הסיפורים הבלעדיים מתוך "לגדול 3" - ספרה החדש של סיון רהב מאיר

מכירים את סדרת רבי המכר "לגדול" של סיון רהב-מאיר?

לשנה החדשה יצא לאור "לגדול – 50 סיפורים על תנועת החסידות ועלינו". 50 סיפורים מרתקים שיכניסו לחייכם את הגישה המאירה של הבעל שם טוב ותלמידיו. סיפורים על שמחה, התמודדות עם משברים בהצלחה, חברות אמיתית, יצירתיות ויזמות ועוד. הספרים מתאימים לכל המגזרים ולכל הגילאים וכיף לקרוא אותם ביחד בשולחן השבת.

לגולשי "הידברות" מצורפת טעימה מיוחדת: שלושה סיפורים מתוך הספר. שנה טובה!

הצלה מוזיקלית

זה קרה ביום שישי, כמה שעות לפני שבת, במרכז המסחרי שבעיר בית שמש. יואל שטיינברג, מתנדב בארגון "איחוד הצלה" שמסייע לאנשים במצבי חירום רפואיים, בדיוק ערך קניות יחד עם אשתו. "כמה חלות את חושבת שנצטרך לכל סעודות השבת?" שאל אותה. "אולי כדאי לקנות עוד סלט או שניים? סלט חצילים? חומוס?".

כרגיל, יואל נשא איתו את מכשיר הקשר שמדווח למתנדבים בארגון מתי ואיפה צריכים את עזרתם. פתאום המכשיר צפצף. "אישה מבוגרת התעלפה", הודיעו מהמוקד של "איחוד הצלה" לכל המתנדבים. "מי שנמצא ליד המרכז המסחרי של בית שמש מתבקש להגיע לשם בהקדם".

יואל השאיר את אשתו עם החלות ביד, והתחיל לרוץ. כשראה אנשים רבים עומדים במעגל, הבין שהגיע למקום הנכון. איתו הגיעו לשם עוד כמה מתנדבים שהיו באזור, וכולם ניגשו לאישה המבוגרת וטיפלו בה.

היא התעוררה מהעילפון, אבל הייתה חלשה והתקשתה לנשום. אחד החובשים דיבר איתה וביקש להרגיע אותה. הוא שם לב שהיא מנסה ללחוש לו משהו, אבל לא הצליח להבין. הנשימות שלה היו כבדות. הוא חשב שהיא מתלוננת על כאבים או מבקשת להתקשר למשפחה שלה, אולם כשהתקרב, הוא הופתע מאוד. בקול שקט וחלש היא ביקשה בקשה אחת: "תשירו לי שירי שבת".

שירי שבת? עכשיו? מה הקשר? כזו בקשה המתנדבים עוד לא שמעו. הם קצת התביישו להתחיל לשיר שם, מול כולם, אבל יואל לא הרגיש שום מבוכה. הוא הרי זמר. בימים הוא מטפל בקריאות דחופות כאלה, ובערבים הוא יוצא לאולמות אירועים כדי לשיר לחתנים ולכלות ולשמח אותם ביום חתונתם. הוא אף פעם לא דמיין ששני התחומים האלה יתערבבו, והנה באותו יום שישי הוא מצא את עצמו שר בקול רם, באמצע המרכז המסחרי, לאישה שמתאוששת מהתעלפות.

אחד השירים האהובים עליו הוא "יָה אֶכְסֹף", שיר שבת עתיק ומרגש, שחיבר רבי אהרון מקרלין לפני יותר מ–250 שנה. בכל שבת יואל שר אותו בבית עם אשתו והילדים. זה היה השיר הראשון שהוא נזכר בו במצב שאליו נקלע, וזה השיר שהתחיל לשיר כדי לחזק את האישה.

"יָה אֶכְסֹף נֹעַם שַׁבָּת…", שר יואל. לאט–לאט, הוא ראה את הצבע חוזר לפניה של האישה.

"פְּתַח לָהֶם נֹעַם וְרָצוֹן לִפְתּוֹחַ שַׁעֲרֵי רְצוֹנֶךָ", הוא המשיך את השיר. ככל שהשירה התקדמה האישה התאוששה יותר ויותר, עד שהצליחה לשבת בכוחות עצמה.

"וְיִהְיוּ רַחֲמֶיךָ מִתְגּוֹלְלִים עַל עַם קָדְשֶׁךָ...", השירה של יואל הלכה וגברה, וגם המתנדבים האחרים כבר הצטרפו אליו: "הַשַּׁבָּת נֹעַם הַנְּשָׁמוֹת…". עם כל שורה ששרו סביבה, הנשימות של האישה הפכו לנינוחות ורגועות יותר, ובתוך זמן קצר היא פשוט חזרה לעצמה.

הצוות הרפואי שהגיע במהרה באמבולנס שהוזמן לשם, בדק אותה וראה שהכול בסדר. האמבולנס יצא בחזרה ריק. האישה התאוששה, קמה על רגליה, והלכה הביתה לנוח.

"אני מגיש עזרה רפואית בהמון מקרים", סיפר יואל, "ולימדו אותי הרבה על טיפול במצבי חירום. אף פעם לא חשבתי ששירי שבת יכולים להיות חלק מהתרופה…".

נקודה למחשבה

לצד הטיפול הרפואי בגוף, הטיפול בנפש חשוב גם הוא. החסידות מלמדת אותנו שלניגון יש כוח גדול מאוד, ובפרט לניגון של שבת. לפעמים שיר אהוב שלמדנו בבית ההורים או בגיל צעיר, או שיר שליווה אותנו במהלך החיים, מעורר בנו זיכרונות טובים ונותן לנו כוח ותקווה.

רבי נחמן מברסלב ממליץ שלכל אחד יהיה ניגון אהוב משלו, שיחזק אותו בשעת הצורך: "טוֹב לְאָדָם לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ שֶׁיּוּכַל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ עִם אֵיזֶה נִיגּוּן. כִּי נִיגּוּן הוּא דָּבָר גָּדוֹל וְגָבוֹהַּ מְאֹד מְאֹֹד". האם יש לכם ניגון כזה?

כמה טוב שנפגשנו

יום הולדתו של המלך התקרב, והוא הודיע לכל תושבי הממלכה על חגיגה יוצאת דופן: לרגל היום שבו המלך נולד, בני הממלכה יכולים להיכנס לארמון ולבקש ישירות מהמלך, אישית, כל מה שירצו. המלך יקשיב לכל אחד ויחליט האם למלא את הבקשה.

ההתרגשות הייתה רבה. כל תושבי הממלכה הגיעו לארמון, ולכל אחד הייתה בקשה משלו. אחד ביקש הנחה בתשלום המיסים. אחר ביקש לקבל תפקיד בכיר בצבא המלך. מישהו רצה שהרופא האישי של המלך יטפל באשתו החולה. והיה אדם שביקש לקבל את אחד הסוסים האציליים של המלך.

המלך ישב שעה ארוכה והקשיב לכל הבקשות והרצונות. לחלק מהאנשים הוא גם נענה, והגשים את החלומות שלהם.

לבסוף הגיע תורו של קשיש אחד, שעמד אחרון בתור. הוא לא ביקש כסף ולא זהב, לא קרקעות ולא משרה חשובה, אבל את הבקשה שלו המלך אהב במיוחד:

"אני מבקש דבר אחד בלבד", אמר האיש, "אני רוצה לפגוש את המלך שוב. אני רוצה להיות בקשר עם המלך, אני מבקש רשות להיכנס לארמון ולשוחח עם המלך בכל פעם שארצה".

חיוך רחב התפשט על פניו של המלך, והוא נענה מייד לבקשה. מכל הבקשות, זו הייתה האחת שנגעה לליבו במיוחד. הוא ענה לקשיש בשמחה שהוא מוזמן להיכנס לארמון ולדבר איתו מתי שירצה.

נקודה למחשבה

אלוקים, המלך של כל העולם, מזמין אותנו לבוא אליו לארמון ולבקש ממנו כל דבר שנרצה. קוראים לזה להתפלל. לא צריך לחכות ליום מיוחד ולא צריך ללכת דרך ארוכה, אפשר לעשות זאת בכל רגע ורגע ובכל מקום.

כשאנשים מתפללים, הם בדרך כלל מבקשים דברים שקשורים בפרנסה, בבריאות, בהצלחה בלימודים ועוד ועוד. כל אלה בקשות חשובות, אבל הסיפור מלמד אותנו לשים דגש גם על עצם המפגש עם הבורא. לא כדי להשיג משהו, אלא פשוט כדי להיות איתו בקשר, להיות מחוברים אליו.

התפילה לא קשורה רק לשאלה האם הבקשה שלנו תתקבל. הבקשה ששימחה ביותר את המלך, היא עצם הרצון לשוחח איתו, הרצון להתקרב אליו.

ואהבת

השיעור עמד להסתיים. חבורת נערים ישבה עם הרב מרדכי אליהו, שהיה הרב הראשי לישראל ודמות נערצת בעולם היהודי. הרב לימד את הנערים להניח תפילין, לקראת בר המצווה שלהם. הם עברו ביחד על הלכות התפילין, על הדרך שבה מניחים מניחים אותן על הראש ועל היד, על הברכות שאומרים, וגם למדו אילו פרשיות מהתורה כתובות על הקלף שבתוך התפילין.

לקראת סוף השיעור פנה הרב אליהו לנער הגדול ביותר, שבר המצווה שלו הייתה הקרובה ביותר, וביקש ממנו שידגים לכולם איך מניחים תפילין.

הנער הוציא את התפילין מהנרתיק והחל להניח אותן על הזרוע, אבל הרב אליהו סימן לו באצבעו שמשהו לא נכון, שהוא צריך להתחיל מההתחלה.

הנער קיפל את התפילין והתחיל שוב. בפעם השנייה הוא השתדל להניח את התפילין בצורה עוד יותר מדויקת, עוד יותר זהירה, אבל שוב עצר אותו הרב אליהו וביקש שיתחיל מחדש.

הפעם הנער כבר שאל את הרב: "מה לא עשיתי בסדר? הנחתי את התפילין בדיוק כפי שלמדנו עכשיו".

ענה לו הרב: "נכון, אתה מניח את התפילין כראוי, בדיוק על פי ההלכה, אבל דילגת על דבר אחד: כשאתה מוציא את התפילין מן הנרתיק, תן להן נשיקה…".

נקודה למחשבה

על פי תנועת החסידות, השגרה האפורה היא אחת האויבות הגדולות שלנו. עלינו להוסיף שמחה, חיות והתלהבות לחיי היומיום. אדם יכול לפעול במשך עשרות שנים באופן קר ו"יבש" ואוטומטי, כאילו הוא רק ממלא חובה, בלי התרגשות. הרב אליהו רוצה שלא רק נלמד דברים מהספר, אלא נחיה מתוך קשר נפשי של אהבה וחיבור למה שאנחנו עושים.

לרכישת הספרים הקודמים בסדרה:

לגדול - 54 סיפורים על פרשת השבוע ועלינו - היכנסו לכאן.

לגדול 2 - 43 סיפורים על מסכת אבות ועלינו – היכנסו לכאן.