החוקר האשכנזי והקס האתיופי ביוזמה משותפת: "מחזירים את המדרש האתיופי האבוד"

מה מוביל ד"ר ליהדות ששורשיו נטועים בגליציה לחבור לקס שעלה מאתיופיה, ולעסוק יחד בפרויקט משותף? כשרואים את תמונותיו של ד"ר יוני שניצר לצד קס אפרים לאווי, השאלה הזו הולכת ומתעצמת. לכאורה לא נראה שיש ביניהם מן המשותף.

אלא שמהר מאוד מסתבר שישנו פרט אחד המאחד בין השניים: לשניהם יש רצון חזק מאוד לשחזר חיבור היסטורי עתיק שנכתב בשפת הגעז ולהנגישו לכל בית יהודי, וכן, הם בהחלט חושבים שיש לכך סיכוי.

הטקסט האבוד

הפרויקט הזה, שכפי שהם מבקשים להדגיש, הינו התנדבותי לגמרי למען עם ישראל, נולד בכלל במקרה. הכל התחיל מכך ששניצר שהינו ד"ר לפילוסופיה יהודית ומתעסק בכתבי יד וקבלה מימי הביניים, נתקל לעתים קרובות בחיבורים עתיקים מעניינים, ותמיד שמח להתחקות אחר מקורותיהם ולחשוף את הסיפורים המרתקים שמסתתרים מאחוריהם.  

צילום כתב היד באדיבות קס אפרים לאווי

כך למשל היה לפני כשנתיים, כשהוא נבר בארכיונים ממרוקו וגילה לתדהמתו הגדה משנת 1943 שכתב יהודי ממרוקו בשפה הערבית-יהודית וכינה אותה בשם 'הגדת היטלר'. "הוא השתמש בהגדה הזו כדי לספר על התלאות שעוברים אחיו היהודים באירופה, וגם העניק הצצה מצמררת למה שקורה ליהודים בטוניס ובמרוקו כולה", הוא מסביר. "הטקסט שנכתב שם היה לא רק מרתק, אלא גם פתח צוהר אל ארון הספרים היהודי בצפון אפריקה, שכן הוא לווה בציטוטים ואזכורים רבים של שמות ספרי קודש, שחלקם לא מוכרים ולא שרדו במשך השנים. בכל פעם מחדש שאני נתקל בחיבורים כמו זה, הדבר מרגש אותי מאוד, כי אני מבין כמה חשיבות ומשמעות יש להם".

ד''ר יוני שניצר והקייס אפרים לאווי (צילום: אמיר צוקרמן)

בתקופה האחרונה נחשף שניצר לטקסט נוסף – כתב יד עתיק מאוד שנכתב בשפת הגעז וחובר כפי הנראה במאה ה-14 באתיופיה. "זהו טקסט המכונה 'תאזאזה סנבת – מדרש השבת של יהודי אתיופיה' ומשתרע על פני כמה עמודים", הוא מפרט, "הוא מספר על מעלותיה המיוחדות של השבת, על הקשר שלה עם ישראל, ועל חיבתה הגדולה בעיניו של הקב"ה. הטקסט מביא כמה וכמה מדרשים על השבת, ומתייחס גם להלכות שבת ולהנהגות שהיו קיימות כלפיה באתיופיה. כשקראתי אותו בפעם הראשונה נדהמתי ממש, כי כחלק ממחקריי אני נחשף להרבה מאוד כתבי יד, ולא זכור לי שאי פעם נתקלתי בטקסט מיוחד כל כך על נושא השבת, כמו שקראתי במדרש השבת. הטקסט ממש מצליח להחיות את השבת ולהאיר אותה באופן כל כך מיוחד.

"אבל זו לא רק המשמעות הייחודית של הטקסט עצמו, אלא יש כאן גם ערך מוסף", הוא מעיר, "כי למרות שנפסק על ידי רבי עובדיה יוסף זצ"ל שאנשי קהילת ביתא ישראל מאתיופיה הם יהודים לכל דבר ועניין, ואין צורך להחמיר איתם בגיור, ניתן היה לשמוע במשך השנים לא מעט התייחסויות כלפי העדה האתיופית שפקפקו ביהדותה ואף הכאיבו לה לא מעט. לאנשי קהילת ביתא ישראל יש מסורות רבות המביאות דעות שהעדה האתיופית הייתה במצרים העתיקה בתקופת בית שני, לכן אין לה תלמוד בבלי או ירושלמי, אך למרות זאת היא שמרה על המורשת היהודית לתפארת. 

צילום כתב היד באדיבות קס אפרים לאווי

"גם החיבור על השבת משלב בתוכו כמה סיפורים ייחודיים מאוד ליהודי אתיופיה, והשיא מגיע לקראת סופו של החיבור כשמצוינות בו ההלכות המוקפדות על ידי קהילת 'ביתא ישראל' וניתן לראות עד כמה שהקהילה החמירה ושמרה את השבת עד להלכות הקטנות ביותר שלה בהקפדה מרובה. אלו הם דברים מדהימים שממש שופכים לנו אור ומוסיפים ידע והבנה על חייה של הקהילה האתיופית".

עושים היסטוריה

האם בקהילה האתיופית מכירים את החיבור הזה?

"בימי המגורים באתיופיה הייתה הקהילה פשוטה ועממית, רבים ממנה כלל לא ידעו קרוא וכתוב", מסביר שניצר, "אלו שהעבירו להם את תכני היהדות במשך כל השנים היו ה'קסים', המנהיגים הרוחניים שלהם, כאשר כל קס היה אמון על מחוז אחר, והוא הקריא לפשוטי העם את כתבי הקודש שנכתבו בגעז, כשהוא מתרגם את השפה לפשוטי העם לאמהרית. הלימוד הזה נעשה לאורך כל השנה, אך בעיקר לקראת החגים והמועדים השונים, אז היו כולם מתכנסים יחד והקס קורא בכתבים. לעצם השאלה, אין קס שלא מכיר את הטקסט הזה, שכן הוא מוכר מאוד ומתייחסים אליו כטקסט מקודש, אך העדה בכללותה לא בהכרח מכירה אותו, וזו סיבה נוספת שאני רואה שליחות גדולה לתרגם את הטקסט לעברית ולהעלותו לאוויר העולם, כי רוב הקסים והמנהיגים של היום הם מבוגרים, ואין קסים צעירים עם מומחיות של פירוש מגעז לאמהרית. אם לא נמהר לתרגם את הספר הזה ולהוציאו לאור, הוא ייעלם מן העולם".

ד''ר יוני שניצר והקייס אפרים לאווי (צילום: אמיר צוקרמן)

שניצר החליט לעשות מעשה, והוא חבר בהתנדבות מוחלטת אל הקס אפרים לאווי, שמשמש כמנהיג הרוחני של יוצאי אתיופיה במחוז צפון וממשיך דרכם של אבו וסביו. "החלטנו לקחת על עצמנו את הפרויקט המשותף – תרגום הספר לשפה העברית", הוא מספר, "אבל בנוסף לתרגום המדויק שאנו עובדים עליו בימים אלו, אנו מתכוונים להוסיף בספר גם כמה עמודים שבהם נספר באופן כללי על המורשת וההיסטוריה של יהודי אתיופיה וקהילת ביתא ישראל, וכן להביא צילומים מתוך המקור, כדי שאנשים יוכלו ממש לראות ולהכיר את אותיות הגעז העתיקות. בהמשך אנחנו מתכננים להוציא את הספר גם באנגלית ולהפיץ בכל העולם, מתוך הבנה שזוהי הדרך להעשיר את התפיסה התרבותית שלנו כלפיי חווית השבת, ובו זמנית לפתוח צוהר חשוב אל תוך המורשת של הקהילה היהודית באתיופיה".