"כולנו נדרשים להוליד את הלב הנכון": מקבץ מיוחד של פוסטים מרגשים שרצים ברשת

מתחרטים על כל הפעמים שנעדרנו מהאמת שלנו - למען השבת הנעדרים. 

התחזקות באמונה הייתה מאז ומתמיד ברשתות החברתיות, אולם נדמה שכעת היא 'פורצת' את כל המחסומים, ומותירה את כולנו נאלמים מול האמת שבה. קבלו 3 פוסטים מרגשים במיוחד שמצאנו ברשת, ואנחנו מאמינים שיחזקו גם אתכם באמונה לצד ימים לא פשוטים שעוברים על עם ישראל. 

כותבת לוסיל חדד כך:

"גשר החרטה: נוסעת בדרכי, רואה את גשר הפירוד מרכין ראש לאחדות. זו מתיקות עצומה כל האהבה הזו. הלב מתרחב, הלב מחייך, הלב מתאחה - אך ישנו עניין להביע חרטה. חרטה עמוקה. אבא, אנחנו מתחרטים על כל הפעמים שנפרדנו מהחלקים של השלם, למען איסוף פיזור דעתינו מקטן עד גדול. מתחרטים על כל הפעמים שנעדרנו מהאמת שלנו - למען השבת הנעדרים. 

מתחרטים על כל הפעמים שנחטפנו ע"י מפלצת "המה יגידו"- למען השבת הנחטפים,

מתחרטים על כל הפעמים שנשבינו ע"י גאוותינו - למען השבת השבויים,

מתחרטים על כל הפעמים שנרצחנו ע"י כעסינו - למען עילוי נשמתם של הנרצחים,

מתחרטים על כל הפעמים שנהרגנו ע"י שיגור ירי המילים - למען עילוי נשמת כל ההרוגים.

מתחרטים על כל הפעמים שנעלמנו לתוך שקרים שהמצאנו - למען התגלות האמת ללא שום עיכובים, אף לא שאור שבעיסה, אבא אנחנו מתחרטים מעומקא דליבא על כל הפעמים שנלחמנו בך - למען שלום בתוכנו, בארצנו, למען שלום עולמי, למענך אם לא למעננו.

זמן להרכין ראשנו ולהתחרט חרטה עמוקה, לשלוח טיל חרטה בוקע כל קליפה, מנפץ כל גזרה קשה,  חורט את שער הגאולה ומוריד עלינו ברחמים גדולים גאולה שלמה.

גאים בתורתינו,

גאים בך - גאו ל ה'

שנזכה לחודש גואל בע"ה.

ברצינות, כל תו פה מלא בכוונה,

תתייחסו לזה כמו טיל חרטה החורט בשמיים ממש, שער לגאולה.

אם תרצו, הוסיפו בתגובה חרטה שעולה לכם בפשטות מהלב,

כך נוסיף חומר נפץ לטיל החורט את חודש הגאולה בע"ה.

הפצת אהבה ללא חרטה היא כמו פלסטר על מוגלה.

אבא, סליחה ומחילה.

רוצים התגלות מלכות שמיים באחישנה".

***

לשבת עם אדם ולהקשיב לו באמת בתשומת לב ובאהבה - מעניק לו חיים יותר מכל תרופה או מאכל בעולם

כותב מאיר ראובני כך:

שיעור ברוחניות להבנת המצב והחיים האלה: בעולם, המושג כבוד או אדם מכובד נתפס כמישהו שהוא מושא הערצה, כמו למשל פוליטיקאי או זמר.

בפועל הצהובונים מלאים תמונות של אותם "מכובדים" במצבים מביכים וכמו כן הטלוויזיה מלאה בתוכניות כמו ארץ נהדרת, שדואגות לצחוק ולהקטין את אותם אנשים " מכובדים" ונערצים. אז כמה כבוד באמת יש להם?

ביהדות לעומת זאת כתוב : "איזהו מכובד - המכבד את הבריות".

אדם שנותן כבוד לאחרים נקרא מכובד. למה? בעבר הייתי הייטקיסט צעיר וחילוני,מנותק מכל עניין רוחני. במשך מספר שנים חוויתי דיכאון עמוק - דווקא בגלל הנתק מחיים רוחניים והשתקעות בחיים אגואיסטיים של פיתוח עצמי גשמי בלבד. בתוך הדיכאון היו מקרים יוצאי דופן שבהם החושך הפנימי שבתוכי דעך, ויכולתי להרגיש קצת שפיות. אחד המצבים הללו היה כשהיינו נפגשים ארבעה חברים טובים בסוף השבוע, יושבים ופורקים את הלב אחד עם השני חופשי בלי שיפוטיות, ובכבוד אחד לשני. התבטאתי והקשיבו לי, ואני בתורה הקשבתי לחברים כשהם התבטאו בעצמם ורגש הדיכאון היה מתמסמס בתוך ענן החברות המתוק שהיה לנו.

זה קרה עקב כמה חוקים רוחניים, ביניהם כוח האחדות. כשיש מרחב נעים וחסר שיפוטיות שבו אתה יכול להתבטא ולהקשיב מופעל חוק רוחני בשם 'החוכמה תחיה את בעליה'. אורות החוכמה נקראים 'כבוד' בקבלה, כלומר, בזמן שאתה מבטא את עצמך, אתה בעצם מבטא את החוכמה שלך, את הראייה שלך על החיים, את הפירוש של המציאות שלך, וברגע שמישהו מקשיב לך באמת בלי שיפוטיות הוא נותן לך כבוד. והיא מחיה את בעליה - אותך, ולכן אתה מתמלא חיות, והנפש נרפאת לשעתה (זה גם הבסיס לטיפול רגשי מוצלח אגב).

לשבת עם אדם ולהקשיב לו באמת בתשומת לב ובאהבה - מעניק לו חיים יותר מכל תרופה או מאכל בעולם, ויכול להאריך לו את החיים כאן בעולם הזה.

הוכחה נוספת לחוק היא ש-24,000 תלמידי רבי עקיבא שהיו אנשים צדיקים שלא היה חסר להם תורה ומצוות - מתו במגיפה כי 'לא נהגו כבוד זה בזה'. שוב עניין הכבוד - לא נתנו אחד לשני להתבטא, ולא כיבדו את הדעה שלו. הם לא האריכו ימים ומתו במגפה כיוון שלא היה כבוד. לא הייתה אפשרות להתבטא, ושהאדם השני יקשיב לך ויכבד אותך באמת.

ומהי המסקנה לחברה שלנו? אם אנחנו רוצים להאריך ימים יחד במדינה הזאת, ימין ושמאל, חילוני וחרדי, אשכנזי וספרדי, ולהפסיק את האבידות הכואבות שלנו בנפש - צריכים להתחיל לשבת ולהקשיב זה לזה בלי שיפוטיות. לתת לאדם לבטא את רחי ליבו כל עוד הוא לא מפיץ פירוד בעצמו ולא סותר את החוק הראשי חוק האחדות. צריך להקשיב בכבוד מלא למה שהוא אומר מתוך הבנה שכולנו אחד, ולכל אחד יש חלק במציאות הזאת, ובמקום שבו הוא צריך להתבטא - אנ צריך להקשיב לו.

ברגע שנעשה זאת זה ימלא את כולנו בחיות חדשה, ומכאן נגיע לקיום ואהבת לרעך כמוך. עם זה יבואו כל הברכות, הנצחונות, השפע, השמחה והאהבה המתפרצת בלב לכל עם ישראל, עם הקודש. להצלחת עם הקודש וחיילינו הקדושים, ולהחזרת אחינו ואחיותנו השבויים הטהורים בעזרת השם במהרה ממש".

***

חשוב מאוד דווקא בזמן שלנו להיות יותר מודע לכל מה שאני מוציא ממני

ואחרון חביב, שלום בלה שכותב כך:

"לפשוט את העקמומיות שבלב - בזמן הזה יש דרישה מכל אחד מאיתנו, להוליד את היהודי שבו. ברוך השם אנחנו כבר רואים התעוררות יהודית וטבעית בעמנו הקדוש, וכבר נאמר ש'לא נבראו רעמים אלא לפשוט את העקמומיות שבלב' ובהמשך 'והאלוקים עשה שיראו מלפניו'.

בפשט הדבר, כאשר ענן פוגש בענן ישנו רעם וברק. אפשר לראות בלחימה ובמצבנו ממש כרעמים שבאים לפשוט את העקמומיות שבלב.

הדרישה היא לכניסה פנימה בהתבוננות, ולהגיב להכל מתוך מודעות שפועלת במידות מתוקנות. לא מתוך לחץ ובהלה. לא מתוך רפיון ואינסטינקט.

חשוב מאוד דווקא בזמן שלנו להיות יותר מודע לכל מה שאני מוציא ממני. אין ספק שהמסע שלנו מפורך ומלא נסיונות ומהמורות, אך בכל זאת נדרש מאיתנו להישאר ביופי הטבעי שלנו, היופי הקדום שלנו, המידות המתוקנות שלנו.

"לנו אסור להיגרר לדרך מבזה. עלינו לעמוד איתנים וחזקים מול כל ניסיון כזה או אחר, ולדעת שכל המשקל שיש עלינו לאחרונה - אינו לשווא.

המשקל הזה בא ללוות את היהודי, למשות את לב הנכון שבו, את האורות הגנוזים שבו. את עצמו. כולנו נדרשים באהבת השם יתברך כעת, להוליד את הלב הנכון, את היהודי הנכון, את החלק אלו-ק ממעל. לברך את הדרך, ולהישאר לנצח יפים כמו שאנו באמת".