השופטת חיות בדיון על חוק הנבצרות: "העובדה שחוק הוא לא מי יודע מה - לא עילה להתערב"

בתום שמונה שעות של דיונים סיימו לפנות ערב (חמישי) 11 שופטי בית המשפט העליון לדון בעתירות שקראו לבטל את חוק הנבצרות, שאושר בכנסת לפני מספר חודשים.

העותרים דרשו מהשופטים לבטל את החוק מאחר ולדבריהם מדובר בחוק פרסונלי שנועד להגן על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, המצוי בהליכים משפטיים. נציגי הכנסת והממשלה דרשו מבית המשפט לא להתערב בחקיקת חוק יסוד, לדחות את העתירות, ולאשר את החוק שתחולתו לדבריהם "מיידית".

במהלך הדיון, עו"ד איתן הברמן, שייצג את ח"כ עודד פורר שעתר נגד החוק, התמקד כאמור בטענה שהחוק "פרסונלי ולא מושלם", אך לא שלל את האפשרות שהחוק יחול מהכנסת הבאה בכפוף לתיקונים. על כך העירה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות: "זה שהכנסת מחוקקת בחיפזון ומוציאה חוק לא מושלם, זה קורה גם בחוקים רגילים וגם בחוקי יסוד. עצם העובדה שהחוק לא מי יודע מה - זו לא עילה להתערב".

הברמן השיב לה: "לא טענתי שצריך לבטל את החוק בגלל שהוא לא מוצלח, אבל יש פה חוק פרסונלי. זו העילה". הברמן הוסיף כי "ההסדר שנעשה הוא 'קיצוני', ונועד לבצר את מעמד הממשלה". השופט אלכס שטיין ענה לו: "למה קיצוני? הוא שווה ערך לתיקון ה-25 לחוקת ארצות הברית. בעוד מדינות יש מנגנונים של נבצרות. אין מדינה שבה יועמ"שית יכולה להוציא ראש ממשלה לנבצרות".

עותר נוסף, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, טען בדיון כי "התיקון צריך לעבור מהעולם הזה. יש פה אירוע שדורש טיפול. תכלית החוק היא לתת כלוב זהב לראש הממשלה לקדם את הרפורמה. סעד שיינתן כאן חייב להיות מרתיע". השופט פוגלמן העיר לו: "אנחנו לא במתחם הענישה".

יש לציין כי היועמ"שית, גלי בהרב מיארה, ביקשה מבג"ץ שהחוק יחול מהכנסת הבאה. נציגה בדיון, עו"ד ענר הלמן, אמר כי "התכלית של החוק פוגעת בשלטון החוק בצורה קשה ובשוויון בפני החוק. נפל פגם שפוגע בשלטון החוק". השופט יוסף אלרון השיב להלמן: "אלו דברים קשים, נושא טוהר המידות כל הזמן חוזר על עצמו בטענותיכם - הרחקתם לכת בגישה הזו".

בתחילת הדיון השמיע את עמדתו נציג היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד יצחק ברט, שהביע עמדה התומכת בדחיית העתירה. ברט אמר בדיון כי על אף שאחד המניעים לחוק הוא פרסונלי, תכליתו ראויה, ולדבריו, כיוון שהחוק לא פירט את העילות להוצאה לנבצרות מטרת החוק חוקית ואין להתערב בה, "הטענה שתכלית חוק היסוד לאפשר לראש הממשלה לפעול בניגוד עניינים, היא לא נכונה. אין קשר בין הדברים וזה נאמר בהליכי החקיקה מספר פעמים. מניע פוליטי הוא לא סיבה לפסילת חוק או התערבות".

השופטת אסתר חיות ציינה כי הכנסת לא קבעה מועד תחולה שבו חוק הנבצרות ייכנס לתוקף, מה שעלול להשליך על "כוונת המחוקק". יו"ר הקואליציה אופיר כץ, שלא נכח בדיון בבית המשפט, הגיב לדברים ומסר: "כיוזם הצעת החוק וכיו"ר הוועדה שניהלה את הליך החקיקה - לא היה לי ולחברי הוועדה צל של ספק שאנחנו מחוקקים הסדר שיחול מיידית. אין מקום לפרשנות המנוגדת לעמדתנו המפורשת".

עו"ד מיכאל ראבלו, פרקליטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, פנה לשופטים וציין כי הוא סבור שדחיית החוק כמוה כביטול חוק יסוד. לדבריו, "התערבות בית המשפט העליון בחוק היא, מעין הלכה למעשה, הדחה של נבחר לראשות ממשלה. חלום בלהות משפטי שעלול לקלוע את בית המשפט לעין הסערה הפוליטית. העותרים מבקשים להתיר אופציה של דריסת מעמד הכנסת ואני טוען שאין לבית המשפט הנכבד סמכות לבטל חוקי יסוד. הפרסונליות שאתם טוענים לה היא לא פחות חמורה מהפרסונליות בחקיקת ממשלת החילופין, ממשלת נתניהו-גנץ. קבעו אז שראש ממשלה לא יכול לפטר שרים מסוימים. בג"ץ אישר את החוק".

השופט גרוסקופף שאל אותו: "מי יקבע את מועד התחולה אם לא בית המשפט? הכנסת לא קבעה, אז מי יקבע מה המועד אם לנו אין את הסמכות? בית משפט הוא זה שמפרש את החוק. שאלה שמתעוררת בכל חוק הוא מועד התחולה. לכן אין מחלוקת שבתי המשפט שמפרשים חוקים יכולים לקבוע מועד תחולה".

על כך הגיב ראבלו: "הכנסת לא הסתפקה בהצבעה רגילה, הייתה הצבעה שמית. אני חושב שמעבר לפרשנות שיש תמיד, במקרה הספציפי הזה הכנסת הביעה את דעתה בצורה מפורשת. העותרים מנסים להגיד היום שאנחנו בקריאה רביעית? הייתה הצבעה על הסתייגות של לפיד שדרשה להחיל את החוק רק מהכהונה הבאה, והיא נדחתה 62-44. אתם לא הצבעה בקריאה רביעית בכנסת".

שר המשפטים יריב לוין תקף את בית המשפט העליון לפני הדיון, ואמר כי "הדיון שמתקיים היום בבית המשפט הוא הלכה למעשה דיון בביטול תוצאות הבחירות. אף שם מכובס אחר לא יסתיר את האמת הפשוטה הזו. משמעות דחיית תחולת חוק הנבצרות היא שפקיד, בכיר ככל שיהיה, יוכל לקחת לעצמו יש מאין סמכויות שמעולם לא ניתנו לו, ולדון באפשרות ההזויה כשלעצמה להוציא ראש ממשלה לנבצרות, וכל זאת בניגוד מוחלט לתוצאות הבחירות. העותרים מבקשים למעשה להדיח את ראש הממשלה נתניהו, כדי לשים סוף לשלטון הימין. נכשלו בקלפי, וכעת מבקשים לבטל את תוצאות הבחירות".

את העתירות נגד חוק הנבצרות הגישו התנועה למען איכות השלטון וח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו). התנועה לאיכות השלטון טוענת כי זהו תיקון פרסונלי אשר "חותר תחת הבסיס המשטרי בישראל. הוא יוצר תקדים חדש ומסוכן. ככל שלא עולה בידי מי שאוחז בראשות הממשלה לשנות את ההסדרים החוקתיים, כך הוא הולך ומשנה אותם בהתאם לנוחיותו, נוכח הרוב המזדמן שברשותו".

נזכיר כי החוק, שאושר בכנסת ברוב קולות, קובע כי העילה לנבצרות של ראש הממשלה היא אי מסוגלות נפשית או פיזית בלבד, וכן שמי שיכריז על הנבצרות הוא ראש הממשלה בעצמו, באישור שני שליש מחברי ועדת הכנסת, או בהחלטה של שלושה רבעים מחברי הממשלה.