"הילד שלי נפגע מרימון ואיבד דם. ניסיתי לעשות החייאה, אבל לא היה לי כוח"

בני משפחת בכר מקיבוץ בארי שהו בביתם במהלך שמחת תורה. בשבת בבוקר, מסע הטבח הרצחני של חמאס הגיע גם אליהם והסתיים בטרגדיה: אב המשפחה, אבידע, נפצע קשה ואיבד את רגלו. אם המשפחה, דנה הי"ד, נרצחה. גם בנם כרמל (15) הי"ד נרצח בפעולת החמאס. לשניים גם בת צעירה יותר, הדר (13), שניצלה מהפגיעות.

כאשר הם שמעו שהמחבלים חדרו לקיבוץ באותה שבת, הם רצו מיד לממ"ד. "כרמל הוא גולש, בחור צעיר, הוא לקח סכיני ארקוס מהמטבח, היה פייטר. הוא עוד לא הבין מה קורה, אבל לא היה לו עוד פחד בכלל", מספר האב לחדשות 12, על התחושה שהייתה לו לפני שהבין את גודל האירוע.

"אתה כל הזמן שומע שהם מתקרבים ביריות אין-סופיות", סיפר. "המחבלים פרצו פנימה, ניגשו לממ"ד ואחד מהם צעק לאבידע בערבית לפתוח את הדלת. אמרתי לו: לך, כולם ילדים - והוא ניסה לפתוח לי את הדלת תוך כדי שאני מתנגד".

במהלך המאבק בידית המחבלים ירו ופגעו באבידע ובבן כרמל. "עפה לו היד", סיפר האב בבכי. אחותו הדר ניסתה להשאיר אותו בהכרה וסיפרה: "אמרתי לו - 'כרמל, תישאר איתנו, אתה לא עוזב אותנו'". בזמן שאבידע ובנו כרמל פצועים ומאבדים דם, דנה אשתו והדר בתו ניסו להזעיק עזרה.

במקביל, האב ניסה להיאבק כדי להשאיר את הדלת סגורה. "באיזשהו שלב קרסתי אחורה. המחבלים היו כל כך נחושים, והתחילו להדליק את הדלת של הממ"ד. העשן נכנס לתוך הממ"ד, התחלנו להיחנק שם. הדר ניהלה חמ"ל למופת, ברמה שאתה אומר - הילדה בת 13, מה הקטע שלה?".

"התקשרתי למד"א ואמרו לנו שהם לא יכולים להיכנס לקיבוץ", סיפרה הדר. "התקשרתי לשב"כ, היה לנו גם מספר טלפון של השב"כ - והם אמרו אותו דבר. דרך חריר ירי נזרקו עלינו 3 רימונים. הם גם לא ראו לאיפה הם זרקו, הם לא ידעו אם הם זרקו על בן אדם".

האב סיפר כי רימון אחד לא התפוצץ, אבל שניים אחרים כן: "אני זוכר שני בומים. כרמל נפגע והתחיל לאבד דם, ניסיתי למשוך אותו ולעשות לו החייאה, אבל לא היה לי כוח בידיים. אמרתי לו כל הזמן להרים את הרגליים למעלה, הוא בהתחלה הרים ואז הוא הוריד, ואז הוא התחיל לצעוק", המשיכה הדר לתאר את רגעי התופת. הוא חצי מהזמן לא היה בהכרה, צעקתי עליו - 'אתה לא משאיר אותנו לבד, אתם לא עוזבים אותי'". במקביל, דנה האם נורתה. "שמעתי את דנה, את ה'איי'. היא אמרה 'אבידע, קשה לי לנשום', ואיבדה את ההכרה". 

"אמרתי להדר, 'תקשיבי, לאימא לא כואב כלום יותר'. אני מרגיש את דנה, היא קרה, די, היא כבר זהו, יצאה מהמשחק", הוא משחזר. "אמרתי לה: 'הדר, תקשיבי, אנחנו צריכים להתמקד בכרמל'. שמעתי את החרחורים האחרונים שלו". בהמשך, אבידע והדר חולצו ופונו לבית החולים סורוקה. הרופאים לא הצליחו להציל את רגלו של אבידע, ונאלצו לכרות אותה.