"אייווא במקום 'שמע ישראל'": ההפתעה שציפתה להורים במעון הילדים הדתי

מעון "מנגינות" נמצא ברחוב כובשי קטמון בירושלים ופועל תחת "מנהל קהילתי גינות העיר", שאחראי בין השאר על השכונות קטמון, המושבה הגרמנית, המושבה היוונית ועוד. תחת המנהל פועלים מספר מעונות לגילאים שונים כאשר המעון היחיד שמטפל בבני שלושה חודשים ומעלה הוא מעון "מנגינות", אליו שולחים את ילדיהם תושבי השכונות שמעוניינים בחינוך דתי במסגרת תמ"ת. 

עם תחילת הלימודים השנה, הופתעו ההורים במעון לגלות שהסייעות שהציגו בפניהם בימי ההיערכות אינן במעון ובמקומן הביאו סייעות ערביות.

"בבוקר הראשון ללימודים, כשאנחנו מגיעים אל המעון, מקבלות את פנינו שתי ערביות עם רעלות ומסבירות לנו שהן המטפלות במעון הזה", מספר לנו ש', אב של תלמיד במעון. "היינו לפני כן בימי היכרות עם הצוות וכולם היו יהודים, אבל כשהתחילו הלימודים בפועל התברר שהביאו במקומם סייעות ערביות מוסלמיות ממזרח ירושלים".

לדברי ההורים, יש סייעת אחת לפחות שיכולה להיכנס לעבודה אולם בהנהלת המעון לא מוכנים להכניס אותה בגלל סכסוך אישי. "הסייעות מדברות בגן בערבית. במקום ללמוד להגיד 'שמע ישראל', הבן שלי חוזר הביתה ואומר אייווא", אמר לנו אחד ההורים. "מנהלת המעון אמרה לנו שזה זמני עד שהיא תמצא מישהו אחר, אבל משיחות עם הורים אחרים הבנו שהן הולכות להישאר באופן קבוע". משפחה אחת, שעלתה לאחרונה מצרפת ושלחה את בנה אל המעון, החליטה להוציא אותו משם ולשלוח אותו למוסד אחר. "עליתי מצרפת כדי לתת לילדים שלי חינוך יהודי, הייתי מעדיף להישאר בצרפת אם הייתי יודע שזה החינוך שהם יקבלו", אמר האב. 

לפני כשנה פורסם באתר "הקול היהודי" על מקרה דומה בשכונת בית הכרם בירושלים, שם באמצע שנה הביאו סייעת ערבית ללא הסכמת ההורים או ידיעתם. ל"קול היהודי" נודע על מקרה נוסף של סייעת ערביה מוסלמית שנכנסה לעבוד בגן יהודי בעיר רעננה. 

אפשר לחשוב ממדובר במחסור בכוח אדם שגורם לתופעה הזאת, אולם מחקר וניסוי של אוניברסיטת בן גוריון, בשיתוף עם עיריית לוד, ואגף מו"פ ניסויים ויזמות במשרד החינוך, מעלה את האפשרות שיש פה מגמה מכוונת. מדובר במחקר שבוצע לפני כשנתיים, והובילו אותו ד"ר טלי זיו וסמר אלדינה תחת הכותרת "היכרות עם האחר בגיל הרך: מחקר הערכה להתערבות בגני ילדים". 

המיזם הנסיוני שהובילו השתיים נקרא "הגן שלי מגוון". הוא בוצע בגני הילדים בלוד במטרה "להכיר את האחר" ולהביא ל"חיים משותפים", ובמסגרתו גננת יהודיה עבדה בגן ערבי וגננת ערביה עבדה בגן יהודי. 

הניסוי בוצע במשך שנה שלמה, כאשר הגננת שימשה למעשה כגננת משלימה. במהלך הניסוי כל גננת העבירה בגן תוכנית לימודים על התרבות והלאום אליו היא שייכת. כפי שנכתב במצגת המסבירה את המחקר, מדובר ב"תוכנית פדגוגית הכוללת שירים, משחקים ופעילויות להכרת התרבות או הקבוצה החברתית של הגננת המשלימה". 

במחקר מוסבר, כי להיכרות הילדים דווקא עם דמות סמכות של גננת "יש פוטנציאל להפוך לעמוקה וקרובה בגלל התפקיד המשמעותי שלה בחיי הילדים". כמו כן נכתב, כי המחקר מתייחד בכך שהוא "מיושם באוכלוסייה שאולי לא היתה יוזמת בעצמה מפגש זה". 

אריה קינג, חבר מועצת העיר ירושלים, הגיב: "עצם המחשבה שילדים יהודים דתיים, שבגילאי גן יש חשיבות עצומה להטמיע בהם את אורח החיים היהודי הדתי, שכולל נטילת ידיים, ברכות הנהנין, ברכות הודאה לבורא עולם, וכן ענייני כשרות וסדר יום שסובב תפילות, מחונכים על ידי עובדת שאינה יהודיה ואינה בקיאה כלל בהלכות בסיסיות, מדירה שינה מעיניי כשליח של הציבור הדתי לאומי בירושלים".

"כהורה, לא הייתי מותיר את ילדיי בגן כזה יום אחד באחריות מי שאינו בקיא באורח החיים היהודי ובמצוות התורה. מוטב להוציא את הילדים ולשלם לגננת פרטית 1,000 שקל נוספים מדי חודש, ולו בשביל למנוע מילדים רכים בשנים לקבל מסרים ותחושות לא נכונות בעניינים שהם אבני יסוד בבניין הזהות היהודית של כל ילד יהודי ויהודי דתי בפרט".

מעיריית ירושלים נמסר, כי המעון פועל תחת החברה למתנ"סים ולא תחתיה. מהחברה למתנ"סים ומהנהלת המעון לא נמסרה תגובה.

הכתבה פורסמה לראשונה באתר "הקול היהודי"