מעניין
מדוע אולסי פרי, כוכב העבר בכדורסל, מתחרט על השנה שבה לא צם בכיפור?
בראיון שנתן השבוע סיפר כוכב העבר אולסי פרי על השנה שבה לא צם ביום כיפור, ועל החרטה שהוא מביע על כך מדי שנה בשנה. מאיפה היא נובעת? גם אנחנו התרגשנו כשקראנו את מה שאמר על כך
- שירה דאבוש
- פורסם ה' תשרי התשפ"ד |עודכן
שבוע לפני יום כיפור, אולסי פרי, שחקן העבר בכדורסל שהתגייר, חושף את התחושה הקשה שלו, על אותו יום כיפור שלא צם בו, ושלאחריו החלו 'בעיות' מבעיות שונות לצוץ בחייו.
בראיון ארוך באתר 'וואלה' סיפר פרי על ההסתגלות הלא קלה למצבו החדש כקטוע רגל בכיסא גלגלים - מצב אליו הגיע, לדאבון הלב, לאחר כוס תה רותחת שנשפכה על רגלו הימנית, ויצרה כוויה גדולה ושבועות של סבל מתמשך. "החיים שלי כבר לא אותו דבר", הוא אומר. "אני מרגיש את זה בכל פעולה שאני עושה. כשאני הולך, עומד, יושב ומדבר. אני מרגיש כמו תינוק שלומד לעשות את הצעדים הראשונים שלו. אין לי שיווי משקל, אני מחפש את האיזון. הכל שונה. קשה לשים ולהוריד את הפרוטזה. בהתחלה לא הצלחתי להשלים עם מה שקרה לי. איך יכול להיות שאיבדתי רגל בגלל כוס תה? זה מרגיש כל כך מיותר".
את הרגע שבו הכל השתנה זוכר פרי היטב: "זה היה אחד הרגעים הקשים שחוויתי בחיי", הוא נזכר. "הייתי בבית החולים חודשיים או שלושה, הרופאים באו עם האחיות ובישרו לי שהרגל שלי גמורה. הייתי בהלם מוחלט כי לא ראיתי את זה בא. היה לי קשה לקבל את זה. הרגליים שלי היו חיי, הן הובילו אותי לאן שהגעתי, נתנו לי את האפשרות לשחק כדורסל ברמה גבוהה. בזכותן הגשמתי את החלום שלי".
אחד הדברים היותר מרטיטים שהוא חושף בראיון הוא יום הכיפורים של שנת 1985 - השנה היחידה שבה לא צם. "מאז שהתגיירתי בשנת 1979 צמתי, חוץ מבשנה ההיא", הוא נזכר ומוסיף בכאב כי "זמן קצר אחר כך, נעצרתי ונפלתי. מאז, בכל שנה, אני חושב על זה בתחילת יום הכיפורים. אני תמיד תוהה אם יש קשר בין הדברים, ומתחרט שלא צמתי באותה שנה".