הילד שלכם בררן באוכל? חוקרים טוענים שמצאו את הסיבה לכך

גם הילד שלכם אוכל רק שניצל ואורז, ולא מוכן להסתכל על פירות וירקות? תופעת האכילה הבררנית אצל ילדים נחשבת נפוצה מאוד ועל פי ההערכות קיימת בשיעור של כ-20% באוכלוסייה. היא מתחילה בסביבות גיל שנה ונמשכת לרוב עד לגיל שש. לעתים היא נעלמת לאחר מכן, אך במקרים לא מעטים מלווה את הילד גם בשנים הבאות.

לאחרונה נעשה מחקר מרתק בו ביקשו החוקרים לבדוק האם ייתכן שלילדים \ עם תופעת בררנות באוכל יש רמות גבוהות בדם של ההורמון אוקסיטוצין לפני ואחרי אכילה, מתוך השערה שהאוקסיטוצין מגביר רגישות תחושתית למאכלים וייתכן שאף מפחית תיאבון. 

במסגרת המחקר נבדקו 109 ילדים (מתוכם 54 שאובחנו עם בעיית בררנות באכילה, והיתר שימשו כקבוצת בקרה). הילדים כולם נדרשו לאכול ארוחה עשירה ומגוונת המכילה כ-400 קלוריות, כאשר במקביל לכך נמדדה רמת האוקסיטוצין בדמם מספר פעמים: בפעם הראשונה בצום, ולאחר מכן שלוש פעמים כעבור 30, 60 ו-120 דקות מאז שסיימו את הארוחה. החוקרים גילו כי לנבדקים עם בררנות היו בממוצע רמות גבוהות יותר של אוקסיטוצין בכל הבדיקות, בהשוואה לילדים מהקבוצה השנייה.

החוקרים ציינו כי בשלב זה מוקדם מלהסיק מסקנות לגבי אופן הטיפול בילדים עם בעיית בררנות, אך נחשף כאן נתון חשוב, שכן מסתבר כי בנוסף לגורמים הידועים כמובילים לבררנות (ביניהם חוסר חשיפה למאכלים, ויסות חושי, גנטיקה ועוד) גם הרמות הגבוהות של ההורמון משפיעות על כך, ויכולות להיות מעורבות בסלידה חושית ממזון ובתיאבון נמוך.