איך אפשר לדעת שהתורה היא לא המצאה? 12 הוכחות שינפצו את הספקות

התורה עצמה מלאה מקצה לקצה בהוכחות ברורות לקבלתה מבורא העולם בלבד, ולא על ידי בן אנוש. ניתן להוכיח זאת בקלות באמצעות אספקטים ורבדים שונים:

א. הן במישור המדעי, על ידי קיומן של ידיעות מן התורה שבן אנוש לא יכול היה לדעת אותן לפני אלפי שנים בלעדי אמצעי הטכנולוגיה של היום, וככל שהמדע מתפתח הוא מאשש את הנטען בתורה.
במשך אלפי שנים, העם היהודי ידע וטען לידיעות מדעיות בנושאים שונים. אלא שאז עולם המדע טען ההיפך, וראה בטיעונם של היהודים כמגוחכים וחסרי כל הגיון. עם ההתפתחות הטכנולוגית והתקדמות המדע בעת החדשה, מתגלות תגליות מדעיות שמוכיחות כי מה שנטען במקורות היהודיים הוא אכן אמת. את התגליות המדעיות הללו לא ניתן לדעת ללא אותם אמצעי מכשור חדישים שקיימים בעולם המדע, וללא שימוש בכלים טכנולוגיים, והנה לעם היהודי הן היו ידועות זה אלפי שנים, מתוך מקורות הספרות היהודית שבהם טמונים סודות הבריאה.

ב. הן במישור הלוגי, על ידי הוכחה פשוטה המראה כי בן אנוש לא היה יכול לשתול ספר זה ולהציגו כאלוקי. הוכחה לוגית זו מבוססת על פסוקים מסוימים המפריכים כל טענה כי התורה יכולה הייתה להישתל לאורך ההיסטוריה על ידי בן-אנוש, והיא זו גם המוכיחה את קיומו של מעמד הר סיני, שלא נטען על ידי אף כת או דת אחרת, וזאת משום שלא ניתן לזייפו.

ג. הן על ידי נבואות רבות ושונות, שהתגלו כנכונות, אף שבזמן מסירתן היו נראות כבלתי-הגיוניות וסותרות את הטבעי.

ד. הן על ידי צפנים המוצפנים בתורה, בעלי סבירות אפסית ומקריות שאינה מתקבלת על הדעת.

ה. הן על ידי סוד אותיות לשון הקודש המוכיחות באופנים שונים את האלוקיות שבהן, כמו חישובי גימטריות וחישובים מתמטיים מדהימים, המציגים תוצאות בלתי סבירות ובעלות סיכוי אפסי.

מלבד הוכחות רבות לאמיתות התורה שקצרה היריעה מלהכילן, קיימות הוכחות רבות המעידות על יצירת הבריאה על ידי כוח עליון וקיומו של עולם רוחני, כמו תיעודים שונים המוכיחים ללא ספק את קיומה של מציאות רוחנית בעולמנו – סיאנסים; חלומות בהם מופיע נפטר עם מידע שהחולם לא ידע עליו שאכן התאמת; רגרסיה בהיפנוזה לגלגולים קודמים בה מתבררים פרטים אמיתיים על אדם שנפטר, או שהמהופנט מדבר בשפה אותה הוא לא מכיר בחייו הנוכחיים; תיעוד של גלגול נשמות כאשר האדם מעיד על זכרונות אישיים מגלגולו הקודם המתאמתים מול משפחתו של הנפטר; תיעוד אנשים שחוו מוות קליני ומתארים את שהתרחש בחדר בזמן שהיו ללא הכרה.

מלבד זאת, טיעון לוגי פשוט ביותר מציג את חוסר האפשרות של בריאת היקום באופן מקרי – מורכבות גוף האדם ומורכבות הבריאה עצמם מעידים כי קיים יוצר שתכנן וברא כל זאת. כשם שלא ניתן לטעון שמחשב מתוחכם נוצר במקריות על ידי פיצוץ והתפתח לאורך הזמן מעצמו, על אחת כמה וכמה שלא ניתן לטעון כזו טענה הבלית על הבריאה עצמה.

נציג כמה עובדות מפורטות הממחישות את העל-אנושיות שבתורה, שהן מקבץ חלקי בלבד מבין ההוכחות הקיימות לאמיתות התורה.

***

מן ההוכחות לעל-אנושיות בתורה: לראות נסתרות מן החלל החיצון

אלו ידיעות מסרה לנו התורה לפני אלפי שנים, שלא הייתה שום אפשרות לבן-אנוש לדעת? והפעם: סוד מהחלל

במשך אלפי שנים, העם היהודי ידע וטען לידיעות מדעיות בנושאים שונים. אלא שאז עולם המדע טען ההיפך, וראה בטיעונם של היהודים כמגוחכים וחסרי כל הגיון. עם ההתפתחות הטכנולוגית והתקדמות המדע בעת החדשה, מתגלות תגליות מדעיות שמוכיחות כי מה שנטען במקורות היהודיים הוא אכן אמת. את התגליות המדעיות הללו לא ניתן לדעת ללא אותם אמצעי מכשור חדישים שקיימים בעולם המדע, וללא שימוש בכלים טכנולוגיים, והנה לעם היהודי הן היו ידועות זה אלפי שנים, מתוך מקורות הספרות היהודית שבהם טמונים סודות הבריאה. בטור זה נביא דוגמא לידיעה כזו, והרוצה להרחיב ידיעותיו בנושא זה יוכל למצוא דוגמאות מרובות בסדרת ספרי "המהפך" של הרב זמיר כהן.

בתרבויות הקדומות, טרם התפתחות המדע והשתכללות אמצעי הטכנולוגיה, לא הייתה אפשרות להעריך את מספר הכוכבים בשמים. האסטרונומים הלא-יהודים בעת העתיקה טענו כי קיימים בין 4,000 ל-6,000 כוכבים ביקום. לעומתם, חכמי התלמוד, שנכתב לפני כ-1,500 שנה, טענו למספר בסדר גודל קיצוני 1,064,340,000,000,000,000 :כוכבים, כלומר 10 בחזקת 18, ועוד 64,340,000,000,000,000.

המקור לידיעת מספר הכוכבים מופיע בגמרא, שמביאה את אומדן הכוכבים על ידי חישוב של הכפלת המספרים במערכות מסודרות שקיימות ביקום, כגון: גלקסיות, צבירים, צבירי-על ועוד. והנה לשון הגמרא: "אמר לה הקדוש-ברוך-הוא: בתי, 12 מזלות בראתי ברקיע, ועל כל מזל ומזל בראתי לו 30 חיל, ועל כל חיל וחיל בראתי לו 30 לגיון, ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו 30 רהטון, ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו 30 קרטון, ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו 30 גסטרא, ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו 365 אלפי ריבוא כוכבים כנגד ימות החמה, וכולן לא בראתי אלא בשבילך, ואת אמרת עזבתי ושכחתני" (מסכת ברכות, דף לב, עמ' ב).

ועתה נחשב:
ריבוא (רבבה) = 10,000
אלף ריבוא = 10,000,000
נאמר "ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו 365 אלפי ריבוא כוכבים". כלומר:
בכל גסטרא וגסטרא יש 36510,000,000 x  (אלף ריבוא) כוכבים, שהם 3650 מיליוני כוכבים = 3,650,000,000 כוכבים.

ועתה נחשב כמה גסטרות קיימות ביקום:
נכפיל: 30 גסטרא x  30 קרטון x 30 רהטון x 30 לגיון x  30 חיל x 12 מזלות = 291,600,000 גסטרות.
וכדי לקבל את סך כל מספר הכוכבים שביקום, יש להכפיל את מספר הגסטרות שזה עתה חישבנו במספר שחישבנו בתחילה - מספר הכוכבים שיש בכל גסטרא - 3,650,000,000.

ונקבל:
291,600,000 x 3,650,000,000 = 1,064,340,000,000,000,000 כוכבים.

כיום, קיימים מחשבים משוכללים המחשבים מספרים אסטרונומיים דרך לוויינים המעבירים תמונות מהחלל. ככל שהמדע מתפתח ומתקדם, כך שיעורו לגבי מספר הכוכבים מתקרב יותר ויותר למספר הנקוב בתורתנו הקדושה.
כיום, מדעני נאס"א טוענים כי קיימים 1,000,000,000,000,000,000,000 כוכבים, שזה 10 בחזקת 21. יש לציין כי חישוב נאס"א אינו אלא הערכה גסה, המבוסס על מדגמים בלבד מהחלל. לעומת זאת, התורה הקדושה לא מתבססת על מדגמים, אלא מגלה לנו את מציאות העולם המדויקת מפי זה שברא את העולם.

***

מן ההוכחות לעל-אנושיות בתורה: האם לפני 3,000 שנה בן אנוש יכול היה להכיר את כל החיות?

איזו ידיעה מסרה לנו התורה לפני אלפי שנים, שלא הייתה שום אפשרות לבן-אנוש לדעת? והפעם: סוד מעולם החי

אחת הדוגמאות, מבין רבות, לאמיתות התורה נמצאת בדיני הכשרות. התורה אומרת כי קיימים שני סימני טהרה בחיה הכשרה:

א. הפרסת פרסה – כלומר, פרסות רגליה הן שסועות ואינן מקשה אחת.
ב. העלאת גרה – כלומר, עיכול המזון במעיים מספר פעמים.

התורה מגלה לנו כי בכל חיה הקיימת בעולמנו, מלבד ארבעה בעלי חיים אותם היא מציינת, בהכרח שימצאו שני סמני הטהרה יחדיו או שלא ימצא אף אחד משני סימני הטהרה. כלומר, סימני הכשרות תלויים זה בזה – קיומו של סימן טהרה אחד מצביע בהכרח על קיומו של סימן טהרה שני, והיעדרו של סימן טהרה אחד מצביע בהכרח על היעדרו של סימן טהרה שני.

בדיני הכשרות מצווה בורא עולם את העם היהודי לאכול רק מחיות שיש להם את שני סימני הכשרות: מפריסי פרסה ומעלי גרה. אך אז מזהיר כי קיימים רק ארבעה בעלי חיים יוצאי דופן שיש להם סימן כשרות אחד בלבד, ושלא נטעה בהם ונחשוב שהם גם כן כשרים.

התורה מתחייבת ומצהירה כי בכל העולם כולו קיימים רק ארבעה סוגי חיות יוצאי דופן בהם קיים סימן טהרה אחד בלבד, אותם היא מפרטת: הגמל, השפן והארנבת בלבד הינם מעלי גרה ואינם מפריסים פרסה, והחזיר בלבד הינו מפריס פרסה ואינו מעלה גרה.

"כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע פְּרָסֹת מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ: אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה אֶת הַגָּמָל כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס טָמֵא הוּא לָכֶם: וְאֶת הַשָּׁפָן כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וּפַרְסָה לֹא יַפְרִיס טָמֵא הוּא לָכֶם: וְאֶת הָאַרְנֶבֶת כִּי מַעֲלַת גֵּרָה הִוא וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסָה טְמֵאָה הִוא לָכֶם: וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה וְהוּא גֵּרָה לֹא יִגָּר טָמֵא הוּא לָכֶם" (ויקרא יא, ג-ז).

כלומר, התורה מכירה את כל החיות והבהמות הקיימים בעולם וקובעת "בכל בעלי החיים הקיימים העלאת גירה והפרסת פרסה יהיו תלויים זה בזה. בהתקיים האחד – השני וודאי יתקיים, ואם לא קיים האחד – וודאי לא יתקיים השני. וזאת מלבד ארבעה בעלי חיים שבהם יש סימן אחד בלבד והם: גמל, שפן, ארנבת וחזיר".

מאז ועד היום, במהלך כל ההיסטוריה ולאורך כל מחקרי עולם המדע והטבע, לא נמצא אף בעל חיים שסתר את הכללים הנ"ל. מעולם לא נמצא בעל חיים שקיים בו סימן טהרה אחד בלבד, חוץ מאותם ארבעה בעלי חיים אותם ציינה התורה. מיותר לציין כי אין בן אנוש המסוגל להתחייב לדורי דורות בעובדה הדורשת ממנו להכיר את כל סוגי בעלי החיים הקיימים ברחבי הגלובוס. וכמובן שבזמנים אלו לא עמדו לרשות האנושות אמצעי מחקר מתוחכמים, ולא הייתה אפשרות לדעת ידיעות מפורטות אודות סוגי החי, וכל שכן ביבשות שאיש בזמנו לא ידע אף על קיומן.

ואף יותר מכך, אילו היה זה בן אנוש המנסה להשתיל ספר ולטעון כי הוא שמיימי, וודאי שהוא לא היה מציין בספר זה עובדה העלולה להתבדות, שכן די למצוא ולו טעות אחת בספר כדי לבטלו מהיותו אלוקי.

לא קיים בן אנוש היכול לדעת ידיעות מעין אלו, אלא רק זה שברא את העולם ובידו השליטה המלאה בטבע. ועל כן, לא נותר אלא לקבוע כי קיימת רק אפשרות הגיונית אחת לגבי זיהוי מקורו של ידע זה: תורה מן השמים.

***

מן ההוכחות לעל-אנושיות בתורה: האם לפני 3,000 שנה בן אנוש יכול היה להכיר את כל היצורים הימיים?

אילו ידיעות מסרה לנו התורה לפני אלפי שנים, שלא הייתה שום אפשרות לבן-אנוש לדעת? והפעם: סודות מעולמנו

בתורה נאמר כי ישנה יבשת אחת: "וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה וַיְהִי כֵן" (בראשית א, ט), ואילו כיום ידוע כי ישנן שבע יבשות על פני כדור הארץ.

בזוהר הקדוש מגלה רבי שמעון בר יוחאי, כבר לפני כ-2000 שנה, על תופעת נדידת היבשות, ועל כך שישנן בכדור הארץ שבע יבשות שהתפצלו מיבשת אחת - "ארץ אחת ממש הוציאו המים, וממנה נתהוו שבע ארצות" (זוהר חדש, פרשת בראשית, דף כא, א). וכל זאת נאמר בתקופה שבה טרם גילו על קיומן של יבשת אמריקה הצפונית והדרומית, ושל יבשת אוסטרליה.

כלומר, אמירתה של התורה כי בתחילה הייתה קיימת יבשת אחת בלבד היא למעשה ידיעה גאולוגית על תקופת ראשית הבריאה. ומתי המדע גילה ידיעה זו? רק לפני כמאה שנה קמה תאוריית נדידת היבשות על ידי הגיאולוג הגרמני אלפרד לותר וגנר, אשר הצביע במחקרו על ההתאמה שבין קווי החוף של היבשות, כאילו והיו לחלקי פאזל שנפרדו זה מזה. מחקרים נוספים שלו הצביעו על ההתאמה הקיימת במקומות החיבור בין היבשות מבחינת הצמחייה, בעלי החיים והמבנה הגיאוכימי של המחצבים. המחקרים על נדידת היבשות התרחבו ואישרו כי אכן בראשית הבריאה היו היבשות אכן מחוברות זו לזו ליבשה אחת, כמאמר התורה.

לדעת נסתרות מעולם המים

אחת הדוגמאות, מבין רבות, לאמיתות התורה נמצאת בדיני כשרות הדגים. התורה שבעל-פה, שגם היא נמסרה במעמד הר סיני, מציינת כלל הנוגע לדיני כשרות בדגים: כל דג שיש לו קשקשים – בהכרח יש לו סנפיר, אך לא כל דג שיש לו סנפיר בהכרח יהיו לו גם קשקשים. והנה לשון המשנה: "כל שיש לו קשׂקשׂת – יש לו סנפיר, ויש שיש לו סנפיר – ואין לו קשׂקשׂת" (מסכת נידה, פרק ו, משנה ט). עד היום התגלו 34,000 זני דגים והכלל עדיין נכון – לא נמצא ולו דג אחד שיש לו קשקשים ואין לו סנפיר.

וכי מניין יכול היה בן אנוש לדעת אלו דגים נמצאים במרחבי האוקיינוסים? היש בן אנוש שיכול לדעת מידע שכזה? בזמנים אלו לא עמדו לרשות האנושות אמצעי מחקר מתוחכמים, לא הייתה אפשרות לדעת ידיעות מפורטות אודות סוגי החי השונים ותכונותיהם האופייניות, וכן לא היה ניתן לבדוק את סנפירי כל הדגים במעמקי האוקיינוס. לאף בן אנוש לא הייתה אפשרות לדעת זאת, אם לא שהתורה נמסרה מדעת עליון.

ואף יותר מכך, למה שבן אדם שמעוניין לכתוב ספר ולהציגו כאלוקי ירשום בספר איזשהו פרט שיש בו סיכון מסוים שיתבדה ויתגלה כשקר? הרי אם במהלך שנות ההיסטוריה יתגלה בעל חיים שנוגד את הכלל שצוין – יהיה ברור לכל שהספר מכיל טעות, ואם קיימת בספר המוצג כאלוקי ולו טעות אחת(!) בלבד, ודאי שאין הוא אלוקי. לא קיים בן אנוש היכול לדעת ידיעות מעין אלו, אלא רק זה שברא את העולם ובידו השליטה המלאה בטבע. ועל כן, לא נותר אלא לקבוע כי קיימת רק אפשרות הגיונית אחת לגבי זיהוי מקורו של ידע זה: תורה מן השמים.

***

על-אנושיות התורה: אילו הבטחות נבואיות אף אדם בשר ודם לא יעז להתחייב עליהן?

האם בן אנוש יכול להעניק התחייבויות שעתידות לעמוד במבחן המציאות? מן ההוכחות לאלוקיות התורה, והפעם: הבטחות עתידיות

בכל מחזור של שבע שנים, השנה השביעית היא שנת שמיטה בה ה' מצווה להפקיר את אדמת ארץ ישראל ולא לעשות בה כל מלאכה (מלבד מלאכות הכרחיות למניעת דבר אבד). ה' מבטיח לשומרי שנת השמיטה בארץ ישראל כי בשנה השישית (שנה אחת לפני שנת השמיטה) האדמה תצמיח פי 3 תבואה מאשר בשנה רגילה – וזאת עבור השנה השישית עצמה, השנה השביעית בה לא עובדים את האדמה, ועבור השנה השמינית שכן בשנה הקודמת האדמה לא עובדה. והנה לשון התורה: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לה': שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ: וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לה', שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע, וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר: אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר, וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר, שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ... וְכִי תֹאמְרוּ, מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת? הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאָתֵנוּ: וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית, וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים" (ויקרא כה, א-כא).

במידה ואדם ינסה להשתיל ספר ולטעון כי הוא התקבל מבורא עולם, וודאי שאין הוא יעז לרשום בספר זה הבטחה נבואית מעין זו הקובעת גידול של פי 3 בתבואה במחזוריות קבועה של 7 שנים. הרי, די שההבטחה לא תתקיים בכדי להפריך שמדובר בספר אלוקי. רק זה ששולט בבריאה כולה ובחוקי הטבע הוא זה שיכול להעז ולתת הבטחה כזו. רק בתורת ישראל ישנן הבטחות על מה שעתיד להתרחש כאן בעולמנו, בעוד ביתר הדתות ההבטחות עוסקות בעולם הבא בלבד וזאת משום שאין מתים שיחזרו לחיים ויעידו שמדובר בשקרים.

ואומנם בזמננו, כשאין כל עם ישראל יושב בארצו, ולדעת רוב הפוסקים אין נוהגת מצוות שמיטה כיום מן התורה, ולכן ההתחייבות שנאמרה בתורה לא קיימת בזמננו, אף על פי כן קיימות עדויות מחקלאים שומרי שמיטה על ניסים גלויים והשגחה פרטית. הרב דוד קליינר אסף בספרו "וצויתי ברכתי: סיפורי ברכת השמיטה בימינו" עדויות מחקלאים שומרי שמיטה שזכו לראות פלאים ביבולם מעל הטבע.

התחייבות ביטחונית לא אנושית

התורה כוללת מצוות המלוות בהבטחות שאף אדם לא היה מוכן להתחייב עליהן. לדוגמה, אחת המצוות החשובות בלוח השנה היהודי היא עלייה לרגל לבית המקדש שלוש פעמים בשנה: בפסח, שבועות וסוכות. אירוע מחזורי שבו כל הגברים עוזבים את בתיהם לתקופה של כמה ימים ועולים לירושלים, הוא הזדמנות פז לאויבים ופורצים. אלא שהתורה הבטיחה מפורשות כי בזמן העלייה לרגל, אף אומה לא תאיים על עם ישראל ולא תפלוש לארץ: "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי הָאָדֹן ה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל… וְלֹא יַחְמֹד אִישׁ אֶת אַרְצְךָ בַּעֲלֹתְךָ לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה" (שמות לד, כג-כד). חכמים מסבירים שלא רק אויבים לא פלשו, אלא גם גנבים ופורצים לא גנבו את רכושם של בני ישראל בימים אלה. האם יעלה על הדעת שאדם בשר ודם יעז להבטיח הבטחה כזו, שעלולה להיות מופרכת עם הפריצה הראשונה לאחד מבתיהם של העולים לרגל, או עם הפלישה הראשונה של צבאות האויב לארץ ישראל? רק זה ששולט ומנהל את העולם בכוחו להבטיח הבטחה מעין זו, שנבחנת שנה אחר שנה במשך מאות שנים בהן עמד בית המקדש בירושלים.

***

האם קיימת הוכחה שמעמד הר סיני אכן התרחש?

איך ניתן לדעת בוודאות שאירוע שהתרחש לפני 3,334 שנה אכן היה? והיכן בתורה קיימת ההוכחה לכך?

קיימות הוכחות רבות לכך שספר התורה הינו ספר אלוקי שלא יכול היה להיכתב על ידי בן אנוש, אך בטור זה נתמקד בהוכחה הלוגית לקיומו של מעמד הר סיני, המוכח מתוך הפסוקים הכתובים בתורה.
כל דתות העולם המבוססות על טענה להתגלות אלוקית, החלו מאדם בודד שטען כי ה' נתגלה לפניו, כדוגמת הנצרות וישו, האסלאם ומוחמד, הבודהיזם ובודהא ועוד. היהדות היא הדת היחידה בעולם הטוענת להתגלות אלוקית בפני כל העם כולו, כשלוש מיליון איש יוצאי מצרים. בתורה עצמה כתובים פסוקים הפונים באופן ישיר לאותו דור מקבל התורה אשר נכח במעמד הר סיני, המציינים ומדגישים את נוכחותם באותו מעמד התגלות אלוקית.

כעת נניח שמישהו היה רוצה 'להשתיל' סיפור עממי שמעולם לא התרחש אי-שם במהלך ההיסטוריה. מה יהיה יותר הגיוני: שהוא יספר על התגלות פרטית שחווה (כמו שעשו מייסדי הדתות האחרות), או על אירוע קולקטיבי שלא התרחש במציאות המציין את נוכחותם האישית של מקבלי הספר? ברור שסיפור מהסוג השני יגרום לחוסר אמינות מוחלט ולדחיית הספר בעת ניסיון העברתו. אף אדם לא יאמין לספר שבו נאמר שהוא עצמו חווה התגלות אלוקית כשבמציאות הדבר לא היה ולא נברא, ובמיוחד כשהספר כולל בתוכו כמה וכמה ציווים וחוקים מחייבים למקבלי הספר. במידה ומישהו היה מעוניין להשתיל ספר תורה הוא וודאי לא היה מציין בהם פסוקים בהם רשום שמקבל הספר עצמו חווה אירועים וראה מראות שהוא עצמו לא ראה.

זו הסיבה, אגב, מדוע מבין כל הדתות הקיימות בעולם, אין ולו אחת הטוענת להתגלות אלוקית המונית – משום שמעמד כזה לא ניתן לזייף. תורת ישראל היא למעשה התורה היחידה בעולם המתארת אירועים נסיים בקנה מידה לאומי הכתובים כלפי העם בסמוך לעת התרחשותם בגוף שני בלשון הווה, מה שלא מאפשר את זיופה.

והנה כמה ציטוטים מתוך התורה שמציינים את נוכחותם של מקבלי התורה במעמד הר סיני:

"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם... לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה' אֱלֹקֶיךָ וּבְאָלָתוֹ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם" (דברים כט, ט-יא);" אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם) "שמות כ, יח;("אַתֶּם רְאִיתֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְעֵינֵיכֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לְפַרְעֹה וּלְכָל עֲבָדָיו וּלְכָל אַרְצוֹ" (דברים כט, א); "לֹא אֶת אֲבֹתֵינוּ כָּרַת ה' אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת כִּי אִתָּנוּ אֲנַחְנוּ אֵלֶּה פֹה הַיּוֹם כֻּלָּנוּ חַיִּים. פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ" (דברים ה, ג-ד)" ;אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ .מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ לְיַסְּרֶךָּ וְעַל הָאָרֶץ הֶרְאֲךָ אֶת אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה וּדְבָרָיו שָׁמַעְתָּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ) "דברים ד, לה-לו(;" רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ .יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בְּחֹרֵב בֶּאֱמֹר ה' אֵלַי הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה וְאֶת בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן" (דברים ד, ט-י);" כִּי מִי כָל בָּשָׂר אֲשֶׁר שָׁמַע קוֹל אֱלֹקִים חַיִּים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כָּמֹנוּ וַיֶּחִי" (דברים ה, כב)" ;הַיּוֹם הַזֶּה רָאִינוּ כִּי יְדַבֵּר אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם וָחָי" (דברים ה, כ).

פסוקים אלה מהווים הוכחה ברורה לכך שמי שקיבל את התורה אכן נכח במעמד מיוחד שכזה, ולכן התורה אינה חוששת לחזור על כך כל כך הרבה פעמים.

עם זאת, יכולים לטעון אלה שמסתפקים באמיתותו של מעמד הר סיני שמא אולי אותו 'משתיל' טען בפני השומעים שהעובדה שהם עצמם אינם מכירים אירוע כזה איננה ראייה לכך שהוא לא התרחש. הוא יטען כי אבות אבותיהם נכחו באירוע ובמהלך השנים הוא השתכח, וכן שהתורה והאמונה בה נאבדה במהלך הדורות. הוא יציג עצמו כצדיק בודד ששימר את המסורת, וכעת הוא נמצא בשליחות להחזיר אנשים לדרך הישנה שנשתכחה...  
את הטענה הזו ניתן לשלול בקלות על ידי קיומו של פסוק מפורש בתוך ספר התורה שנותן הבטחה שהספר לעולם לא ישתכח: "וְעָנְתָה הַשִּׁירָה [התורה] הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד, כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעו" (דברים לא, כא). אם התורה נשתכחה במהלך הדורות, סימן שההבטחה הכתובה בה לא התקיימה, וממילא ניתן להסיק כי ספר זה אינו אלוקי, משום שטעות אחת בלבד שוללת כל טענה לאלוקיות הספר. כלומר, עצם העובדה שכתובים בתוך התורה פסוקים מפורשים המציינים את נוכחותם האישית של מקבלי ספר התורה, וכן את הבטחת האלוקים שהתורה לעולם לא תשכח מונעת טענה של 'שתילת' הספר על ידי בן אנוש.

***

לשון הקודש – לראות את העל-טבעי

מה מיוחד באותיות לשון הקודש בהן ניתנה התורה על פני שאר השפות, והאם ניתן למצוא בהן אלוקיות?

השפה העברית המקורית, לשון הקודש, הינה השפה היחידה שמקורה בבורא עולם. זו הייתה השפה המדוברת מאדם הראשון ועד דור הפלגה בו חטאה האנושות במרד מגדל בבל. עד דור זה דיברה האנושות בשפה אחת אחידה – לשון הקודש, וכאשר ניצלו בני האדם את איחוד זה שבאנושות למרד בבורא עולם, התערב הקב"ה ובלבל את שפתם. וכך החל למעשה הפיצול לשפות שונות, והנה לשון התורה "וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים... וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר: וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ: וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם: וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת: הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ: וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר: עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ" (בראשית יא, א-ט).

בספר הקבלה הקדום ביותר, ספר היצירה המיוחס לאברהם אבינו, מבואר שאותיות הקודש נוצרו על ידי הבורא, והן טומנות בחובן סודות כבירים, הארות וכוחות רוחניים אותם הטביע האלוקים. בכוח כל אות ואות לפעול פעולות רוחניות בעולמות עליונים, והן למעשה צופן הבריאה שממנו נברא היקום כולו על ידי האלוקים – בצירופי כוחות הטמונים באותיות.

הבדל נוסף בין שפות העולם לבין שפת הקודש הוא, שבעוד שפות אומות העולם הינן שפות הסכמיות, לשון הקודש הינה לשון בעלת מהות. כלומר, בכל מילה טמונה המהות הפנימית של הדבר הנקרא בשם זה. כל מילה מורכבת מאותיות מסוימות, המבטאות באמצעות הכוחות הטמונים בהן את המציאות של אותה מילה. כך לדוגמא ניתן למצוא את מהות תכונתו של בעל החיים בשמו, כמו: צב – האות צ' מבטאת שלמות ושליטה מושלמת, את האדם השלם בצדקותו, והאות ב' מבטאת בית ופנימיות, ולכן צב במהותו הינו שלם עם ביתו, ומתכסה בפנימיותו; סוס – האות ס' מבטאת סגירה סביב כחומה לשמירה והגנה, והאות ו' מייצגת חיבור, ואכן סוס היא החיה שהתאימה לשמש בימי קדם את אנשי המלחמה. דוגמאות נוספות ניתן למצוא בספרו של הרב זמיר כהן – 'הצופן'.

בכל אות מתגלם כוח רוחני מיוחד, וכל מהותו הפנימי, חיותו ושורשו הרוחני של נברא מגיעים מאותם כוחות הטמונים באותיות המרכיבות את שמה בלשון הקודש. וכך כל פרטי הבריאה מורכבים מצירופי כוחות שונים הטמונים באותיות הקיימות בשמו של אותו פרט.

נציין מחקר מדעי מפעים שמציג את הבלתי-סביר באותיות הקודש, המעיד על האלוקיות שבהן. גם ספקנים גדולים בדבר מקורן העל-אנושי של אותיות הקודש העבריות, והיותן חלק בלתי נפרד מהבריאה, שינו את דעתם בעקבות מחקר זה, של יעקב גוגנהיים, חיים אלבז, אלישע זרביב ואחרים, אשר ניתחו הקלטה של הגיית אותיות שונות בתוכנה רגישה שמפענחת תדרים של תנודות קול, ומציגה על המסך תרשים חזותי בהתאם לתדרים. במחקר התברר, למרבה התדהמה, כי בעוד שהשמעת הצלילים של האותיות הלטיניות יצרו (כצפוי) על גבי המסך תרשימים שונים שאין להם שום קשר לצורת האותיות הלטיניות, השמעת צלילי האותיות העבריות יצרו על המסך צורות גרפיות זהות לצורת האותיות העבריות!...

"רואים את הקולות":  סוד אותיות לשון הקודש מוצג בטכניקה מדעית על ידי יעקב גוגנהיים:

***

"צמרמורת חלפה בגבי. באתי להפריך, ובסופו של דבר הוכחתי שזה אמיתי"

מן ההוכחות לעל-טבעיות שבתורה: הצופן התנכ"י – מהו, האם הוא עומד באמות מידה מדעיות, ומה יש למומחים בתחום לומר?

אחת התופעות מעוררות ההתפעלות היא קיומם של צפנים המקודדים לאורך ספר התורה. קיימות צורות קידוד רבות, אותן מכירים חכמי ישראל  עוד ממתן תורה, אך אנשי המדע כיום מכירים רק צורת קידוד אחת, שנקראת "דילוג אותיות".
הצפנים המקודדים נוגעים בכל תחום ובכל פרט בבריאה, משחר ההיסטוריה ועד סוף הדורות, כאשר ביטויים של פרטי מידע, שקשורים לאותו עניין, מוצגים בסמיכות או בהצטלבות זה לזה, כגון מאורעות ופרטיהם; אישים ודמויות עם ביטויים מוצפנים של מאורעות חייהם, תאריכי לידה ופטירה; דיני מצוות מהתורה שבעל פה; עולם הצומח ועוד.

הפיזיקאי דורון ויצטום והמתמטיקאי פרופסור אליה ריפס, מן המכון למתמטיקה באוניברסיטה העברית, ערכו מחקר מדעי על הצופן התנכ"י, שזכה לפרסום נרחב בעולם המדע ובכלי התקשורת.

אחת התופעות הייחודיות לספר התורה מבחינת הצפנים המקודדים בה, היא הסמיכות בביטויים הקשורים זה לזה. במחקר הצופן התנכ"י הכינו רשימה בת 34 זוגות של ביטויים שקשורים ביניהם: שם האדם ותאריך לידתו או פטירתו, ובדקו אם קיימים ביניהם מפגשים סמוכים. וכך כותב ד"ר משה כץ בספרו "באותיותיה ניתנה התורה" אודות מחקר הצופן: "נבדקו כל 34 צמדי הביטויים מהרשימה. חושב ערכו המספרי של כל מפגש ומפגש. הממצאים הראו כי הסיכוי להתרחשותם של מפגשים כאלו במקרה הוא בסדר גודל של 10 בחזקת 17-!". דהיינו, סיכוי אפסי ביותר. הסמיכות שבה נמצאו ביטויים מקודדים, הקשורים זה לזה, הינה תופעה בעלת הסתברות אפסית.

עוד כותב ד"ר משה כץ, כי נערכו בדיקות לצורך השוואה, בהן ניסו למצוא בצורה מקודדת של "דילוג אותיות" (אחת משיטות ההצפנה) סמיכויות של ביטויים קשורים בטקסטים ארוכים נוספים, כגון בספר השווה באורכו לספר התורה, או בטקסט ספר התורה כאשר התבצע בו שינוי סדרי האותיות בצורה רנדומלית על ידי מחשב, ונמצא כי התופעה של סמיכות ביטויים קשורים בצורה המקודדת "דילוג האותיות" לא מתקיימת כלל בטקסטים אחרים.

התגלית זכתה לפרסום רב בקרב אנשי המחקר בעולם עם התרחבות המחקר. הרולד גאנס, מפענח צפנים בכיר בפנטגון, קיבל לידיו את הממצאים כדי לנסות להפריכם, ואמר: "צמרמורת חלפה בגבי. באתי להפריך את הצופן, ובסופו של דבר הוכחתי אותו".

העיתונאי האמריקני מייקל דרוזנין, מחבר הספר 'הצופן התנ"כי', איתר בשנת 1994 למניינם קוד המזהיר מפני רצח רבין, ושלח מכתב אזהרה ללשכתו, אבל בלשכה התעלמו מהאזהרה. במכתבו מספר דרוזנין לראש ממשלת ישראל על גילוי צופן נסתר בתורה על ידי מתמטיקאי ישראלי, צופן אשר מגלה פרטים על אירועים שהתרחשו אלפי שנים לאחר כתיבתם. "אני מספר לך על כך", הוא כותב, "משום שזאת הפעם היחידה ששמך המלא - יצחק רבין - מוצפן בתנ"ך, והמילים 'רוצח אשר ירצח' מצטלבות עם שמך".

בספרו מספר דרוזנין "כששמעתי שרבין נרצח נכנסתי להלם. לא בגלל הרצח, אלא כיוון שהבנתי שהצופן נכון".

רוברט ג' אומן, חבר באקדמיה למדעים של ארה"ב, בדק את המחקרים שבוצעו על נושא הצופן התנכ"י, וציין: "מבחינה סטטיסטית זהו הרבה מעבר לנדרש בדרך כלל. אמות המידה המחמירות ביותר שהוחלו אי פעם הן בין 1 ל-1,000. התוצאות של פרופסור ריפס משמעותיות לפחות ברמה של 1 ל-100,000. פשוט לא רואים תוצאות כאלה בניסויים מדעיים רגילים. הצופן התנכ"י הוא פשוט עובדה".

לא נותר אלא להסכים כי ישנו כוח עליון שצפה וידע את כל עתיד והתרחשות הבריאה, והצפין זאת בצורות בלתי-אנושיות בתוך פסוקי התורה.

הצופן התנכ"י – תגלית מרעישה שהרעידה את העולם חושפת כי כל אירועי ההיסטוריה ואף העתיד מוצפנים בתוך התורה. צפו:

האם יתכן שכל המאורעות בהיסטוריה, כל האישים, כל המדעים ופלאי העולם הוצפנו מראש בטקסט התנכ"י? הרב זמיר כהן בהרצאה מיוחדת. וגם - ראיון בלעדי עם פרופ' אליהו ריפס מהמחלקה למתמטיקה באונ' העברית, שערך מחקר מדעי בנושא הצופן התנכ"י:

***

לראות אלוקיות: איזה מנגנון הוכחה לעל-אנושיות קיים רק בתורת ישראל?

התנ"ך הוא הספר היחידי בעולם בו קיימים מנגנוני הוכחה אלוקיים, שלא ניתן להפריכם. והפעם: נבואות והתגשמותן (חלק א')

בתורה קיימות נבואות רבות המתפרסות לאורכן של עתיד בן אלפי שנים. חלקן של הנבואות מציינות אירועים מותנים שיקרו באם בני ישראל ינהגו בדרך מסוימת, וחלקן מהנבואות מציינות אירועים בלתי-מותניים שיתממשו בכל תרחיש. הנבואות שנמסרו לא היו עבור העתיד הקרוב בלבד, אלא ניבאו התרחשויות לאורך עתיד בן אלפי שנים. זאת ועוד כי חלקן הגדול של הנבואות בישרו ידיעות שנשמעו כמופרכות בעת מסירתן. והנה, למרות שהנבואות שנמסרו לפני אלפי שנה נראות כבלתי הגיוניות ולא סבירות בזמנן – המציאות מוכיחה פעם אחר פעם את התממשותן. רק "קורא הדורות", הוא בורא העולם, מסוגל לדעת מראש את שיקרה ולהתחייב להתגשמות כל אחת ואחת מבין הנבואות שמסר.

נציין מספר דוגמאות בודדות בלבד, מבין רבות. והפעם: נצחיותו העל-טבעית של העם היהודי.

הנבואה בתורה אומרת כי במידה ובני העם היהודי יפנו עורף לה' ויסטו מן המוטב, ובכך יתרחקו מתכלית חייהם ויובילו את נשמותיהם לאובדן נצחי, יתרחשו אירועים קשים שמטרתם להשיבם אל המוטב, לטובתם הנצחית. ואלו האירועים שנמסר כי יתרחשו: עם ישראל עתיד להיות קטן בכמותו – "וְנִשְׁאַרְתֶּם בִּמְתֵי מְעָט תַּחַת אֲשֶׁר הֱיִיתֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב, כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' אֱלֹקֶיךָ" (דברים כח, סב), וכן הוא יתפזר בין מדינות שונות – "וֶהֱפִיצְךָ ה' בְּכָל הָעַמִּים מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ" (דברים כח, סד), ובנוסף הוא יהיה מעונה ונרדף – "וּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ וְלֹא יִהְיֶה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלֶךָ... וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם... בַּבֹּקֶר תֹּאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב וּבָעֶרֶב תֹּאמַר מִי יִתֵּן בֹּקֶר מִפַּחַד לְבָבְךָ אֲשֶׁר תִּפְחָד וּמִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה" (דברים כח, סה-סז). ויחד עם זאת, התורה מבטיחה שהעם היהודי הוא עם הנצח, אשר לא יוכחד לעולם – "וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי ה' אֱלֹקֵיהֶם" (ויקרא כו, מד). והנה, הנבואות התממשו במלואן, הקשות לצד המנחמות.

אימפריות אדירות נעלמו לאורך ההיסטוריה – הבבלים, הפרסים, היוונים, הרומאים, הביזנטים ועוד, ואילו העם היהודי, עם קטן, שגלה מעל אדמתו וחי בגולה במשך 2000 שנה, מפוזר בין ארצות שונות, עבר פוגרומים, אינקוויזיציות, שואה, אנטישמיות וקשיים רבים – חי וקיים. כנגד כל הסיכויים, התורה מבטיחה שהעם היהודי ישרוד, ואף עתיד לעלות שוב לארצו. והנה לשון התורה על נבואת קיבוץ הגלויות: "וְשָׁב ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ שָׁמָּה: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ: וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ" (דברים ל, ג-ה).

סיכוייו של עם לשרוד, כאשר הוא קטן בכמותו, מפוזר בעולם, וסובל מרדיפות ושמדות הינו אפסי, ובדרך הטבע לא ישרוד לאורך זמן. ולמרות זאת, הנבואה התקיימה במלואה. וכפי שאמר הסופר הרוסי, לב טולסטוי: "יהודי הינו נצחי, הוא התגשמות הנצח".

על נצחיות העם היהודי אמר ארנולד טוינבי, מגדולי ההיסטוריונים של המאה ה-20, אשר חקר את עלייתן ושקיעתן של תרבויות: "שמירת הזהות הלאומית מצד אומה ללא עצמאות מדינית, ללא שפה מדוברת אחידה, אומה שאינה מרוכזת, אלא מפוזרת על כל קצוות תבל, ולמול רדיפות נוראות רצופות – זוהי תופעה כה לא רציונאלית שלמולה ניצב כל היסטוריון פעור פה". וכן אמר פרופ' ג'ורג' פרידמן, סוציולוג והיסטוריון צרפתי: "יש לעם היהודי היסטוריה שאינה כשל כל העמים. כתבתי פעם שהיהודים הם תאונה של ההיסטוריה, משהו שאיננו תואם את הכללים המקובלים של ההיסטוריה".

קיומו של העם היהודי למול כל הגיון או סיכוי הסתברותי מהווה הוכחה נוספת, אחת מבין רבות, לעל הטבעיות הטמונה בעם היהודי, למציאות האלוקית ולעל האנושיות שבתורת ישראל.

***

לראות נבואה מתגשמת: זוהי ההבטחה האלוקית שאנו רואים מול עינינו, כנגד כל סיכוי

התנ"ך טומן בתוכו מנגנוני הוכחה לעל-טבעיות שבו, שלא ניתן להפריכם. והפעם: נבואות והתגשמותן (חלק ב')

תורת ישראל היא התורה היחידה בה נמסרו נבואות אמת, שהתגשמו ומתגשמות לנגד עינינו. זאת בעוד דתות אחרות עוסקות בהבטחות שקשורות לעולם הבא בלבד, וזאת משום שאין מתים שיחזרו לחיים ויעידו שמדובר בשקרים. הבטחה נבואית כורכת בתוכה סיכון אדיר, שכן אם הנבואה לא תתגשם והמציאות תראה אחרת, אותו נביא ודת יגיעו אל סופם, שכן נבואה שמקורה אכן אלוקי חייבת להתרחש, ועל כן נבואה שמתבדה מוכיחה שאותו נביא ודת הינם שקריים.

דתות אחרות שניסו את מזלם ויצאו בהבטחה נבואית, נחלו מפלה כואבת כשזו התבדתה אל מול המציאות. כך לדוגמא הדת הגדולה בעולם הבטיחה כי עם ישראל לעולם לא יחזור לשלוט בארץ ישראל, ועם חזרתנו לארצנו ספגה אותה דת מכה אנושה. אלא שאז אנשי אותה דת המציאו לעצמם תירוץ קלוש, וטענו כי כוונת ההבטחה הנבואית היא שלעולם לא נשלוט בעיר הקודש ירושלים. גם עבור טענה זו הם ספגו מכה כואבת, כאשר כבשנו את ירושלים במלחמת ששת הימים. ואז נלחמו אנשי אותה דת שירושלים תהיה לעיר בינלאומית, בניסיון עלוב לסדר את המציאות על פי דתם השקרית.

נבואות אחרות, שאינן מן התנ"ך, תמיד נאמרו בצורה מעורפלת ולא ברורה הנתונה לפרשנויות שונות. כך לדוגמא הן יהיו מלאות בתיאורים מטושטשים, כגון: 'רעם גדול', 'העיר הגדולה' ועוד.

לעומת זאת, הנבואות בתנ"ך הן ברורות וחד-משמעיות, ומתארות מציאות שאינה משתמעת לשתי פנים. בנוסף, הנבואות בתנ"ך מבטיחות תרחישים הנשמעים חסרי הגיון ואף מופרכים, והנה, המציאות מוכיחה פעם אחר פעם את אמיתות נבואות התנ"ך.

נביא דוגמא לאחת הנבואות, מבין רבות – אדמת ארץ ישראל ממתינה לשיבת עם היהודי.

התורה מכנה את ארץ ישראל כ'ארץ זבת חלב ודבש', ומתארת את השפע החקלאי בה: "כִּי ה' אלֹקיך מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר; אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ; אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" (דברים ח, ז-ט). גם בתלמוד קיימות עדויות של אמוראים לשפע החקלאי בארץ ישראל, ואף אגרת 'אריסטאס', שנכתבה לפני כ-2,200 שנה כשהעם היהודי ישב בארצו, מתארת את רשמיה של משלחת שביקרה בארץ ישראל בשליחותו של תלמי השני: "וארצם שופעת זית ותבואת הדגן וקטניות וגם כרמים ודבש לרוב. ועצי פרי משאר המינים ותמרים אינם נחשבים כלל, ומקנה מכל המינים לרוב ומרעה נמצא לו בשפע".

ואומנם, הנבואה בתורה מבטיחה כי בהיותנו בגלות, ארץ ישראל תישאר שוממה וחרבה ואף אומה לא תצליח להפריחה, וזאת למרות העובדה שאדמתה מדושנת ופורייה. התורה מתארת את שממת הארץ בעת הגלות במילים "וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם, וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב; וְהָיְתָה אַרְצְכֶם שְׁמָמָה, וְעָרֵיכֶם יִהְיוּ חָרְבָּה" (ויקרא כו, לג). התורה מתארת כי הגויים שיבואו ארצה יעמדו משתוממים למול העזובה שפשתה פה: "וְאָמְרוּ כָּל הַגּוֹיִם: עַל מֶה עָשָׂה ה' כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת? מֶה חֳרִי הָאַף הַגָּדוֹל הַזֶּה?... וַיִּתְּשֵׁם ה' מֵעַל אַדְמָתָם, בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל, וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה" (דברים כט, כג-כז).

הסופר האמריקאי מארק טוויין יצא למסע בארץ ישראל בשנת 1867 למניינם, ופרסם את רשמיו בספרו 'מסע תענוגות לארץ הקודש', וכך הוא כותב: "ארץ שממה שאדמתה עשירה למדי, אלא שכולה עולה שמיר ושית – מרחב דומם ואבל. יש כאן עזובה שאפילו הדמיון אינו יכול להעניק לה תפארת חיים ומעש. הגענו בשלום להר תבור... כל הדרך לא ראינו נפש חיה... בשום מקום כמעט לא היה עץ ולא שיח. אפילו הזית והצבר, אותם ידידים נאמנים של אדמת זיבורית, כמעט אין בארץ... ארץ ישראל יושבת בשק ואפר, מרחף עליה כישופה של קללה ששדפה את שדותיה ואסרה את תעצומות כוחה באזיקים. ארץ ישראל שוממה וחשוכת חמדה. ארץ ישראל שוב אינה שייכת לעולם המעשה הזה". בקטע אחר הוא מוסיף: "נדמה לי שמכל הארצות בעלות הנוף המדכדך, ארץ ישראל מחזיקה בכתר. הגבעות קרחות, צבען דהוי, וצורתן רחוקה מלשובב את העין. העמקים הם מדבריות מכוערים המעוטרים בשוליהם בצמחייה דלה, שפניה כמו אומרות יגון וייאוש... כל קו הוא גס, צורם וכל תו הוא חד, ללא פרספקטיבה – המרחק אינו מחולל כאן קסמים. זוהי ארץ משמימה, חסרת תקווה, שבורת לב".

פרופסור סיר ג'ון ויליאם דוסון מסכם בשנת 1888 למניינם בספרו 'Modern Science in Bible Lands London', את ההיסטוריה של הארץ מאז יצאו עם ישראל לגלות: "עד היום הזה לא הצליחה שום אומה להתבסס כאומה בארץ ישראל. שום אחדות לאומית ושום רוח לאומית לא קנו להם אחיזה שם. אותו ערב רב של שבטים מדולדלים שישבו בה החזיקו בה רק כאריסים סתם, כבעלים ארעיים, שכפי הנראה בעליל הם מחכים לאלה הזכאים לבעלות קבע על האדמה".

אף אומה בעולם, מלבד האומה היהודית, לא הצליחה ליישב ולהפריח את אדמת ארץ ישראל למרות אדמתה הפורייה, במשך אלפיים שנות גלות. והנה, לפני כ-140 שנה החלה עליית יהודים לארץ ישראל, ואט אט מתחילה הארץ לפרוח ולהתפתח, לאחר אלפיים שנות שממה. שיבת ציון החלה, והארץ האבלה עוטה על עצמה שמלת ירק פרחונית.

אנו רואים למול עינינו הבטחה אלוקית, הנוגדת כל הגיון, כי ארץ ישראל, ביתו הבלעדי של העם היהודי, נועלת את שעריה בפני עמים זרים, ונותרת חרבה ושוממת עד ישוב אליה העם היהודי. מיום שעזבו אותה היהודים, הארץ נשארה שוממה. באו הנה רומאים, ביזנטים, ערבים, סלג'וקים, צלבנים, ממלוכים, תורכים ובריטים, כולם נשארו בה לזמן מוגבל. אף עם אחר לא פיתח את הארץ והצליח להפריחה ולראות בשגשוגה, עד שבאו חזרה היהודים... כפי הבטחת התורה.

***

צפו בטריילר המפעים לסרטון שנמצא ממש מתחת: "הסודות נחשפים: הוכחה מתמטית לאלוהיות שבתורה". כל מילה נוספת מיותרת:

"הסודות נחשפים: הוכחה מתמטית לאלוהיות שבתורה" – ראיתם את הטריילר למעלה? עכשיו הגיע הזמן לראות את הדבר האמיתי. צפו:
התגליות המדעיות המוצגות בסרט זה הם פרי מחקרו של פרופ' חיים שור מאונ' בן-גוריון

רוצים לשמוע עוד? בקרו באתר "70 שאלות קשות ביהדות" – https://70q.co.il, וכנסו לשאלה "איך אפשר להיות בטוחים שהתורה היא לא המצאה?"