יש דברים שלא מדברים עליהם עם ילדים, וזה אחד מהם...

זה היה כשישבנו על כוס קפה אצלי בבית.

מפגש חברות... איזה כייף זה...

היא – חברה שלי – הייתה אחרי חתונת בתה, והזמנתי אותה לנוח קצת, להרים רגליים ולהתפנק.

"את יודעת", היא אמרה לי, "איזה זוג חמוד הם, מקסימים, ממש תענוג. הם אוהבים אחד את השני, מכבדים אחד את השני ועוזרים אחד לשני. אבל תגידי, יוכי", היא אומרת לי, "זה לא נראה לך מוגזם שהיא נותנת לו לעשות הכל בבית?".

"מה זה הכל?", שאלתי אותה.

"הכל! הוא מכניס כביסות, הוא תולה, הוא רוחץ כלים, לפעמים גם מכין אוכל. היא ממש מגזימה, הבת שלי. אני לא יודעת מה היא עושה בבית אם הוא עושה הכל. זה אפילו מעצבן אותי...".

שתקתי והקשבתי לה.

ואז היא המשיכה ואמרה מעצמה, "גם בעלי עושה דברים בבית, אבל לא הכל. יש דברים שהם מוגזמים, לא?!".

"אהה...", ישבתי והקשבתי לה. הבנתי כמעט את הכל, אבל את האמת שלא היה נעים לי להגיד לה בפנים... ושאלתי: "מה היית רוצה שהיא תעשה והוא לא?".

אז היא התחילה לתת רשימת מכולת של עבודות בית 'נשיות' והוסיפה, "ויש דברים שתתן לו לעזור, אבל לא יותר מדי... קצת כבוד לבעל", היא סיננה לסיום.

ואז היא הביטה עלי, רוצה שאחווה את דעתי, ואני עדיין שקלתי איך לנסות לתת לה להבין שמה שילד רואה בבית זה מה שהוא יעשה בבית שלו... והיא עדיין לא שמה לב.

"תגידי", שאלתי אותה, "כשהיא התחתנה, קצת לימדת אותה? קצת דיברת איתה?".

"מה יש לדבר?", היא אומרת, "היא רואה שאבא שלה לא תולה כביסה ולא מפעיל מכונות".

"אהה... מה היא כן רואה? מי הדומיננטי בבית? מי מחליט ההחלטות אצלכם? מי נותן את ההוראות? מי מנהל את הבית?".

"אני!", היא עונה מיד, "ברור שאני! מה נראה לך, שהוא? מה נראה לך, שיש לו זמן? הוא תמיד בכולל. הוא לא מבין בדברים האלה...".

אני לא אמשיך לספר את המשך השיחה. אולי כבר הבנת את התשובה.

בין אם את מלמדת או לא, אם את אומרת במילים או לא, יש מה שהילד קולט / מרגיש, ויש גם דוגמא אישית.

המילים מיותרות!

אין צורך להגיד כמה אבא שלנו מכובד, ואין צורך להגיד כמה אבא שלנו יודע לעשות דברים חשובים או לא. מספיק מה שהוא מרגיש מאמא.

ואם אמא לא סומכת עליו ועושה את הכל – אז איך יכול להיות שהילדים יתחתנו ותהיה להם תפיסה אחרת של מה זה כבוד לבעל? של מה זה להעריך בעל?

היא רק הייתה מופתעת כשהיא ראתה את מה שהיא לא העזה לבקש מבעלה לעשות...

אז לתלות כביסות ולהפעיל מכונות ולרחוץ כלים בעלה לא עושה בבית, אבל הבת שלה גם לא ראתה מה זה כבוד לאבא, מה זה שאמא מכבדת את אבא, שסומכת על אבא, שמעריכה את אבא, ואז הילדים לומדים להעריך דמות סמכות, ובבוא העת, כשהילדה מתחתנת, היא מתנהגת באותו אופן כלפי בעלה...

זהו!

אני חושבת שלסיפור הזה יש מסר חשוב מאד. קחי אותו לתשומת לבך, ותעשי בדק בית.

כי יש דברים שלא מדברים עליהם במילים, אלא במעשים.

ועוד משהו,

את יכולה ללמד גם במילים שצריך לכבד את אבא, אבל הדוגמא האישית שאת תתני לילדים שלך תשפיע עליהם הרבה יותר.

ולפני שאת חושבת שאני לא בעד בעל שיעזור בבית – אני מציינת שאני בעד, וזה חשוב מאד מאד וגם נחוץ.

 כל המאמר מדבר על, מי מנהל מה? על מה את לוקחת אחריות נכונה ועל מה אולי לא?... בכל אופן יש השלכות לכל דבר, תחשבי על זה.

בהצלחה!

יוכי דנחי היא תומכת רגשית רב תחומית ומנחת הורים – מומחית למשמעת וסמכות, שיטת אימהות מודעת.