החשש הגדול של עשרות אלפי עובדים: הוצאה לחל"ת עד סוף השבוע

היה ברור שהרגע הזה יגיע, ולמען האמת – קצת תמוה שהוא לא הגיע קודם: הרגע שבו בעלי העסקים יוצאים בקריאה נוקבת לממשלה: "אם לא תסייעו לנו בתקופה קשה זו, לא תהיה לנו ברירה וניאלץ להוציא עשרות אלפי עובדים לחל"ת".

ההודעה הזו מגיעה כהמשך לתוכנית לפיצוי עסקים שהציג בשבוע שעבר משרד האוצר, אשר התקבלה באכזבה מרובה בקרב המעסיקים. בתגובה לכך התריע יו"ר התאגדות רשתות המסחר שחר תורג'מן על כך שאם המדינה לא תדאג למענה מספק לעסקים שבמשבר, עלולים יותר מ-50 אלף עובדים במשק לצאת לחל"ת עד סוף השבוע הנוכחי. את הדברים הוא אמר בשיחה עם שר הכלכלה ניר ברקת.

אלא שמסתבר כי בינתיים לא הייתה כל התקדמות בנושא, ההצעה של 'תוכנית הסיוע לעסקים' לא שונתה במאום, ולטענתם של המעסיקים, אם לא יחולו בה שינויים והיא תאפשר תקציב מספק לכלל העסקים במשק הישראלי, לא תהיה להם אפשרות לשלם את משכורותיהם של העובדים.

סכנת החל"ת

מהי התוכנית שהציע משרד האוצר?

מדובר בתוכנית בהיקף של 4.5 מיליארד שקלים שכוללת הקלות תזרימיות שיינתנו לכלל המשק, עם אפשרות לדחיית החזר הלוואות ואפשרות של נטילת הלוואות בתנאים נוחים יותר לעסקים המתקשים. בנוסף, יינתן על פי התוכנית פיצוי כספי מלא לעסקים המצויים באזורי לחימה בצפון ובדרום, ופיצוי נוסף וחלקי בלבד לעסקים שנפגעו באזורים אחרים בארץ. כדי לקבל את הפיצויים יידרשו בעלי העסקים להוכיח ירידה במחזור של לכל הפחות 25% במהלך חודש או 12.5% לאורך חודשיים. במשרד ציינו כי במידה והמלחמה תתארך והיקפה יתרחב, יועלה גם התקציב שהינו ראשוני בלבד.

המעסיקים טענו בתגובה שהתוכנית אינה מספקת, מאחר שרוב העסקים והעובדים בישראל לא יהיו זכאים לקבל אותה, אלא בעיקר העסקים שבקו העימות. בנוסף, טענו המעסיקים שהתוכנית הכלכלית שהוצגה אינה כוללת פיצויים למעסיקים על העסקת עובדים מיותרים בתקופה זו, מאחר שהעסקים אינם פועלים במתכונת מלאה, וכן אין שום פיצוי לחברות בעלות מחזור עסקים של למעלה מ-400 אלף שקלים. בשורה התחתונה הם טענו שהתוכנית תגרום למעסיקים להוציא עובדים לא נחוצים בתקופה זו לחל"ת בשל צמצום כוח אדם.

ומדוע החל"ת מלכתחילה אינו אפשרות מועדפת?

חל"ת נשמע לחלקנו כמו מילת קסם, שכן אנו זוכרים אותו מתקופת הקורונה, כאשר עובדים שהוצאו לחל"ת היו זכאים לקבלת דמי אבטלה שהגיעו לכ-70%. נכון אומנם שדמי אבטלה כאלו מגיעים בחלק מהמקרים גם לעובדים שמוצאים לחל"ת בימים כתיקונם, אלא שיש צורך לשם כך בשורת תנאים וקריטריונים הנוגעים בין היתר לוותק של העובד ולהיקף התפקיד. בתקופת הקורונה דאגה הממשלה להכניס הקלות שונות שאפשרו כמעט לכל עובדי המשק להיות זכאים לתשלום על החל"ת, אלא שכיום ההקלות אינן קיימות, ולא נראה שיש נכונות מצד הממשלה לספק אותן גם הפעם.

תוכנית ללא יישום

המצב בעייתי הן מצד המעסיקים והן מצד העובדים, שכן על פי החוק, מעסיק אינו רשאי להוציא את עובדיו לחל"ת ללא אישורם, שכן זה נחשב להרעת תנאים בעבודה. במידה והוא יעשה זאת בכל זאת, יהיה העובד רשאי לדרוש פיצויים בשל הרעת התנאים.  מאידך, גם העובד עלול להינזק, מכיוון שבמידה והוא מיצה את ימי האבטלה שקיבל במשך ארבע השנים האחרונות (שכללו כזכור את תקופת הקורונה בה רבים מיצו את ימי האבטלה) הוא יהיה זכאי לדמי אבטלה נמוכים באופן משמעותי, וכן ייתכן והמעסיק יגיע למסקנה שלא משתלם לו להעסיקו כך, מה שיעמידו בסכנת פיטורין.

ומה עומד לקרות כעת?

כאמור, ארגוני המעסיקים הודיעו לממשלה שהם אינם מעוניינים להוציא את העובדים לחל"ת, ומבקשים שיאפשרו להם לגבש תוכנית אחרת וייחודית לתקופה זו. אחד הרעיונות שהועלו הוא מנגנון שיאפשר לעובדים לקבל שכר והפרשות סוציאליות בגין הימים שבהם אינם מעוסקים, ואילו המעסיק יקבל על כך פיצוי מהמדינה בגובה של 70% משכר העובדים.  בשלב זה הרעיון טרם קודם, ובמשרד האוצר מתנגדים לממש אותו. בינתיים הם זועקים את זעקתם המרה שנותרת חסרת מענה.