חדשות בארץ
נתניהו לבג"ץ: "דחיית תחולת חוק הנבצרות – רמיסה גסה של החלטת הבוחרים"
ראש הממשלה הגיש לבית המשפט את תגובתו לעתירה הקוראת לדחות את החלת חוק הנבצרות, וקרא שלא לקבלה: "בישראל לא התקבל שלטון האליטות, אין לכם סמכות להתערב"
- שלומי דיאז
- פורסם ו' תשרי התשפ"ד |עודכן
(צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש היום (חמישי) לשופטי בג"ץ את תגובתו לעתירה הקוראת לדחות את החלת חוק הנבצרות שאושר בכנסת.
באמצעות פרקליטו, עו"ד מיכאל ראבלו, טען נתניהו כי "הפיכת הצו על תנאי למוחלט משולה להתערבות תקדימית וחריגה בחקיקת היסוד של הרשות המכוננת בהסדר חוקתי קבוע, שאינה בסמכותו של בית המשפט. במדינה דמוקרטית-ליברלית, מנהיגים נבחרים ומודחים בבחירות על ידי העם. בישראל לא התקבל שלטון האליטות של אפלטון, וקולו של כל אחד מבוחרי סיעות הקואליציה שווה לקולו של כל אזרח אחר".
"לעתים נדירות כהונת מנהיג מופסקת שלא באמצעות הדחה, וזאת כשהמנהיג מאבד את מסוגלותו לתפקד, במקרים דוגמת אובדן דרמטי של יכולת פיזית או מנטלית. גם קביעת נבצרות מנהיג במדינות דמוקרטיות נעשית על ידי המנהיג עצמו או על ידי נבחרי העם. פרשנות העותרים להסדר החוקתי הקודם, לפיה היועץ המשפטי לממשלה או בית המשפט יכולים להוציא ראש ממשלה נבחר לנבצרות, שלא מסיבות פיזיות או מנטליות, מנוגדת לחלוטין לעקרונות הבסיסיים ביותר של משטרנו החוקתי. פרשנות כזו סותרת את עקרונות המשטר הדמוקרטי" – נכתב בתגובתו של ראש הממשלה.
נזכיר כי היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב מיארה, הגישה תגובתה בשבוע שעבר, וקראה לשופטים לדחות את החלת החוק לכנסת הבאה. על כך הגיב היום ראש הממשלה: "ליועצת המשפטית לממשלה אין כל סמכות להוציא ראש ממשלה נבחר לנבצרות, ואין כל סמכות לקבוע שאפשרות תאורטית כזו תיוותר על כנה, בניגוד מוחלט לרצון הבוחרים ולחקיקת היסוד של הרשות המכוננת, ברוב מוחלט של חבריה. מצב שכזה אינו מתקבל על הדעת, לא זו הייתה כוונת המחוקק המכונן בעבר, ולא זו כוונת המחוקק המכונן כיום".
הדיון בעתירה ייערך ב-28 בספטמבר, בהרכב של 11 שופטים. העתירה הקוראת לביטול חוק הנבצרות הוגשה על ידי התנועה לאיכות השלטון, שקראה לבטלו מאחר ולטענתה מדובר ב"חוק פרסונלי". השופטים קיימו דיון מקדמי, והוציאו צו על תנאי לפיו על המשיבים ליתן טעם מדוע לא ייקבע שתחולתו של התיקון לא תהיה מיידית.
התנועה לאיכות השלטון מסרה בתגובה לתצהיר התשובה של נתניהו: "אנו מקווים כי בית המשפט יפסול את החוק, ולא יאפשר חקיקה פרסונלית במדינת ישראל".
היועצת המשפטית לממשלה המליצה, כאמור, לדחות את תחולת החוק לכנסת הבאה. בכתב התשובה שהגישה נכתב כי "חוק יסוד אינו יכול לשמש כמעין משאב פרטי המסלק מן הדרך בעיות פרסונליות מתחום טוהר המידות והדין הפלילי. באמצעות דחיית התחולה, לכל הפחות לכנסת הבאה, תינתן אפשרות לעצב את ההסדר מתוך ראייה משטרית רחבה, במבט צופה פני עתיד ומאחורי מסך בערות". המשמעות: גם אם בג"ץ לא יפסול את החוק, עדיין יש לתקנו.
החוק שאושר בכנסת קובע כי העילה לנבצרות של ראש הממשלה היא אי מסוגלות נפשית או פיזית בלבד, וכן שמי שיכריז על הנבצרות הוא ראש הממשלה בעצמו, באישור שני שליש מחברי ועדת הכנסת, או בהחלטה של שלושה רבעים מחברי הממשלה.