"אנחנו מכינים הפתעות לאויב, מחכים שרק יתקרב לגדר"

שבועיים וחצי לאחר מתקפת חמאס, צה"ל סיים כבר את מלאכת טיהור שטחי היישובים בדרום ממחבלים. הכוחות מוכנים לכניסה קרקעית לרצועת עזה, וממתינים לפקודה מהדרג המדיני.

רוב רובם של השטחים הנמצאים בסמוך לגבול מוגדרים כשטח צבאי סגור, ומרבית כבישי הדרום נחסמים לסירוגין על מנת לאפשר לכוחות הביטחון לנוע בהם בחופשיות לשלל המשימות המבצעיות להם הם נדרשים.

התושבים פונו לבתי הארחה ברחבי הארץ, ולמעט כלים צבאיים שנעים בכבישים לא תראו כמעט נפש חיה. בימים האחרונים תחנות האוטובוס התמלאו במשפחות עם מזוודות, שעזבו את ביתן ויצאו לבתי הארחה ברחבי הארץ. עכשיו, שקט כאן. אווירת מלחמה מורגשת היטב באוויר.

יצאנו לבדוק איך נראה הדרום בשבוע השלישי למלחמה. אנחנו פוגשים את סרן (במיל') אביתר, מפקד פלוגה בחטיבה 12של גבעתי, נשוי ואב לשני ילדים.

ישנת בזמן האחרון?

"לא הרבה", עונה אביתר בחיוך, "אבל מסתדרים".

אביתר עובר להסביר על הפעילות המבצעית בימים האחרונים: "אנחנו עסוקים בימים אלו באימונים רבים. בימים הראשונים ללחימה עמדנו בצומת בארי, אחר כך באופקים ועוד, כעת אנחנו עסוקים בכוננות למלחמה. עוד אימון ועוד תרגול. זה היעד העיקרי שאליו אנו נערכים".

לא בכל מקום מותר כאן לנסוע, נכון?

"כן. יש צירים שהם מאוימים. התחושה כאן היא של מלחמה, גם אם אין אזעקות כל הזמן. אבל אנחנו בכוננות מאוד גבוהה. דרוכים".

חיילים בבתי היישובים

השאלה הבאה לא בדיוק אמורה להיות מופנית אליך, אך בכל זאת: כמי שנוכח כאן, איך שומרים על בתי התושבים, שנותרו ריקים, מפני גניבות?

"לא שמעתי על מקרים של גניבות. התחושה הינה של ערבות הדדית", עונה אביתר וממשיך: "ביישובים עצמם נמצאים לוחמים ששומרים על היישובים ובצמתים תפגוש בכוחות הביטחון, אבל האחווה והערבות ההדדית שיש כאן היא עצומה ומוחלטת".

ומה לגבי הגבול עצמו, איך מבצרים את הכוחות לאורכו?

"אני לא יכול לפרט יותר מדי. אנחנו ערוכים כיאות, ומכינים הפתעות לאויב. מחכים שמישהו רק ינסה להיכנס. אנחנו תוקפים אותם 24 שעות ביממה, ומספרי החיילים כאן עצומים. אנחנו תופסים את הגבול חזק".

ובמעבר חד, איזה רגע לעולם לא תשכח מכל המלחמה הזאת?

"אספר לך על הבית. הבכור חגג יום הולדת שלוש לפני כמה ימים והקטנה חגגה יום הולדת שנה לפני שבועיים. לא יצאתי לראות אותם", אומר אביתר ועצב דק בקולו. אך הוא מיד מתחזק ואומר: "הכוח מהעורף משמעותי מאוד. הכוח שאנחנו מקבלים מהבית הוא גדול ונותן לנו את האפשרות להמשיך".

כמפקד, איך המורל של הלוחמים?

"מכל העולם הגיעו אנשים והצטרפו למערכה. מכל גווני הקשת של החברה הישראלית באים ומצטרפים למלחמה. כולם עזבו הכל והגיעו לכאן. יש להם סבלנות, ייקח כמה זמן שייקח, רק שנסיים את המשימה הזאת".

מלחמת בראשית

מדוע בעצם המקום הינו שטח צבאי סגור?

"המרחב הינו מרחב לחימה. רובם המוחלט של האזרחים כבר פונו. כוחותינו נמצאים כאן ומתאמנים. האויב תמיד מנסה לעשות דברים – שאת רובם אנו מסכלים. מי שלא צריך – לא מסתובב כאן. הכל כדי לאפשר לצבא להפעיל את כל הכוחות שלו. ברגע שהשטח סגור אנחנו יכולים לבצע את משימות המלחמה השוטפות ולא להיות עסוקים בדברים אחרים".

ודווקא מכאן, איזה מסר יש לך לקוראים?

"אנחנו בתקופה היסטורית, ומעבר לזה שאנחנו במצב של 'עת צרה ליעקב וממנה ייוושע', בעזרת השם, הרי המלחמה התחילה בשבת פרשת בראשית ואני חושב שזה משהו שחשוב שנזכור אותו. אנחנו משנים סדרי בראשית. המלחמה הזאת היא לא מלחמת עזה, היא מלחמת בראשית. אנחנו נלחמים על הקיום של העם היהודי בכדור הארץ. על הטוב האנושי. מדובר במלחמת בני האור ובני החושך", אומר אביתר באמונה יוקדת, "כמו שהיה בבריאת העולם תוהו ובוהו, גם כאן. אנחנו ננצח את החושך הזה.

"אומנם אני לא מספיק לעקוב אחרי החדשות, אבל ראיתי שיש מאות חרדים שמתגייסים למאמץ בכל הזירות, כולל התנדבויות יזומות ועוד. בטוחני שהעם היהודי יצא מחוזק יותר מהמלחמה הזאת, יחד ננצח את האויב שקם להשמיד אותנו", חותם אביתר את שיחתנו.

חזקו ואמצו – ותנצחו!