האם חייבים לכבד יתום עשיר? מה עושים אם מכירים תוכן של דרשה שמשתתפים בה? ומה לענות לשאלה "כמה צריך לשלם"?

האם אדם חייב לכבד יתומים עשירים גדולים שאינם מִסְכֵּנִים?

אדם חייב להיזהר בכבודם של יתומים, ואפילו אם הם עשירים גדולים. וכל מי שמקניט אותם או מכעיס אותם עובר על לא תעשה, וינהג איתם בנחת וברחמים גדולים.

ועד מתי הם נקראים יתומים לעִנְיָן זה?

עד שלא יהיו צריכים להיסמך על אדם אחר, אלא יהיו עושים כל צרכם לעצמם כשאר כל הגדולים (משנה ברורה סימן קנ"ו סעיף קטן ד'), וזה מגיל 20 שנה (כף החיים סימן קנ"ו סעיף קטן י"ד דיבור המתחיל "חייב" בשם פתח הדביר).

מה יעשה אדם היושב בדרשה והוא כבר מכיר את התוכן שמועבר בה על ידי הרב?

כששומע אדם דרשה והוא כבר יודע חלק ממנה – לא יקפוץ ויכנס לתוך דברי הדרשן להפגין את ידיעותיו אלא ישמע בשנית וישתוק. וכן לא ינסה לעזור לדרשן אף אם נכשל בלשונו וכיוצא בזה, שבכך הוא פוגע בדרשן וגם מפריע לאחרים להתרכז בדרשה (הבית היהודי חלק חמישי "אהבת חסד" של הרב הגאון רבי אהרן זכאי שליט"א ראש ישיבת 'אור יום טוב' עמוד 326).

האם מותר לבצע בדיקת לָפַּרוֹסְקוֹפִּיָה במת? (החדרת מכשיר עם עין אלקטרונית לתוך גוף המת)

מותר לעשות את הבדיקה ולהביט לתוך חלל בטן המת, כדי ללמוד אודות המחלה ("חיים וחסד" הלכות שמחות של הרב הגאון רבי שמואל פנחסי שליט"א רב שכונת מחנה יהודה פרק א' הלכה כ"ה).

מה הדין של פרוכת שנתרמה על ידי אישה שרשמה בו את שמה בשפה לועזית?

אישה שתרמה פרוכת לבית הכנסת ורשמה עליו את השם שלה באותיות לועזיות – הנכון הוא להסיר את השם מהפרוכת. ואם קשה להסיר הכתב בלי שיהיה הפסד וקלקול לפרוכת – יתפרו יריעה קטנה שתכסה את השם הלועזי (ילקוט יוסף כיבוד אב ואם פרק ח' סעיף כ' מהדורת תשס"א עמוד צ"ג).

זוג שקבעו תאריך לחתונה, ולפתע נפטרה הסבתא של הכלה, האם יש לדחות את הנישואין לאחר ימי השבעה? והאם מותר לאבי הכלה האבל להשתתף בחופה ובסעודות שבעת ימי המשתה?

מי שקבע זמן לחתונה ואז אירע אבל שכזה – אין לדחות את הנישואין, ומותר לאבי הכלה האבל להשתתף שיתוף מלא בכל מהלך שמחת בתו ובכל שבעת ימי המשתה. וגם שאר קרובי החתן והכלה מותרים להשתתף בסעודת הנישואין כדי שתהיה שמחת החתן והכלה שלמה (חזון עובדיה אבלות ב' עמודים של"ט – שמ"ד).

דירה בירושלים ששייכת לערבי, הוצעה למכירה באזור שגרים בו גם יהודים וגם ערבים. האם מותר למתווך יהודי להציע את הדירה לערבי, או שיש בכך איסור משום "לא תחנם", ועל המתווך להמתין עד שיִמְצָא קונה יהודי לדירת הערבי?

אם הדירה שייכת כרגע לערבי, ומוכרים אותה לערבי אחר – מותר (שו"ת "וישמע משה" חלק א' עמוד תכ"ז בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל).

ראובן הזיק את חפצו של שמעון, ולשמעון היה ביטוח שישלם על החפץ שניזוק. האם ראובן פטור מלשלם לו על הנזק?

ראובן שהזיק את שמעון בדבר שיש עליו ביטוח, ויכול שמעון לקבל את דמי הנזק מהביטוח, אין זה פוטר את ראובן מלשלם לשמעון את דמי הנזק. ואם שמעון קיבל כבר כסף מהביטוח, ראובן חייב לשלם את דמי הנזק לחברת הביטוח ("פסקי הגרי"ש קובץ קיצור הלכות יורה דעה אבן העזר וחושן משפט" עמוד שמ"ח).

בעל מקצוע שמוזמן לתקן דבר מה בבית חברו, ולאחר התיקון נשאל הוא על ידי בעל הבית כמה עליו לשלם, מה עליו לענות?

בעלי מקצוע הנשאלים לאחר שביצעו עבודה מסוימת בבית חבריהם כמה עליהם לשלם – ישנם כאלו שמחמת אהבתם וידידותם עונים הם: "כמה שתרצה", או "אין צורך לשלם". ואולם מצוי מאוד שבכך מעמידים הם את חבריהם במצב מביך ומביש, ולפעמים מחמת חוסר הנעימות משלמים להם חבריהם הרבה יותר מאשר היו משלמים לבעל מקצוע זר. ולכן הטוב ביותר הוא לנקוב במחיר מסוים ("הבית היהודי" חלק חמישי "אהבת חסד" של הרב הגאון רבי אהרן זכאי שליט"א ראש ישיבת "אור יום טוב" עמוד 325).

כהן שמתפלל כשליח ציבור, במקום שאין כהן אחר שֶׁיִשָׂא כפיו בחזרת השליח ציבור – האם באמצע חזרת התפילה יֵצֵא כדי ליטול את ידיו?

לא, שאין נטילה זו מעכבת. ומכל מקום טוב להחמיר שייטול את ידיו בין תפילת הלחש לתפילת החזרה (הליכות עולם כרך א' עמוד ר"ה).

האם יש מצווה לקום מפני אשתו של תלמיד חכם? ומה הדין לאחר פטירתו?

מצוה לקום בפניה ולכבדה, אפילו לאחר שבעלה נפטר (ילקוט יוסף אוצר דינים לאשה מהדורת תשס"ה עמוד תשמ"ח).

לרכישת ספרי "מעבר למפורסם בהלכה ובאגדה" מאת הרב יעקב מעברי בהידברות שופס, לחצו כאן.