נדחה ערעורו של רוטמן: השופטת חיות לא תפסול עצמה מלדון בעתירות

(עדכון: 15:33)

שופט בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן, המשמש גם כסגן הנשיאה, השופטת אסתר חיות, דחה היום (חמישי) את הערעור שהגיש יו"ר ועדת החוקה, שמחה רוטמן. זה דרש לפסול את חיות מלדון בעתירות נגד חוק צמצום עילת הסבירות. ערעורו של רוטמן הוגש לאחר שבתחילת השבוע נדחתה בקשתו לפסול את נשיאת העליון.

בהחלטתו קבע פוגלמן כי "איני סבור שדברי הנשיאה בכנס מעידים כי דעתה נעולה בעתירות או ביחד להליך. מהדברים שנאמרו ביחס לתוכנית שהציג שר המשפטים, לא ניתן ללמוד כי דעתה ננעלה ביחס לרכיב זה או אחר בתוכנית, וממילא לא ניתן ללמוד מהם על עמדתה בדבר חוקתיות רכיב זה או אחר. באותה עת הליך החקיקה לא בא לעולם, ממילא טרם הוגשו עתירות, לפיכך מוקשית בעיני טענת המערער, כי דברי הנשיאה התייחסו, חודשים לפני הגשת העתירות לטענות בעלי הדין ובכלל זה העורר".

נזכיר, כי בבקשתו לפסול את השופטת טען רוטמן כי בנאום שנשאה חיות ב-12 בינואר השנה, בכנס העמותה למשפט ציבורי, השמיעה את דעתה באופן ספציפי להצעה לבטל את עילת הסבירות. כזכור חיות כינתה את המהלכים לתיקון מערכת המשפט מהלכים "לריסוק" מערכת המשפט, ותיארה את כלל הצעות החוק בנושא "מתקפה שלוחת רסן".

בערעור שהגיש הוסיף חבר הכנסת כי "אין ולא ניתן לעלות על הדעת, בטח לא בשיטת משפט מתוקנת, כי בית המשפט יתייחס לבעלי דין, שר המשפטים, הממשלה ויו"ר ועדת חוקה של הכנסת, כתוקפים המאיימים, מסתערים ומרסקים את כל השיטה הדמוקרטית ובמקביל ידון ויכריע בעניינם כמו מאומה לא קרה".

חיות דחתה את בקשתו הראשונה של רוטמן וציינה בין היתר כי "דבריי בכנס העמותה שיקפו את דאגתי העמוקה לפגיעה בעצמאות הרשות השופטת, נוכח התוכנית שהציג שר המשפטים. בדבריי אלה אכן התייחסתי, בין היתר, לסוגיית צמצום עילת הסבירות שנכללה בתוכנית שהציג השר ולקשיים הכרוכים בכך".

חיות הוסיפה כי בזמן שבו נשאה את הנאום "לא הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק כלשהי בנושא, וממילא לא עמדו בפניי הליכים תלויים ועומדים לגביה. כחצי שנה לאחר מכן, נחקק תיקון קונקרטי לחוק-יסוד. ברי, אפוא, כי בדבריי לא התייחסתי ולא יכולתי להתייחס לתוכנו של תיקון זה, שטרם בא לעולם בינואר 2023, ואף לא לסוגיות המשפטיות העומדות לדיון בהליכים שבכותרת או לתוצאתם".

"שופט ללא דעה קודמת לא רק שאינו מצוי, אלא אף אינו רצוי... פסילת שופט בשל דעה קודמת מוצדקת רק כאשר אותה דעה קודמת הופכת לדעה קדומה, כלומר כאשר קיים חשש ממשי כי בשל אותן דעות קדומות תהא דעתו של השופט 'נעולה' באופן שאין כל 'טעם' בניהול המשפט לפניו, שכן המשפט הוא 'אבוד מראש'. במילים אחרות, העובדה ששופט היושב בדין מחזיק בדעה מסוימת בנוגע לנושא מסוים אינה מקימה עילת פסלות אוטומטית, כל עוד אין בדבריו כדי להעיד על כך שדעתו 'ננעלה' בסוגיות הקונקרטיות העומדות להכרעה בפניו… כזה הוא המצב בענייננו". סיכמה נשיאת בית המשפט העליון.

רוטמן הגיב על החלטת השופט פוגלמן ואמר: "נשיאת העליון והמשנה לנשיאה מבקשים שתאמינו שמי שאמרה על הרפורמה 'ככל שתכנית השינויים שהוצגה תתממש, תיזכר שנת ה-75 כשנה שבה נפגעה זהותה הדמוקרטית של המדינה פגיעה אנושה', יכולה לדון בה כשופטת, ללא משוא פנים וגם ללא מראית עין של משוא פנים. הדברים 'לא מבטאים עמדה מוקדמת'. יום אחד למדינת ישראל יהיה בית משפט עליון גבוה לצדק, שדן על פי חוק ומכבד את הציבור, וגם את האינטליגנציה של הציבור. נמשיך לעבוד כדי שהיום הזה יגיע".