נציג הכנסת בבג"ץ הנבצרות: "הטענה שתכלית החוק היא לאפשר לראש הממשלה לפעול בניגוד עניינים - לא נכונה"

(עדכון: 12:47)

11 שופטי בג"ץ, בראשות נשיאת העליון, השופטת אסתר חיות, דנים היום (חמישי) בעתירות לביטול חוק הנבצרות. בתחילת הדיון השמיע את עמדתו נציג היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד יצחק ברט, שהביע עמדה התומכת בדחיית העתירה. לאחר מכן יישמעו טענות היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הקוראת לדחות את תחולת החוק לכנסת הבאה, וכן של פרקליטי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין. לסיום יופיעו בפני השופטים נציגי העותרים.

ברט, המייצג כאמור את הכנסת, אמר בדיון כי על אף שאחד המניעים לחוק הוא פרסונלי, תכליתו ראויה, "התכלית קשורה לעתיד והמניע לעבר". לדבריו, כיוון שהחוק לא פירט את העילות להוצאה לנבצרות מטרת החוק חוקית ואין להתערב בה, "הטענה שתכלית חוק היסוד לאפשר לראש הממשלה לפעול בניגוד עניינים, היא לא נכונה. אין קשר בין הדברים וזה נאמר בהליכי החקיקה מספר פעמים. מניע פוליטי הוא לא סיבה לפסילת חוק או התערבות".

השופטת חיות העירה בשאלה: "מה הצורך המיידי בחקיקה? בניגוד לכלל שאתה אומר, הכלל הרצוי הוא שיש חקיקת יסוד עם השלכות משטריות. עדיף שזה יהיה לא בתחולה מיידית. אומרים שנושא הנבצרות לא על הפרק, אז מה בוער? המנגנון נחקק בחפזון".

חיות הוסיפה כי הכנסת לא קבעה מועד תחולה שבו חוק הנבצרות ייכנס לתוקף, מה שעלול להשליך על "כוונת המחוקק". יו"ר הקואליציה אופיר כץ, שלא נכח בדיון בבית המשפט, הגיב לדברים ומסר: "כיוזם הצעת החוק וכיו"ר הוועדה שניהלה את הליך החקיקה - לא היה לי ולחברי הוועדה צל של ספק שאנחנו מחוקקים הסדר שיחול מיידית. אין מקום לפרשנות המנוגדת לעמדתנו המפורשת".

השופט עופר גרוסקופף אמר בדיון כי "התכלית של החוק הייתה לצמצם את עילות ההוצאה לנבצרות ולשלול אפשרות שיוציאו לנבצרות בגלל בעיה בניגוד עניינים". עו"ד ברט אישר זאת: "בין השאר, כן". גרוסקופף אמר: "זה רלוונטי במיוחד למקרה קונקרטי". השופט יצחק עמית אמר: "מישהו חשש שיחול ניגוד עניינים. כדי להסיר את החשש - חוקקו את החוק הזה".

עו"ד מיכאל ראבלו, פרקליטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, פנה לשופטים וציין כי הוא סבור שדחיית החוק כמוה כביטול חוק יסוד. לדבריו, "התערבות בית המשפט העליון בחוק היא, מעין הלכה למעשה, הדחה של נבחר לראשות ממשלה. חלום בלהות משפטי שעלול לקלוע את בית המשפט לעין הסערה הפוליטית. העותרים מבקשים להתיר אופציה של דריסת מעמד הכנסת ואני טוען שאין לבית המשפט הנכבד סמכות לבטל חוקי יסוד. הפרסונליות שאתם טוענים לה היא לא פחות חמורה מהפרסונליות בחקיקת ממשלת החילופין, ממשלת נתניהו-גנץ. קבעו אז שראש ממשלה לא יכול לפטר שרים מסוימים. בג"ץ אישר את החוק".

השופט גרוסקופף שאל אותו: "מי יקבע את מועד התחולה אם לא בית המשפט? הכנסת לא קבעה, אז מי יקבע מה המועד אם לנו 'אין את הסמכות? בית משפט הוא זה שמפרש את החוק. שאלה שמתעוררת בכל חוק מועד התחולה. לכן אין מחלוקת שלבתי המשפט שמפרשים חוקים יכולים לקבוע מועד תחולה".

על כך הגיב ראבלו: "הכנסת לא הסתפקה בהצבעה רגילה, הייתה הצבעה שמית. אני חושב שמעבר לפרשנות שיש תמיד, במקרה הספציפי הזה הכנסת הביעה את דעתה בצורה מפורשת. העותרים מנסים להגיד היום שאנחנו בקריאה רביעית? הייתה הצבעה על הסתייגות של לפיד שדרשה להחיל את החוק רק מהכהונה הבאה, והיא נדחתה 62-44. אתם לא הצבעה בקריאה רביעית בכנסת".

במערכת הפוליטית קראו היום לשופטים לדחות את העתירות ולא להתערב בחוק יסוד. ח"כ טלי גוטליב מהליכוד, שהגיעה לדיון, אמרה כי "בושה וחרפה שהגענו עד הלום. בג"ץ יורד למגרש הפוליטי. גם היועמ"שית אומרת שהיא לא רוצה להכריז על ראש הממשלה נבצר, אז על מה הדיון?".

שר התקשורת שלמה קרעי ביקר את השופטים ואמר בריאיון בynet live  כי הם "מנסים לבטל את הדמוקרטיה והבחירות. עצם הדיון זה דבר שאין לו אח ורע. השופטים משרתים את השמאל ומעמידים שוט מול ראש הממשלה. חוק הנבצרות בכלל לא היה צריך לבוא לעולם, כי מי שחשב שיבואו פקידים ויגידו שיש מצב להוציא לנבצרות ראש ממשלה? אם השופטים חושבים שאפשר להוציא את ראש הממשלה לנבצרות - הם חיים בסרט. אלה חלומות באספמיה".

שר המשפטים יריב לוין תקף את בית המשפט העליון לפני הדיון, ואמר כי "הדיון שמתקיים היום בבית המשפט הוא הלכה למעשה דיון בביטול תוצאות הבחירות. אף שם מכובס אחר לא יסתיר את האמת הפשוטה הזו. משמעות דחיית תחולת חוק הנבצרות היא שפקיד, בכיר ככל שיהיה, יוכל לקחת לעצמו יש מאין סמכויות שמעולם לא ניתנו לו, ולדון באפשרות ההזויה כשלעצמה להוציא ראש ממשלה לנבצרות, וכל זאת בניגוד מוחלט לתוצאות הבחירות. העותרים מבקשים למעשה להדיח את ראש הממשלה נתניהו, כדי לשים סוף לשלטון הימין. נכשלו בקלפי, וכעת מבקשים לבטל את תוצאות הבחירות".

את העתירות נגד חוק הנבצרות הגישו התנועה למען איכות השלטון וח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו). התנועה לאיכות השלטון טוענת כי זהו תיקון פרסונלי אשר "חותר תחת הבסיס המשטרי בישראל. הוא יוצר תקדים חדש ומסוכן. ככל שלא עולה בידי מי שאוחז בראשות הממשלה לשנות את ההסדרים החוקתיים, כך הוא הולך ומשנה אותם בהתאם לנוחיותו, נוכח הרוב המזדמן שברשותו".

נזכיר כי החוק, שאושר בכנסת ברוב קולות, קובע כי העילה לנבצרות של ראש הממשלה היא אי מסוגלות נפשית או פיזית בלבד, וכן שמי שיכריז על הנבצרות הוא ראש הממשלה בעצמו, באישור שני שליש מחברי ועדת הכנסת, או בהחלטה של שלושה רבעים מחברי הממשלה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש ביום חמישי שעבר לשופטי בג"ץ את תגובתו לעתירה. באמצעות פרקליטו, עו"ד מיכאל ראבלו, טען נתניהו כי "הפיכת הצו על תנאי למוחלט משולה להתערבות תקדימית וחריגה בחקיקת היסוד של הרשות המכוננת בהסדר חוקתי קבוע, שאינה בסמכותו של בית המשפט. במדינה דמוקרטית-ליברלית, מנהיגים נבחרים ומודחים בבחירות על ידי העם. בישראל לא התקבל שלטון האליטות של אפלטון, וקולו של כל אחד מבוחרי סיעות הקואליציה שווה לקולו של כל אזרח אחר".