"כמו בעקדת יצחק": לוחם דובדבן יונתן אלעזרי הי"ד הובא למנוחות

יונתן אלעזרי (20), תושב אלון שבות, יצא בידיים חשופות להילחם במחבלים ונהרג תוך כדי קרב. הוא הובא אמש (רביעי) למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בכפר עציון.

אלעזרי, שהיה בשלב הטירונות ביחידת דובדבן, התארח בשבת באופקים. הוא יצא לבדו, מיוזמתו ובידיים חשופות עם סכין קומנדו שמצא, ולאחר מכן עם נשק שמצא, להילחם במחבלים שחדרו לעיר. במשך יממה הוא נחשב נעדר עד שגופתו נמצאה וזוהתה.

אביו של יונתן כתב עליו: "עלם חמודות, כולו גבורה וכולו עדינות, שמחה מתפרצת ושובבות. מלא ביוזמה ובמקוריות וקונה בקסמו את כל הסובבים אותו להתאהב בו ולרצות בקרבתו. היה חבר נאמן הקופץ לעזרה, וכך גם נחלץ אל הקרב בטבעיות ובגבורה, ומת מות גיבורים בקרב שעצר את חוליית המחבלים באופקים".

האם השכולה, מרים, ספדה לבנה: "תילחם שם בשמיים למעננו, תמיס לבבות, תשיר, תרקוד. אני כבר מרגישה שאתה נלחם למעננו".

האב עידן הוסיף וסיפר על התושייה של בנו, שהשיג רובה מיקרו-תבור, סכין קומנדו ואקדח משלושה אנשים שונים רק בכדי להילחם: "מצאו אותך הרוג על הגג עם חיוך על הפנים. אני בטוח שהחיוך הזה לא ירד ממך מהרגע הראשון שנכנסת לזירה. מוטל על גג הבית, נעול בסנדלי השורש האדומות שלך, סכין קומנדו תקועה בחגורה וסביבך כדורים. נראית כל כך עדין. אני מרגיש כמו בעקדת יצחק. שלום לך בני, אהבתי אליך לא תחדל לעולמים".

ראש מועצת גוש עציון, שלמה נאמן, ספד לאלעזרי: "יונתן, חייל גיבור, שהגיע בזמן חופשתו הפרטית לשמוח בשמחת תורה, וברגע ששמע את קרב היריות שהתפתח רץ בגבורה וחתר למגע. הוא לא היה חמוש, הוא השיג לעצמו נשק, וניהל קרב גיבורים. יונתן הוא בן אלון שבות, בן למשפחה ותיקה, וכל מסירות הנפש שלו ואהבת הארץ שלו, הם ביטוי של גוש עציון אוהב, מחבק, רץ לקראת המשימות. זה יונתן. אנחנו מביאים אותו לקבורה, ומקווים שהוא יהיה הקורבן האחרון".

"ליד קברו של יונתן – שני קברים טריים. ביום הזה הוכפלה החלקה הצבאית של גוש עציון משלושה לשישה חיילים. אנחנו עומדים המומים, כואבים, אבל חזקים יותר מתמיד, דבוקים במשימת הניצחון על האויב האכזר, משימה שתסתיים במחיצת האויב, לא נשאיר מהם זכר".