כך התגברתי על חרקים שחורים וקטנים בארונות המטבח - בזכות שמן שיש לכולנו בהישג יד

נוכחותם של חרקים שחורים עגולים קטנים בארונות מטבח יכולה להיות מדאיגה, בפרט כשאתם עושים הכל - והם פשוט מסרבים להיעלם.

החרקים המעצבנים הללו ביקרו אותי ממש לאחרונה, בארונות מטבח שחורים שהקשו פי כמה על זיהויים. תחילה חשבתי שמדובר בחורים בתוך המגירות והארונות שמובילים למחילה שלהם, אבל לא היה שום זכר למחילה כשחיפשתי (ונברתי ממש טוב עם פנס בפתחים). אז מאיפה הם יכולים להגיע? מחקר קטן שעשיתי העלה 'ממצאים' מפחידים ביותר:

הכירו את המזיקים במזווה

מזיקים במזווה כמו חיפושיות קמח, חדקוניות דגנים או חיפושיות 'בית מרקחת' - הם בדיוק היצורים הקטנים ש'קפצו' לבקר אצלי: קטנים ועגולים, בעלי צבע שחור או חום כהה. ממה שהצלחתי להבין הם פוגעים במוצרי מזון שמאוחסנים זמן רב על המדף כמו קמח, דגנים, תבלינים ופירות יבשים.

אם גם אתם כמוני נוטים להשאיר שקיות פתוחות של דגנים ומוצרים שונים במזווה - הפסיקו מיד, כי הם בהחלט יכולים להגיע משם (ושלא לדבר על קמח ודברים אחרים שמתליעים בקלות כמו תבלינים, שאותם תמיד אני מאחסנת במקרר או במקפיא, במיוחד בקיץ).

עד כמה החרקים הללו אוהבים שקיות פתוחות? אל תשאלו. מצאתי אותם כמעט בכל השקיות, למרות שחלקן היו סגורות בגומייה. מיותר לציין שהכל נזרק לפח. וניקיתי את הארונות כמו שאני מנקה לפסח, לא השארתי חריץ אחד בלי חומרים חזקים, אולם לדאבוני - זה לא עזר. לא אקונומיקה ולא סנט מוריץ (אל תדאגו, השארתי לאוורור לפני שהחזרתי את המזון לשם). פשוט כלום, עד ש... יום אחד, מרוב ייאושי כנראה, תוך כדי סדר בבית, הבזיק רעיון במוחי. זה היה כשנתקלתי לפתע פתאום בכמה שמנים אתריים שהזמנתי מחו"ל - אחד מהם עם ריח קטלני במיוחד: גרניום.

מכירים? בטח, איך לא!

אחזתי את הבקבוקון הקטן כמו אחוזת אמוק, ורצתי מיד למגירות הנקיות והמאווררות שחרקים קטנים וסוררים עדיין טיילו בהן בחוצפה אופיינית.

העברתי 'סמרטוט' אחרון על החצופים, ואז פיזרתי בלב שמח כמה טיפות משמן הגרניום במגירות המזווה שלי, תוך שאני נפרדת מהם לשלום לנצח. כך קיוויתי באותו רגע לפחות, ולשמחתי הרבה - לא התאכזבתי.

עד עכשיו, יותר משבועיים אחרי, הסוררים השחורים והמעצבנים לא חזרו. ומקווה כמובן שלא יחזרו לעולם.