלפני הרצח, ומה שהפיל את השמאל בבחירות 96' זה שוב - הטרור הרצחני של קבלן המשנה של ערפאת: החמאס".

"מאז, אחרי שנשפכו כאן נהרות של דם יהודי באינתיפאדה השניה ואחריה, בין היתר באמצעות הרובים שקיבלו בהסכם אוסלו ('אל תתנו להם רובים'), והגירוש מעזה שהוליד את חמאסטן המתפתחת, רבים רבים בעם היהודי התעוררו והתפכחו, והבינו שאין עם מי לדבר ושהתיאבון הפלסטיני לא יודע שובע, והם פשוט רוצים להשליך את כולנו לים בלי מצופים. ומי לא התעורר וטרם התפכח? נכון, השמאל. והם עדיין לא מתעוררים למרות הזמבורות והתופים בהפגנות שלה. לסיכום: אין עם מי לדבר, ומי שהגיע עד לכאן הוא אח".