"אבא, כבר אפשר להעביר את רוע הגזירה?": תחינה לבורא עולם

ותשובה.

ראית איך עשינו תשובה? ואיך מפגינים ומופגנים הפכו להיות צד אחד, ואיך כל מי שרק לפני שבוע נלחם עד דם, נלחם עכשיו עד דם כדי לחלץ אח משיני מחבלים? ראית איך כולם התייצבו 100% כתף לכתף, כמו שאחים עושים? ראית שעובדים כדי להקים ממשלת אחדות כדי למגר את הרוע יחד, ביחד? ראית איך התפילות נעצרו, הטליתות קופלו, וכולם עלו על רכבים באמצע החג כדי לצאת לעזרת אחינו? ראית את האחווה הזו? שמעת את הקול הרועד של המבוגר שצילם היום סרטון ואמר: "אני חושב... אני חושב שחזרנו להיות אחים. כולם". שמעת את זה?

ותפילה.

הגיעו אליך כל נהרות התפילות? וכנסי הזום לתפילת רבים? ואינספור פרקי תהילים שמולמלו בעורף ובחזית, וכל שיעורי התורה של ילדים בחצר בית הכנסת? רשמת את כל שיעורי התורה שהועלו לרשת כדי לחזק את הרוח, כי בסוף זו מלחמה על הרוח? הגיעו אליך כל המיות הלב באלף צורות, בשפע שפות, עם מילים וללא מילים, וניגונים שהפכו לתפילה, ודמעות שהן תפילה, וזעקת לב אילמת? ראית את החיילים עומדים בשטחי הכינוס רגע לפני היציאה לשדה הקרב כשהם פורשים ידיים אחד על ראשי החברים ברשת בטחון צפופה ומתפללים לפניך בעוז וגבורה?

וצדקה.

ראית את מאות המכוניות והמשאיות ואינספור המתנדבים שבאו ופרקו עוד ועוד שקיות שהביאו מהבית, והרים של קרטוני ציוד שקנו לחיילים ולמחולצים, אוכל וגופיות ונייר טואלט ומים ומשחקים וטיטולים? ראית את הטורים הארוכים שבהם עמדו אנשים שעות כדי לתרום דם? לתרום את עצמם? אתה סופר את אינספור קבוצות המתנדבים להסעת מגויסים, לשמרטפות אצל נשות העורף, להפעלת ילדים ממשפחות המחולצים? ראית את קבוצת הילדות שדפקו לנו היום בדלת עם עוגיות שהן הכינו למשפחות המגויסים ופתק בכתב יד ילדותי ומלא תום? ואת הקבוצה שהגיעה אחריהן? ואת הקבוצה השלישית עם הפופקורן? רשמת לפניך את בני הנוער שעברו לפרק סוכות בבתי המגויסים ובדרך עזרו להשליך שקיות לפח האשפה? ראית את זה שהכין עשרות כריכים, ונסע לצומת לחלק לכל רכב צה"לי כמה כריכים?

ראית את אינספור הצעות האירוח בצימרים, ביחידות דיור, בחדר פנוי בבית?

הגיע אליך הכל? בקע את שערי השמיים?

ותשובה,

ותפילה,

וצדקה,

אבא, כבר אפשר להעביר את רוע הגזירה?