בג"ץ דן בביטול חוק צמצום עילת הסבירות: נציג הכנסת קרא לבטל את העתירות

שופטי בג"ץ דנו היום (שלישי), מאז שעות הבוקר ועד שעות הערב, בעתירות הקוראות לבטל את חוק צמצום עילת הסבירות. השופטים שמעו תחילה את יו"ר ועדת החוקה, שמחה רוטמן, ואחריו את נציגי הממשלה עו"ד אילן בומבך, את נציג היועמ"שית, עו"ד ענר הלמן ואת נציג הכנסת, עו"ד יצחק ברט. לאחר מכן עלו לטעון, בזה אחר זה, נציגי העותרים.

לאחר שרוטמן קרא לבטל את העתירות ותקף בחריפות את בית המשפט בטענה שאינו מוסמך לדון בחוק יסוד, החל להציג את עמדת הממשלה הכנסת עו"ד ברט. הוא קרא לשופטים שלא לפסול את החוק והסביר כי "ההליך הובא בייעוץ משפטנים. לחברי הכנסת הייתה הזדמנות לגבש החלטות בנוגע לתיקון". ברט הוסיף כי התיקון לחוק יסוד השפיטה מתייחס לעילת הסבירות ו"לא חל על מרבית ההחלטות של הרשויות. עילות הביקורת השיפוטית האחרות ימשיכו".

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, טענה בשלב זה כי בעולם ישנה מגמה של הרחבת השימוש בעילת הסבירות, ונתנה לדוגמא את אנגליה ואוסטרליה. "אנחנו כאן הולכים למגמה של ביטול", ציינה. עו"ד ברט השיב לה כי "אצלנו היה שינוי גדול לפני 40 שנה ומאז יש תנועת מטוטלת, לכן שם יש מגמה של הרחבה. ביטול עילת הסבירות לא פוגע באופן אנוש בדמוקרטיה. טענות העותרים מוגזמות".

בומבך, שמייצג את הממשלה, אמר כי הדיון הוא על "שאלה כבדה וסוגייה חשובה ביותר מתחילת היותנו. מה שמונח פה על הכף, עד עכשיו הייתי בטוח שזה לא קיים, זו האפשרות שבית המשפט הנכבד לראשונה בתולדותיו יתערב בחקיקת יסוד, ללא בדל של סמכות ואחיזה של סמכות".

השופט אלכס שטיין אמר כי לא ניתן היה להניח תשתית לחקיקת יסוד ללא הכרזת העצמאות, ועו"ד בומבך השיב: "37 האנשים שחתמו עליה לא נבחרו ולא מייצגים של החברה הישראלית באותו זמן. זה לא עולה על הדעת". שטיין השיב כי "לפעמים יש יתרון של הראשונים, הם קובעים חוקה. כך גם ארצות הברית. לאבות המייסדים לא היה הרבה מושג מה יקרה בעוד 200 שנה". על כך השיב נציג הממשלה: "הכרזת העצמאות היא טקסט מכונן. הממשלה מעריכה מאוד אותו, אבל יעלה על הדעת שהכרזת העצמאות תכבול את הריבון? הממשלה והכנסת מצפים שהעליון יסמוך עליהם. שלא יעשו שימוש במה שעלול להיחשב בנשק גרעיני. העתירות נגד חוק יסוד זה נשק יום הדין".

השופטת חיות הסבירה לנציג הממשלה על חשיבות עילת הסבירות וציינו כי היא "קיימת עשרות שונים, יש שיאמרו מאז קום המדינה או לפחות 40 שנה, ואתם חוסמים את כל בתי המשפט להעניק לסעד לבעלי דין ואומרים שבית משפט לא יכול לדון. יש אלפי החלטות פרטניות ששרים מקבלים ומאצילים סמכות שנוגעים לאזרחים ליום-יום שלהם ובאים ומלינים על החלטות לא סבירות. ברוב המקרים אנחנו לא מתערבים, אבל החוק חוסם את האפשרות הזו מכל בתי המשפט בארץ".

עו"ד הלמן, נציג היועמ"שית גלי בהרב מיארה, ייצג את עמדתה לפיה יש לקבל את העתירות ואמר: "עדיף שלא היה נחקק חוק היסוד הזה. כדי להעביר חוק כזה. הכנסת לא הוסמכה על ידי מועצת העם לעשות חוקה שלא עולה בקנה אחד עם מדינה יהודית ודמוקרטית. הפגיעה בשלטון החוק דרמטית".

אחד מנציגי העותרים, עו"ד אליעד שרגא, קרא לבטל את החוק וטען כי "מהלכי הממשלה מחלישים את הרשות השופטת". השופטים מבקשים ממנו להתייחס ספציפית לביטול עילת הסבירות. אחריו עלו יתר נציגי העותרים ושטחו את אותן טענות. בין היתר טענו כי החוק פוגע בכוחות הביטחון ולא רק במערכת המשפט, פוגע באזרחים מן השורה ולדבריהם "צמצום עילת הסבירות פוגע אנושות בעצמאות שיקול דעת שומרי הסף".

עו"ד נדב ויסמן, שייצג את לשכת עורכי הדין טען כי "סמכות הביקורת השיפוטית היא אבן פינה בדמוקרטיה, ומשקפת את שלטון החוק הפורמלי. כל רשויות השלטון כפופים לביקורת שיפוטית. החוקים הם מודלים לשמירת זכויות האדם. זו העילה העיקרית, זה קמצוץ מסמכויות השרים שאספנו על קצה המזלג. כל שר יוכל להחליט כל תוכנית". השופט שטיין העיר לו: "אתה מעלה טענה אפוקליפטית".

הערב פרסמה תנועת הליכוד הודעה ושבה והזהירה מביטול חוק היסוד. בהודעת המפלגה נכתב: "היסוד הכי חשוב בדמוקרטיה הוא שהעם הוא הריבון. הכנסת מקבלת את סמכותה מהעם. הממשלה מקבלת את סמכותה מהכנסת. בית המשפט מקבל את סמכותו מחוקי היסוד שהכנסת מחוקקת. אם בית המשפט יכול לבטל חוקי יסוד, הוא הופך את עצמו לריבון במקום העם. צעד קיצוני זה יערער את יסוד הדמוקרטיה. זהו קו אדום שאותו אסור לחצות".