את לא מפסיקה להתעניין בחדשות? זאת הסיבה האמיתית

אני לא אדם של חדשות ואקטואליה.  אני לא אוהבת לקרוא עיתונים, ציוצים, עדכונים ופרשנים. 

זה לא תמיד היה ככה. כשהייתי ילדה אהבתי להתעניין, אהבתי לשמוע מאבא שלי הסברים על פוליטיקה, וביטחון, וכל מה שמעניין את הגדולים. 

הייתי בעניינים יותר מכל ילדה בגילי, ופעם אפילו התחפשתי בפורים לחדשות! (רעיון של אבא שלי, ואגב, זו לא התחפושת הכי מוזרה שהייתה לי).

אבל ככל שעבר הזמן והתבגרתי, הפנמתי יותר ויותר שיש לי כמות מוגבלת של זמן, כוח ותשומת לב, ועדיף לי להשקיע את כוחותי במקומות שבהם אני יכולה להשפיע.

כמאמר התפילה המפורסמת:

תן לי את האומץ לשנות את מה שביכולתי לשנות,

את הענווה והרוגע לקבל את מה שאין ביכולתי לשנות,

ואת החכמה להבחין ביניהם.

ראיתי איך אני נמשכת לאתרי החדשות בזמנים של פיגוע או אסון. תיאור של האירוע אפשר לומר במשפט אחד, אבל בכל זאת הייתי מוצאת את עצמי שעות מול המסך. אפילו כשחוזרים שוב ושוב בלופ על אותו סרטון של 8 שניות, והקשר בין הפרשנים חמורי הסבר לאירוע הולך ונמוג. 

"נמצא איתנו כאן מר יענקלה ותיקי, הגנן הוותיק של היישוב הסמוך למקום האירוע. ספר לנו מה שמעת".

לאחר כמה שעות של צפייה, התחלתי לשאול את עצמי, למה אני צופה בזה? למה אני לא יכולה להתנתק? 

פעם, לאחר אירוע חדשות דרמטי, שמעתי על כך עיצה מאורנה סלע (שזכיתי ללמוד איתה ימימה בצעירותי). 

היא הסבירה שזה ברור: את פשוט רוצה להיות חלק. 

משהו קורה, ואת לא רוצה להמשיך כאילו לא קרה כלום, ואין לך יכולת להיות שותפה ולהשפיע, אז את פשוט ממשיכה להתעסק עם הסיפור. 

וזה היה נכון. 

אני לא רגועה. אני לא רוצה להתעלם.

אבל אם להיות כנה,

לשמוע את הסיפור שוב ושוב, ולהתעניין בפרטים לא חשובים, לא באמת עוזר. וזה גם לא ממש הופך אותי להיות חלק. יש הרבה שאני יכולה לעשות ולהשפיע, אבל זה במקומות אחרים לגמרי. 

היום אני יודעת לתעל את האנרגיות שלי למקומות שמשפיעים. כשיש אירוע חדשותי ואני נסערת, אני כבר מתורגלת עם עצמי. מה אני כן יכולה לעשות? אני יכולה להשפיע דרך העבודה שלי. אני מתמקדת בזה, ועם האנרגיות של סערת הרגשות אני מצליחה להפיק עוד חצי יום עבודה מוצלח, שההשפעה שלו על מישהו תהיה אמיתית. 

וזה נכון לכל אחת. תמיד אפשר לתעל סערת רגשות למקום חיובי יותר: לשחק עם הילדים, להסביר למתבגרים שלך על מה המהומה, להתנדב ולעזור איפשהו, להתפלל, לתת לאנשים סביבי חיוך או חיבוק שיחזק אותם.

תמיד יש משהו לעשות. 

אז אין לי עמדה מקורית או פרשנות מבריקה על הדברים שעומדים על הפרק. בשמחה אני מפנה את הבמה הזו לאחרים.

אבל אני יכולה להבטיח שאני תמיד אהיה שם עבור מי שצריכה אותי לדברים שבהם אני כן יכולה להשפיע. מי שצריכה הדרכה בענייני זוגיות, תקשורת זוגית, ומובחנות – תמיד תמצא אותי שם, מעודכנת, אנרגטית ומוכנה לפעולה.

אפרת צור היא אחות, יועצת לזוגיות, מרצה ומנחת סדנאות על זוגיות ומובחנות. מלמדת קורסים אינטרנטיים, נשואה לאלעד ואם לשבעה.