לא לפספס את העיקר: מה הזוהר מגלה לנו על השופר, ואיך ברגע אחד אפשר לשנות את כל עתידנו?

המצווה העומדת במרכז ראש השנה היא מצוות תקיעת השופר. כאשר חל ראש השנה ביום חול, הרי הוא נקרא בלשון התורה – "יום תרועה", וכאשר הוא חל בשבת, הרי הוא נקרא בלשון התורה – "זיכרון תרועה", שכן אין תוקעים בשופר בשבת. למצווה זו ניתנו מספר סיבות, אך אנו נתמקד בכמה מהן בלבד.

1. המלכת ה' עלינו. נוהג הוא שבעת המלכת מלכים תוקעים בשופרות. ראש השנה הוא יום שבו אנו ממליכים עלינו את בורא עולם ומקבלים מלכות שמים. תקיעת השופר מבשרת את מלכותו בעולם, וכפי שאמר דוד המלך: "בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ ה'".

2. לעורר רחמי שמים. על ידי מצווה זו ניתן לגרום לכך שההנהגה עמנו תשתנה מהנהגת דין להנהגת רחמים, אך יש לכך תנאי סף – התעוררות לתשובה. כאשר לצד קולות התקיעות, האדם מהרהר בליבו בתשובה ומקבל על עצמו להפסיק ממעשיו השליליים – אז מתעוררים רחמי שמים, המבטלים מעליו גזרות קשות ומביאות לגזרות טובות.

כשמתעלה האדם רוחנית על ידי התשובה, רק אז עולה קול השופר למעלה ומעורר רחמי שמים. והנה לשון הזוהר הקדוש (מתורגם): "וכאשר מתעורר זה השופר, וכאשר בני אדם שבים מחטאיהם, צריכים למשוך ולהעלות קול שופר מלמטה, ואותו קול עולה למעלה, ואז מתעורר שופר אחר עליון ומעורר רחמים ומסתלק הדין". וכן כותב הרמ"ק: "כששומעים [ישראל] קול שופר הם מתעוררים בתשובה, אז יש כח לקול השופר. אומנם אם אינם מתעוררים חס וחלילה, אין שופר מעלה או מוריד, אלא העיקר היא התשובה". כמו כן מובא בדברי הרש"ש בדרשתו שנשא קודם התקיעות: "עתה עת רצון היא, חזק ונתחזק להכניע לבנו ולשוב בתשובה שלימה, כי שערי תשובה היום הם פתוחים, כי אותה אנחנו מבקשים כהיום הזה, כי כל עיקר השופר תלוי בתשובה, כמו שכתוב בזוהר".

3. שעון מעורר לתרדמת רוחנית. כמה מהזמן שלנו אנו משקיעים בדברים חסרי תועלת? כמה אנו משקיעים בפעולות רוחניות שילוו אותנו לנצח נצחים? מה אנחנו עושים עם חיינו, לאן אנחנו מובילים אותם, והאם הם מתנהלים על פי המטרה הנכונה?

קולו החודר של השופר הוא קריאת התעוררות אלינו, המזכירה לנו לא לישון את החיים. קול השופר המטלטל נועד לעורר אותנו ולהוציא אותנו מהשינה הרוחנית, וכך כותב הרמב"ם: "אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בו. כלומר, עורו ישנים משנתכם, ונרדמים הקיצו מתרדמתכם, וחפשו במעשיכם, וחזרו בתשובה, וזכרו בוראכם. אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן, ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל, הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם, ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה". רמז למסר רוחני זה נמצא במילה 'שופר' , המורכבת מאותיות 'שפרו'. היינו, שפרו את מעשיכם ושובו בתשובה.

קול השופר נשמע כמו קול בכי התינוק בשעת לידתו, ובכך בא להזכיר לנו את הסיבה ללידתנו ובואנו לעולם הזה. תקיעת השופר היא הרגע שבו אנו מתנתקים מהעיסוקים החיצוניים שגוזלים מאיתנו יותר מדי זמן, ומתבוננים במבט חודר ונוקב לתוכנו פנימה, אל תוך נשמתנו – שכמהה למשמעות, המשתוקקת לחיבור וקרבה אל בורא עולם.

האתגר השבועי

קחו על עצמכם קבלה אחת קטנה של התחזקות, שתקרב אתכם לבורא עולם.