רוטמן ערער על אי פסילתה של חיות: "קיים הרבה למעלה מחשש לפגיעה במראית פני הצדק"

יו"ר ועדת החוקה, שמחה רוטמן, ערער היום (רביעי), באמצעות עורך דינו אבי סגל, על החלטת נשיאת העליון, השופטת אסתר חיות, שלא לפסול עצמה מלדון בעתירות שקוראות לבטל את חוק צמצום עילת הסבירות.

רוטמן הגיש בתחילת השבוע בקשה לפסילת השופטת, אולם זו דחתה את בקשתו. בכתב הערעור טוען חבר הכנסת כי "קיים הרבה למעלה מחשש למשוא פנים ולפגיעה במראית פני הצדק, באופן המונע מכבוד נשיאת בית המשפט העליון להשתתף בדיונים בדבר שאלת חוקיות התיקון לחוק ומשכך, ובהתאם לדין, היה עליה לפסול עצמה מלשבת בדין".

כמו כן, מבקש יו"ר ועדת החוקה כי בית המשפט יקיים דיון בהודעת הערעור, ללא הנשיאה חיות, בטרם יתכנס לדון בגוף העתירות.

נזכיר, כי בבקשתו לפסול את השופטת טען רוטמן כי בנאום שנשאה חיות ב-12 בינואר השנה, בכנס העמותה למשפט ציבורי, השמיעה את דעתה באופן ספציפי להצעה לבטל את עילת הסבירות. כזכור חיות כינתה את המהלכים לתיקון מערכת המשפט מהלכים "לריסוק" מערכת המשפט, ותיארה את כלל הצעות החוק בנושא "מתקפה שלוחת רסן". 

בערעור שהגיש כעת הוסיף חבר הכנסת כי "אין ולא ניתן לעלות על הדעת, בטח לא בשיטת משפט מתוקנת, כי בית המשפט יתייחס לבעלי דין, שר המשפטים, הממשלה ויו"ר ועדת חוקה של הכנסת, כתוקפים המאיימים, מסתערים ומרסקים את כל השיטה הדמוקרטית ובמקביל ידון ויכריע בעניינם כמו מאומה לא קרה".

שלשום דחתה השופטת את בקשתו של רוטמן לפסול את עצמה, תוך שהיא קובעת כי "דין הבקשה להידחות. כפי שנפסק לא אחת בהקשרים שונים 'נשיא בית המשפט העליון הוא מטבע משרתו הדמות הבכירה במערכת בתי המשפט בישראל, והוא העומד בראשה כמנהיגה המוסדי. לפיכך, מוטל עליו תפקיד כפול, לצד אחריותו על תפקודם והתנהלותם התקינה של כלל שופטי ישראל, הנשיא הוא, כלפי חוץ, מנהיגה הציבורי של המערכת, מייצגה ודוברה בפני הרשות המחוקקת והמבצעת, וכן אמון על הגנת עצמאותה השיפוטית".

כמו כן ציינה השופטת כי "דבריי בכנס העמותה נאמרו מתוקף חובות אלה המוטלות עליי כנשיאת בית המשפט העליון והם שיקפו את דאגתי העמוקה לפגיעה בעצמאות הרשות השופטת, נוכח התוכנית שהציג שר המשפטים. בדבריי אלה אכן התייחסתי, בין היתר, לסוגיית צמצום עילת הסבירות שנכללה בתוכנית שהציג השר ולקשיים הכרוכים בכך".

חיות הוסיפה כי בזמן שבו נשאה את הנאום "לא הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק כלשהי בנושא, וממילא לא עמדו בפניי הליכים תלויים ועומדים לגביה. כחצי שנה לאחר מכן, נחקק תיקון קונקרטי לחוק-יסוד. ברי, אפוא, כי בדבריי לא התייחסתי ולא יכולתי להתייחס לתוכנו של תיקון זה, שטרם בא לעולם בינואר 2023, ואף לא לסוגיות המשפטיות העומדות לדיון בהליכים שבכותרת או לתוצאתם".

"שופט ללא דעה קודמת לא רק שאינו מצוי, אלא אף אינו רצוי... פסילת שופט בשל דעה קודמת מוצדקת רק כאשר אותה דעה קודמת הופכת לדעה קדומה, כלומר כאשר קיים חשש ממשי כי בשל אותן דעות קדומות תהא דעתו של השופט 'נעולה' באופן שאין כל 'טעם' בניהול המשפט לפניו, שכן המשפט הוא 'אבוד מראש'. במילים אחרות, העובדה ששופט היושב בדין מחזיק בדעה מסוימת בנוגע לנושא מסוים אינה מקימה עילת פסלות אוטומטית, כל עוד אין בדבריו כדי להעיד על כך שדעתו 'ננעלה' בסוגיות הקונקרטיות העומדות להכרעה בפניו… כזה הוא המצב בענייננו". סיכמה נשיאת בית המשפט העליון.