הלימוד היומי: מהו איסור 'בורר', ואיך נהיה מסודרים לכל החיים? (יום שישי, י"ב בחשון)

הציטוט היומי

"ואמרו ז"ל: "כל המקדש וכו' ואומר ויכולו וכו', כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית" (שבת קי"ט, ב')

"...מי שמע כזאת, שבא אדם וישתתף בדבר שכבר נגמרה מלאכתו? אין אחר מעשה כלום, ובמה יעשה שותף?...

כי להיות שהשבת הוא המקיים העולם כל ששת ימים, ואחר עבור ששת ימים יבוא שבת אחרת, ויחייהו ויקיימנו עוד ששת ימים אחרים.

ולך לדעת כי מציאות השבת בעולם הוא קיומו, כשמקיימים אותו.

כי אם אין מקיימים שבת, אין שבת...

ולזה 'כל המקדש את השבת' – פירוש: מקיים ושומר קדושתו, באמצעות זה, ישנו לשבת, ומאמצעותו מתקיים העולם.

הראית לדעת כי הוא המקים את העולם, ואין לך שותף גדול מזה כדין וכהלכה"

(אורח החיים על התורה, בראשית ב',ג')

2 הלכות ביום מתוך 'בהלכה ובאגדה', עפ"י פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

מהי מלאכת בורר האסורה בשבת?

אוכל ופסולת המעורבים יחד, אסור לברור ולהפריד ביניהם, אלא באם יתקיימו ג' התנאים הבאים:

א. שיברור (יפריד) את האוכל מתוך הפסולת, ולא את הפסולת מתוך האוכל.

ב. שהברירה תיעשה ביד, ולא בכלי של ברִירה כנפה.

ג. שיברור את האוכל על דעת לאוכלו לאלתר [מיד] ולא לאחר זמן.

[וסימן לדבר - אי"ל ראשי תיבות: אוכל, יד, לאלתר, והם שלושת התנאים להיתר ברירה].

אם כן, הבורר פסולת מתוך אוכל, אף אם עושה כן בידו כדי לאכול את האוכל מיד, הרי הוא עובר על איסור בורר. וכן הבורר אוכל מתוך פסולת בידו, אך בורר כדי לאכול לאחר זמן, עובר על איסור בורר. וכן הבורר אוכל מתוך פסולת כדי לאכול לאלתר, אך בורר בכלי של ברירה, עובר על איסור בורר.

מה נחשב "לאלתר"?

יש לברור סמוך ממש לתחילת הסעודה ולא קודם. על כן, היודע שהכנת המאכל וברירתו אורכת עשר דקות, יתחיל להכינו עשר דקות קודם הסעודה. לא יברור סמוך לסעודה לצורך קינוח הסעודה, וכן לא יברור קודם ברכת המזון כדי לאכול לאחר ברכת המזון, כיוון שהברכה מפסיקה ומחשיבה את האכילה שלאחריה כדבר חדש.

פרשת לך לך – דבר תורה קצר לשולחן השבת

“עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו השלום ועמד בכולם” (מסכת אבות, פרק ה משנה ג),

במשנה זו אברהם מכונה בשם “אברהם אבינו“.

לעומת זאת, במשנה הקודמת (משנה ב’) מוזכר אברהם ללא הכינוי 'אבינו' - “עשרה דורות, מנח ועד אברהם..”.

רבי חיים מוולוז’ין, בחיבורו “רוח חיים” על פרקי אבות, מסביר רעיון נפלא:

“כאן אמר ‘אברהם אבינו’ ולעיל אמר “מנח ועד אברהם” ולא אמר אבינו. ירצה בזה, על פי מה שכתוב (משלי, כ, ז), ‘מתהלך בתומו צדיק אשרי בניו אחריו’, כי כמה מדות שהצדיק טרח ויגע להשיגם, לבניו אחריו המה כטבע מוטבע, ובקצת יגיעה יגיעו לזה.

כמו שנראה בחוש, שרבים מעמי ארץ מהיהודים מוסרים את עצמם על קידוש השם, והוא מוטבע בנו מאבינו אברהם שמסר נפשו לאור כשדים על אמונתו. וכן כל העשרה נסיונות היו להישיר הדרך לפנינו, וכן ההתעוררות לאדם פתאום לילך לארץ הקודש הוא מניסיון ‘לך לך’. וקבלת כל דעבדין משמיא לטב, מניסיון הרעב שלא הרהר אחר מדות השם יתברך”.

חיזוק לנשמה

הרב יגאל כהן: "אם תזכרו את זה – אתם מסודרים לכל החיים". צפו