"אנשים מפחדים לנסוע בכבישי הנגב. נבחרי הציבור צריכים לממש את ההבטחות ולהקים את המשמר הלאומי"

יותר משבעים אחוז מהחקלאים במדינת ישראל אוימו שעליהם לשלם דמי חסות, פרוטקשן, לארגוני הפשיעה בשנה שעברה, וארבעים אחוז שולמו בפועל, כך על פי דו"ח של ארגון השומר החדש, שבדק את הנתונים בשטח בפעם הראשונה.

הגידול המואץ בתופעת גביית דמי חסות ושיעור הפשיעה בכלל, הגואה בקרב ערביי ישראל, פוגעים בביטחונם האישי של כלל אזרחי המדינה. מעבר לכך חוסר היכולת של אזרחי ישראל לדאוג לביטחונם האישי ולהתפרנס ללא פחד מארגוני הפשיעה, המטילים את אימתם בעיקר על תושבי הנגב והגליל, הוא פגיעה חמורה במשילות הישראלית באותם אזורים. מגפת הפרוטקשן שיצאה מכלל פרופורציה מספקת כסף קל המזין את ארגוני הפשיעה ומגדיל את תאבונם.

"בעלי העסקים נותרו לבד בחזית"

לאחר שמוצה פוטנציאל הגבייה בעסקים הערביים עברו האיומים לעסקים היהודיים. בהיעדר כתובת מטפלת, ואף בהיעדר עבירה חוקית מפורשת, נשארו בעלי העסקים היהודיים לבדם מול העבריינים הדורשים תשלום קבוע של דמי חסות. מי מהם שניסה לסרב קיבל רמזים על רצינותה של העסקה בדמות מכלי בנזין ועד הצתות של מפעלים וגרימת נזק של מיליוני שקלים. גם חברות הביטוח מסרבות לכסות את מי שאיננו נכנע ולא משלם את דמי החסות.

"המציאות העגומה היא שהעבריינים לא צריכים לאיים כדי לדרוש דמי חסות", מסביר יאיר קראוס, כתב הצפון של ynet וידיעות אחרונות, "אלא גובים זאת מבעלי העסקים, שמחפשים את העבריינים כדי לשלם את המס. הם יודעים למי צריך לשלם ואיך למצוא אותו.

"השיטות המתוחכמות של העבריינים מקשות את הקביעה החוקית שנעשתה כאן עבירה. הם מקימים חברות שמירה ומוציאים חשבוניות, ובפועל אין כלל שירותי שמירה בעסק. אם החברה מבקשת לשלם, עד עכשיו לא הייתה עבירה חוקית המאפשרת להילחם בתופעה.

"עם השנים יצרה ההצלחה של גביית דמי החסות תגובת שרשרת המחריפה את התופעה. הפרוטקשן מזין את העבריינים בכסף קל, ונוצר מודל לחיקוי בתוך החברה הערבית של עבריין מצליח הנוסע ברכבי יוקרה ומתפרנס מגביית פרוטקשן, ולכן העבריינים הולכים ומתרבים.

"המדינה וחברות הביטוח אינן מותירות ברירה לבעלי העסקים אלא לשלם פרוטקשן. ברגע שנשלח לבעל עסק רמז המזכיר לו את חובתו לשלם דמי חסות או שהוא מתלונן על איום כזה במשטרה, חברת הביטוח מסירה ממנו את הביטוח. מה יעשה חקלאי שלקח הלוואות בגובה ארבעה מיליון שקלים כדי לקנות קומביין ביום שישרפו לו את הקומביין וחברת הביטוח לא תכסה אותו?

"אם הוא יתעקש ולא ישלם את דמי החסות, הוא עלול להישאר בלי הקומביין ועם הלוואות שלא יצליח להחזיר עד סוף ימיו, שכן הוא צריך לקחת הלוואה נוספת כדי לקנות קומביין חדש. המדינה לא תפצה אותו ואף אחד לא יתמוך בו. אנשים הידרדרו כך עד לפת לחם. בעלי העסקים נותרו לבד בחזית, ובלית ברירה הם משלמים פרוטקשן כדי לבטח את עצמם שלא יישרף להם העסק וכדי שחברות הביטוח יכסו אותם.

"גם אם המשטרה עוצרת עבריינים שדורשים פרוטקשן, בית המשפט מקל מאוד בעבירה שלהם, כי לכאורה לא נעשתה כאן כל פגיעה. לפי בית המשפט העבריין לא מוגדר סכנה לציבור, מי שנתפס שוחרר מייד, ולא התאפשר להאריך את מעצרו".

"דרוש פרויקטור, כמו בתקופת הקורונה"

לפני כחודש הועברה בכנסת הצעת החוק של "התמודדות עם תופעת נטילת דמי חסות", שהגישו חברי הכנסת יצחק קרויזר ואלמוג כהן מעוצמה יהודית. החוק, המוכר בכינויו 'חוק הפרוטקשן', נועד למגר את התופעה העגומה.

יש שינוי במציאות לנוכח חוק הפרוטקשן?

"חוק הפרוטקשן שהועבר מחולל מהפכה אדירה בתחום", אומר קראוס. "לפני כשבוע בפעם הראשונה הוגש כתב אישום נגד רמי איסמעיל, תושב טובא-זנגרייה, על ניסיון גבייה של דמי חסות ממנהל אתר בנייה. החוק מגדיר 'עבירה' גביית דמי שמירה ללא קבלת כל תמורה, המאפשרת להאריך מעצר של עבריינים כאלו ולהחמיר בעונשם.

"עברו כמה שנים עד שהצלחנו לחוקק את חוק הפרוטקשן מאז שהוא עלה על הפרק, אך בינתיים העבריינים כבר נמצאים במקום אחר. הם גובים פרוטקשן בכמויות עצומות, כביכול נוצרה כאן רשות מס נוספת שכולם צריכים להעביר לה מיסים לפי הרווחים, ומעמדם של ארגוני הפשע השולטים על האזור מתחזק. גם כשהמדינה סוללת כבישים קבלני הביצוע משלמים פרוטקשן כדי שהבאגרים לא יישרפו.

"כל חבר כנסת מקדם חקיקה בתחום שלו, אך יש צורך בפרויקטור שמתכלל את כלל המשרדים והגופים שצריכים לעסוק בתחום, בדומה לפרויקטור בתקופת הקורונה. כדי למגר את התופעה מהשורש דרושה ראייה הוליסטית ומאבק משולב של רשות המס ומשרד המשפטים עם המשטרה ובתי המשפט וגופים נוספים.

"כלי אכיפת החוק לא מדביקים את הקצב המהיר של שכלול שיטות הפעולה של העבריינים, והחקיקה בתחום לא עודכנה כבר חמישים שנה. המטרה צריכה להיות חיסול של ארגוני הפשיעה הערביים, כמו שהצלחנו לחסל את ארגוני הפשיעה היהודיים הגדולים".

"הנשק העיקרי הוא הנשק הכלכלי"

בעיית הפרוטקשן היא מגפה כלל-עולמית, ויש קושי משפטי להתמודד איתה בכלים רגילים. אי אפשר להאשים אדם על שאחרים שילמו לו כסף. חקיקה שתנסה להגדיר תשלום כזה 'עבירה' עלולה לצאת מפרופורציה ולכלוא אנשים חפים מפשע. המורכבות החוקית גרמה למשרד המשפטים להתנגד בהתחלה להצעת החוק עקב פגיעה אפשרית בזכויות אדם.

"בהתחלה הגשנו הצעת חוק קיצונית יותר", מספר עו"ד דוד בבלי, יועץ לענייני חקיקה של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, "ומשרד המשפטים נבהל שאנחנו רוצים להעביר הצעת חוק כזו. כשהגשנו את חוק הפרוטקשן הנוכחי, משרד המשפטים התאמץ להעביר אותו למרות המורכבות שבו מחשש שלא נציע הצעת חוק קיצונית יותר כמו בהתחלה.

"החוק שקיים בנושא איננו מעודכן ומבוסס על חקיקה מנדטורית. לפי החוק רק סחיטה באיומים רגילה נחשבת לעבירה. אך במקרה של פרוטקשן אין סחיטה מפורשת, אין תלונות כמעט, ואנשים אף באים ומשלמים בעצמם, וקשה מאוד להוכיח שנעשתה עבירה. ראשית היה צורך להגדיר שתשלום ללא קבלת תמורה הולמת מוגדר עבירה פלילית גם אם לא היה כל איום".

לפי החוק החדש, כל מי שלא נותן תמורה הולמת מוגדר עבריין?!

"לא", מרגיע עו"ד בבלי. "בדיוק בגלל המורכבות הזו הוספנו תנאי נוסף: שבאזור הנתון יש חשש לשלומו של בעל העסק המשלם. למשל, בעל העסק צריך להוכיח שעסקים סביבו הוצתו וסכנה נשקפת לחייו או לרכושו. רק במקרה כזה התשלום מוגדר פרוטקשן כדי להבטיח שמדובר במקרה פלילי.

"גם במקרים שהובאו לפני בית המשפט ניתנו עונשים מגוחכים. לכן הגדרנו מדרג בחוק שיבטיח שיינתן עונש מינימלי, אך הנשק העיקרי הוא הנשק הכלכלי. מניסיון בכל העולם, הדרך הכי טובה להתמודד עם פשיעה היא חילוט הכסף. אומנם בדרך כלל כדי לעשות חילוט לכספי פשיעה דרושה רמת ראיות גבוהה כדי להוציא 'מעבר לכל ספק סביר' שהכסף הושג בצורה לא חוקית. זה לא אפשרי כמעט ליישום במקרה של הפרוטקשן, כי אין מתלוננים ויש הרבה כסף שאי אפשר להוכיח את חוסר חוקיותו באופן מוחלט.

"למשל, העבריינים רושמים רכבי יוקרה על שם קרוב משפחה כמו סבתא, והם תמיד יוכלו לטעון שהרכב אכן שייך לה. לכן הגדרנו שדרושה רמת ראיות נמוכה יותר, כמו בדין האזרחי, שכאשר יש סבירות גבוהה שמדובר בדמי חסות, ניתן לחלט אותם. כך אפשר להגיע לסכומים גדולים בהרבה. מארגון הפשע אבו לטיף לקחו סכומי ענק, וזו הייתה להם מכה קשה.

"בהתחלה משרד המשפטים התנגד לחקיקה קיצונית כזו, שמסתפקת ברף ראיות נמוך שלא קיים כמעט בחוקים אחרים, אך לבסוף הוא אישר אותה. חוק הפרוטקשן בא לטפל במחולל פשיעה עצום, והוא כבר עוגן בהסכמים הקואליציוניים. זו מכת מדינה קשה כל כך שאף אחד גם לא יגיש בג"ץ כדי לפסול את החוק.

"כרגע אין עוד נתונים מדויקים על היקף בעיית הפרוטקשן כי הוא לא הוגדר עבירה, ולא היה אפשר לבדוק במדויק את היקפו. אך כבר עכשיו יש עלייה באכיפה, במספר התיקים שנפתחו, במספר המעצרים שבוצעו ובסכומי הכסף שחולטו בצירוף פעולות נוספות שנעשות בתחום".

"מדינת ישראל צריכה להשתמש בכל הכוח"

צמיחת תופעת הפרוטקשן היא חלק מתהליך התעצמות הפשיעה הערבית בשנים האחרונות, הכוללת הצתות, גנבות, בריונות ואלימות. מי שנאלצים להתמודד איתה יום-יום הם החקלאים. החקלאי, שמטבע הדברים נאלץ להשאיר את הציוד החקלאי בשדה הפתוח, נותר חשוף לפשיעה, וזה לא משאיר לו ברירה אלא לשלם את דמי החסות. בדו"ח של השומר החדש בדקו גם את תחושת הביטחון האישי של החקלאים, ו-38 אחוזים מהם הודו שבשנה הקודמת היא נחלשה עד נחלשה מאוד.

חצי מהמשיבים באזור הדרום ענו כי יש גם חשש גבוה לחיי אדם עקב הפעילות העבריינית של גביית דמי החסות. תחושת חוסר הביטחון, שהתעצמה בעקבות אירועי שומר החומות ומלווה בחשש לפריצה עתידית של אירועים כאלה, גרמה גם לעלייה בנכונות להתנדב לארגוני שמירה, במיוחד בערים המעורבות.

"כיום המדינה לא יכולה לאכוף את המדיניות שלה", אומר עמיחי בלוט, מנהל המרחבים בארגון השומר החדש, "באזורים רחבים מאוד בארץ, בעיקר בנגב ובגליל, יש פגיעה במשילות. המציאות שגם המדינה עצמה צריכה לשלם פרוטקשן מעידה על בעיית משילות חמורה. כדי לשנות את המדיניות צריך לשים את הנושא הזה בראש סדר העדיפויות ולפתור את הבעיה מהשורש.

"בבחירות האחרונות לכנסת היה הביטחון האישי נושא מרכזי, ושלחנו את נבחרי הציבור כדי שישפרו את המצב, אך לדעתי המציאות בשטח אינה מרנינה כלל. יש הסלמה בכל מיני אירועי אלימות בתקופה האחרונה עד שאנשים מפחדים לנסוע בכבישי הנגב, ויש ירידה דרמטית בביטחון האישי של תושבי הפריפריה. אנחנו מחכים בקוצר רוח שנבחרי הציבור יממשו את ההבטחות ויקימו את המשמר הלאומי".

(צילום אילוסטרציה: shutterstock)

מהם ממדי הנזקים שנגרמים לחקלאים?

"על פי דו"ח מבקר המדינה, היקף הנזקים שנגרמו למשקים חקלאיים עקב פשיעה מגיע ליותר ממיליארד שקלים, כשמונים אלף שקלים לחקלאי בממוצע. יום-יום יש הצתות, והחקלאים שניזוקים נוטשים את הקרקע כדי שלא לשלם דמי חסות או נכנעים ומכניסים שותפים לא חוקיים.

"באחד הקיבוצים חקלאי מקומי הצביע על שדה חיטה ואמר לי: הפסקתי לזרוע כאן, כי בכל שנה הגיע בדואי שאיים עליי. הקרקע הזו ננטשה והצטרפה למאתיים אלף דונם שאיבדנו בשלושים השנים האחרונות. גם אם פורמלית רשום עליה חקלאי מסוים, בפועל מי שמגדל בקרקע הוא מישהו אחר.

"אם לא נטפל בבעיה בהקדם, אירועי האלימות יגיעו גם לערים המעורבות, כמו שהיה בזמן אירועי שומר חומות, ואף בממדים רחבים יותר, חלילה. בעקבות אירועי שומר חומות צה"ל הפיק לקחים והתכונן לתרחיש שיאפשר לו הזרמת כוחות לעבר מוקדי האלימות עם כוחות שישמרו על הרציפות התפקודית. אך משטרת ישראל קטנה למשימות אלו, ויש צורך בהקמת משמר לאומי בסדר גודל של יותר מ-15,000 שוטרים, מתנדבים וכוחות מילואים שיגבירו נוכחות בפריפריה ובערים המעורבות וייתנו מענה בשגרה ובחירום. כל עוד זה לא נעשה, מדינת ישראל נותרה חשופה לאיום הזה.

(צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

"מדינת ישראל צריכה להחליט שהיא משתמשת בכל הכוח שיש לה כדי למגר את הפשיעה הזו. לא יכול להיות שמערכת המשפט תתייחס לגנבה מחקלאי כאל גנבה רגילה, כי מדובר בפגיעה בביטחון המדינה. אנחנו לא מפחדים מדרך ארוכה ורואים את הנוער המדהים שבא לשמור ולהפגין נוכחות בשטח. כשרואים בשטח את המתנדבים שמגיעים להתנדב בארגון השומר החדש, יותר ממאה אלף בכל שנה, מבינים ש'נצח ישראל לא ישקר' זו מציאות עובדתית".

"המדיניות השתנתה מהכלה לתקיפה"

את נתוני הפשיעה למראה ההצלחות של המשטרה יהיה אפשר למדוד לעומק לאחר כמה שנים של תפקוד הממשלה הנוכחית, ואז נוכל לענות על השאלה אם קוימו ההבטחות לבוחר. בינתיים נעשו כמה שינויים ויש תמורות המורגשות בשטח, אך נראה כי המציאות עוד רחוקה מלהיות מתוקנת. המדיניות של המשרד לביטחון לאומי, ששם לו למטרה להתמקד גם בפשיעה הערבית, כוללת עוד שינויים מלבד חוק הפרוטקשן, ולדבריו של יוסי פיטוסי, לשעבר סגן ניצב במשטרת ישראל וכיום יועץ למשרד לביטחון לאומי, חל מפנה בתפיסה, ואת ניצניו כבר אפשר לראות בשטח.

"מלבד חוק הפרוטקשן, שעתיד למגר את התופעה", אומר פיטוסי, "הוספנו אלפי תקנים במשטרת ישראל. יש חוסר בכוח אדם, וכשאין משטרה יש חגיגה ברחובות. תהליך איוש התקנים אורך זמן, אך בסוף התהליך יהיה אפשר לראות בשטח נוכחות משטרתית גבוהה יותר. מלבד תוספת של תקנים יש כאלפיים תקנים שנותרו ריקים, וצריך למלא אותם. היה גל של התפטרויות בשנים האחרונות, בין השאר בגלל השכר הנמוך, ושכר השוטרים צפוי לעלות בשלוש פעימות כדי שיאוישו התקנים הקיימים והתקנים החדשים.

"כדי לפתור את הפשיעה הערבית אנחנו עוסקים בהקמת המשמר הלאומי, שיכלול כ-1,500 שוטרים. לשוטרים הפועלים באזורים כאלה דרושה הכשרה מבצעית יותר מלשוטר רגיל, בדומה להכשרה של חיילי משמר הגבול, וכן אמצעים טכנולוגיים ומודיעיניים שיאפשרו התמודדות עם פשיעה מסוג זה.

(צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

"ביטחון הפנים של מדינת ישראל נשחק לאורך השנים ממגוון סיבות, כמו צמצום יכולות המשטרה וחוסר באמצעי ביטחון. שינוי התפיסה שלנו מתבטא בכמה תחומים שלא נעשה בהם שינוי בשנים האחרונות. שינוי המדיניות מתבטא בשטח. באזור הדרום עד עכשיו המדיניות הייתה הכלה של הפשיעה. כשראו שיירות חתונה של רכבים שנורו ממנה יריות, הסתפקו בצילום ללא תגובה נוספת.

"המדיניות השתנתה מהכלה לתקיפה, והיום שיירה כזו נעצרת. מפקד המחוז החדש עשה פעולות חשובות ועצר את הפרות הסדר, ואני מעריך שזה יקרה בכל המחוזות בארץ. אני מקווה מאוד שהניצנים הראשונים ילכו ויתעצמו, וככל שעובר הזמן תעלה תחושת הביטחון, נראה בשטח הרבה יותר שוטרים, והאזרחים ירגישו טוב יותר".

באדיבות העיתון "עולם קטן"