הלימוד היומי: מה עושים באסרו חג, ואיך מתמודדים עם קשיים? (יום ראשון, כ"ג בתשרי)

הציטוט היומי

"ובאמת הוא עניין גדול וסגולה נפלאה להסיר ולבטל מעליו כל דינים ורצונות אחרים שלא יוכלו לשלוט בו, ולא יעשו בו רושם כלל, 

כשהאדם מקבל בליבו לאמר: הלא ה' הוא האלוקים האמיתי,

ואין עוד מלבדו יתברך שום כוח בעולם וכל העולמות כלל,

והכל מלא רק אחדותו הפשוט יתברך שמו,

ומבטל בליבו ביטול גמור, ואינו משגיח כלל על שום כוח ורצון בעולם,

ומשעבד ומדבק טוהר מחשבתו רק לאדון יחיד ברוך הוא - כן יספיק הוא יתברך בידו שממילא יתבטלו מעליו כל הכוחות והרצונות שבעולם, שלא יוכלו לפעול לו שום דבר כלל".

2 הלכות ביום מתוך 'בהלכה ובאגדה', עפ"י פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

מהו יום אסרו חג?

אסרו חג הוא יום החול שאחרי כל אחד משלוש הרגלים. בימי העלייה לרגל לבית המקדש, היו חלק מהעולים נשארים בירושלים גם ביום שלמחרת החג. לפיכך, תאריכי אסרו חג הם: כ"ג בתשרי (לאחר סוכות), כ"ב בניסן (לאחר פסח), ז' בסיוון (לאחר שבועות).

מקור השם הוא הפסוק: "אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח", שפרושו: קישרו את קרבן החג בשלשלאות סמוך לפינות המזבח. חז"ל דרשו על פסוק זה ש"כל העושה איסור (תוספת) לחג במאכל ושתייה מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קורבן".

כמו כן: "כל הנוהג שמחה באסרו חג, הרי הוא מקיים דברי חכמים ומקבל על כך שכר".

מה נוהגים לעשות באסרו חג?

אסרו חג הוא כמעט כמו יום חול, מלבד הנקודות הבאות: מרבים בו קצת בסעודה (קובעים סעודה בשירות ותשבחות, ומוסיפים איזה דבר בסעודתו שיהא נִיכר שהוא לכבוד אסרו חג), ממעטים בו בהספד ותענית ואין אומרים בו תחנון. גם ביום זה מניחים תפילין, כבשאר ימות החול.

חיזוק לנשמה

הרב יצחק פנגר - אז מה אם קשה? אל תוותר לעצמך – בסוף זה ישתלם. צפו