איזה שוחד אפשר לתת לה' כדי שיבטל גזרות קשות? ככה תוכלו לשנות גזרות

בראש השנה, הוא יום הדין, נשמתו של כל אחד ואחת מאיתנו נשפטת יחידה ובודדת בפני בורא עולם. כל מה שיהא עמנו במהלך השנה הקרובה נכתב ברגעים אלו ממש. כמו שגוף האדם פועל ומתפקד לפי 'הוראות' מרכז הפיקוד, הנמצא בראש – כך גם כל השנה כולה תיראה על פי מה שהוחלט בראשה, ביום ראש השנה. והלב רועד.

ביום זה אנו נבדקים ונבחנים: אילו מעשים טובים ומצוות עשינו במהלך השנה, ואילו עבירות? כיצד ניצלנו שנה שלמה של חיים ומשאבים? האם התקדמנו רוחנית במהלך השנה? על אילו קשיים וניסיונות הצלחנו להתגבר? איזו התחזקות בתורה ומצוות לקחנו על עצמו במהלך השנה? האם יש הבדל בין ה'אני' של סוף השנה לבין ה'אני' של תחילת השנה?

התלמוד (מסכת ראש השנה, דף טז, עמ' ב) מגלה לנו שבראש השנה נפתחים שלושה ספרים – של צדיקים גמורים, רשעים גמורים ובינוניים. צדיקים גמורים – נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים, רשעים גמורים – נכתבים ונחתמים לאלתר למיתה, בינוניים – תלויים ועומדים מראש השנה ועד יום הכיפורים. כלומר, בינוניים נכתבים בראש השנה, אך החתימה הסופית תהיה ביום הכיפורים, כשבמהלך ימים אלו ניתנת להם ההזדמנות לעשות תשובה.

התלמוד הירושלמי (מסכת תענית, פרק ב, הלכה א) אומר לנו שישנם שלושה דברים שמבטלים את הגזרה – תפילה, צדקה ותשובה. והרמב"ם כותב על כך: "מדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני השם בבכי ובתחנונים, ועושה צדקה כפי כחו, ומתרחק הרבה מן הדבר שחטא בו, ומשנה שמו. כלומר, אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותם המעשים, ומשנה מעשיו כולם לטובה ולדרך ישרה" (הלכות תשובה, פרק ב, הלכה ד). כאשר אדם משנה את מעשיו, המהות הפנימית שלו משתנה והוא הופך לאדם אחר מבחינה רוחנית. ואז, אותה גזרה ראשונית שנגזרה עליו מתבטלת, וזאת משום שהוא אינו אותו אדם עליו נגזרה הגזירה. המדרש אף מכנה את שלושת פעולות אלה – תשובה, תפילה וצדקה – כ'שוחד' שה' מקבל, עבורו הוא מוכן לקבל את תשובתנו ולסלוח לנו. והנה לשון המדרש: "מנין שהקב"ה לוקח שוחד? שנאמר: "ושוחד מחיק רשע יקח" (משלי י"ז, כ"ג). ומה השוחד שנוטל מן הרשעים בעולם הזה? תשובה ותפילה וצדקה. לפיכך כתיב: "מלפניך משפטי יצא" (תהלים י"ז, ב'). אמר הקב"ה: בניי, עד ששערי תפילה פתוחים עשו תשובה, שאני לוקח שוחד בעולם הזה" (מדרש תהלים (בובר), מזמור י"ז). ביכולתנו להשתמש בשלוש פעולות אלה כדי להמתיק את הדין ולהשפיע על מה שיוחלט עבורנו לשנה זו.

יראה ושמחה – איך זה מסתדר?

לצד היראה בראש השנה, יש לשמוח גם כן ביום זה, כפי שנאמר: "עבדו את ה' ביראה, וגילו ברעדה". בספר נחמיה מתואר המעמד שעשו שבי ציון מבבל בראש השנה, לאחר שבעים שנה של גלות. הם שומעים את קריאת התורה ובוכים, כאשר הם מבינים עד כמה הם התרחקו מה'. נחמיה ועזרא, מנהיגי שבי ציון, עומדים ואומרים לעם: "הַיּוֹם קָדֹשׁ הוּא לַה' אֱלֹקֵיכֶם, אַל תִּתְאַבְּלוּ וְאַל תִּבְכּוּ... לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַּקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם". זהו יום קדוש, יום של קבלת מלכות שמים, ולכן אין ראוי להתאבל בו. להפך, לצד היראה ישנה מצוות שמחה ביום זה. בנוסף, יש לבטוח בה' שיוציאנו זכאים, וכך גם מובא בתלמוד ירושלמי: "בנוהג שבעולם אדם יודע שיש לו דין לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו, שאינו יודע היאך דינו יוצא. אבל ישראל אינם כן, אלא לובשים לבנים ומתעטפים לבנים ומגלחים זקנם ואוכלים ושותים ושמחים, יודעים שהקב"ה עושה להם ניסים" (מסכת ראש השנה, פרק א, הלכה ג).