אפרת ברזל על אירועי השבוע: על מה להתחיל לכתוב?

יש לי כל כך הרבה בלב על מה לכתוב.

על מה להתחיל לכתוב?

על השבת הקשה הזו שהייתה בה לאמא יומולדת מספר שבעים ושלוש כבר שבעים ושתיים שנה?

על מה להתחיל לכתוב?

על זה שאבא ואמא התארחו אצלנו בחג הזה יחד, ובקושי היו פה אנשים כי כולם נסעו לישיבה לשמחת תורה, והנשואים התבקשו לצד השני אחרי חג סוכות ארוך שכולם היו כאן?

על מה להתחיל לכתוב?

על זה שהשבת המצומצמת הזו והאזעקה בשש וחצי בבוקר גרמה לי להצטרך להסביר לאבא ואמא מתי זה פיקוח נפש, ושבבקשה בבקשה לא יפתחו את הטלפונים.

על מה להתחיל כתוב?

על זה שאני אומרת לאבא, אבל אם זה פיקוח נפש, תיכנס לפחות לממ"ד, כי אחרת תהיה סתירה בהגדרה.

על מה להתחיל לכתוב?

על זה שבסעודת ראש השנה בעלי מאיר / מעיר את תשומת לבו של השולחן: "שמתם לב כמה 'יהי רצון' יש מול אויבינו ומשטיננו ומבקשי רעתנו? זה כנראה חשוב".

על מה להתחיל לכתוב?

על זה שבדיליי חזרתי אחרי "אבינו מלכנו" ביום כיפור ואמרתי לו, "אתה צודק עם ה'אויבינו' הזה, תראה כמה השקיעו חז"ל בעניין גם בתפילה הזו כאן".

על מה להתחיל לכתוב?

על הסעיף הזה שהשארתי לעצמי, ושיתפתי אתכם כאן בערב ראש השנה, סעיף התפילה על כל הדברים שאנחנו אפילו לא יודעים שאנחנו נצטרך השנה, והנה אנחנו צריכים. בואנה, זה היה מהיר.

על מה להתחיל לכתוב?

על זה שאת יודעת בלב שלך שהוויכוחים בין אחינו החילונים והחרדים משדרים לאבא שבשמיים צער?

על מה להתחיל לכתוב?

שכשהאנרגיה גרועה בבית היא מטפטפת אט אט והופכת לגרוע כללי, שיש קשר בין ארץ לשמיים.

על מה לכתוב?

על זה שמי שממשיך עם לב אטום, אפשר לבדוק מה הוא אכל.

על מה לכתוב?

שראשית וסוף החכמה, היא יראת ה'.

על מה להתחיל לכתוב?

על איך מרגיעים ילדים בחרדה?

על מה?

על איך לכל אחת ואחת מאיתנו יש דרך הפעולה שלה להיכנס לשוק ממה שקרה, ואיך לכל אחת ואחת מאיתנו יש דרך התמודדות להתחיל לטפס החוצה אל כוחותינו בחזרה.

על מה להתחיל לכתוב?

על איך את מגלה בכל פעם את המרכז של עצמך, זה ששומר עליך ועוזר לך לקום ולחזור לתפקד מהשיתוק של ההלם?

על מה להתחיל לכתוב?

על היוזמות המצטרפות של הנשים מכל המגזרים שבישלו ושלחו וארזו והתפללו ובכו?

על מה?

על הצורך האנושי שלנו כבני אדם, כאמצעי יציאה מההלם, לעשות-לעשות-לעשות, ללכת למכולת, לקנות המון קמח, לצלצל, לחוות, כל אחת מאיתנו עם רעיונות מקוריים שעוזרים לנו לתרגם לפעולה את המחשבות הקשות, את הרצון להשתתף ולעשות טוב.

על מה להתחיל לכתוב?

על הסיפורים הקטנים שבסוף עוזרים לנו לקלוט מתוך האישי והאנושי את הגדול והכואב. כמו רחל שהציעה לחמישה מחבלים ששמו לה על הראש רימון וכוונו אליה נשקים, והיא מצידה הציעה להם קפה ועוגיות ותחבושות להקל את הפצעים.

על מה להתחיל לכתוב?

על איך תמיד בזכות נשים צדקניות שרואות בבינה יתרה מה האחר צריך ומצילות את דוד, בעלה, ואותה?

על מה להתחיל לכתוב,

על איך שוב כולנו מתגעגעים לשגרה, וכמה שהיא כבר אינה מצרך של רגילות?

על מה להתחיל לכתוב?

על שירי חברתי מהכיתה שהבן שלה ימים נעדר, ועכשיו כבר הודיעו שהוא נרצח.

על מה?

על אימהות ומה שהן עוברות בימים ובלילות.

על מה להתחיל לכתוב?

על האישה המבוגרת ותיקת קיבוץ בארי, שפתחה לי ולאיתמר את הדלת מהבית הקטן שלה כשטיילנו שם רק לא מזמן, והסבירה לנו על הרקפות שלה בערוגה המופלאה מול הבית שלה, הקטן, ונתנה לי גם שתיל גרניום לעשות ממנו ייחורים בצנצנת שלי בבני ברק.

על מה להתחיל לכתוב?

על הרחפן הרוחני הגבוה מכולם, שצריך להיות עיוור כדי לא לראות כאן את בורא עולם, איך כל תחום, וכל גזרה אנושית, בריאותית, צבאית, אחוותית, מגיעה לקיצוניות שרק השנים האלה בהיסטוריה היהודית יכולות לאפשר.

על מה להתחיל לכתוב? על למה דווקא כולנו בדור הזה גרים כאן יחד, ומה צריכים ללמוד מזה?

על מה להתחיל לכתוב?

על זה שכל מה שקורה כאן כבר כתוב! חז"ל היטיבו לנסח את הדברים. בנבואות, בגמרות.

על מה להתחיל לכתוב?