הלימוד היומי: האם מותר להתענות על דעת עצמו, ומתי אסור לאכול ביצים? (יום ראשון, י"ד בחשון)

הציטוט היומי

"ישראל רחמנים, בישנים וגומלי חסדים

וכל מי שאינו גומל חסד אז הוא מערב רב...

ואם אין תכונות נפש של גמילות חסד אז הגרות לא תועיל לו, ואינו יכול להידבק בזרע קודש...

ולכן כל מי שאינו משורש זה אין לו חלק ונחלה בבית ישראל"

('עטרת זהב')

2 הלכות ביום מתוך 'בהלכה ובאגדה', עפ"י פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

האם מותר לאדם לסגף את עצמו בתענית?

אמרו חז"ל (מסכת תענית כב ע"ב): אין היחיד רשאי לסגף את עצמו בתענית, שנאמר (בראשית ב ז): "וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה" - נשמה שנתתי בך החייה. על כן, העוסקים בתורה או מלמדי תינוקות, לא יתענו תעניות שאינן חובה, כיוון שממעטים הם במלאכת שמים, שמפאת התעניות יחלשו ולא יוכלו לעסוק בתורה וללמד כהוגן.

וכן שכיר לא יתענה, שממעט במלאכת בעל הבית. אבל עובד עצמאי, רשאי להתענות בערב ראש חודש או בימי השובבי"ם וכיוצא בהם לכפרת עוונותיו, וכן ביום פטירת אביו או אמו [כמבואר בשלחן ערוך שטוב להתענות ביום זה], ובלבד שהוא בכוחותיו ואין התענית מתישה אותו.

האם מותר לאכול ביצה, שום או בצל קלופים שעבר עליהם הלילה?

אין להניח שום או בצל או ביצה כשהם קלופים, באופן שיעבור עליהם לילה, מפני שרוח רעה שורה עליהם, אבל אם משאיר עליהם מעט משערות ראש השום או הבצל או מעט מקליפותיהם או מקליפת הביצה, הרי זה מותר. ומכל מקום אם טעה והניחם כשהם קלופים לבדם, אין לאסרם באכילה.

אם מערב שום או בצל או ביצה קלופים, עם מאכלים אחרים, כמו בצל או שום בסלט ירקות, או ביצה בסלט מיונז וכיוצא בהם, הרי זה מותר לכתחילה, שכל שהם מעורבים עם דבר אחר, אין לחוש משום רוח רעה.

חיזוק לנשמה

הרב יגאל כהן - שום דבר בעולם לא קורה סתם, אז למה מגיעים אלינו קשיים? צפו