האם אני הוא הדימוי העצמי שלי?

דימוי עצמי הוא רק תמונה מנטאלית ותיוג, ולא המציאות! האם ניתן ואפשר לשנות את הדימוי העצמי שלנו? הסיבה לכך שזה אפשרי, היא שהדימוי העצמי הוא מנטאלי בלבד. אין בהכרח קשר בינו לבין מה שקורה במציאות – מה שלא אומר שאין קשר בכלל. כלומר, אם יש לנו דימוי עצמי נמוך מול בן הזוג, כנראה שבאמת התקשינו בעבר בתקשורת בין אישית. אם לילד יש דימוי עצמי נמוך לגבי יכולותיו במתמטיקה, כנראה יש לזה קשר למציאות, אולי בגלל איזה כשל נקודתי בעבר, שהוא לוקח כמציאות גם להווה ולעתיד. הבעיה היא שבעוד המציאות, כלומר, הגוף שלנו, המיומנויות שלנו, הסביבה, אלו משתנים ללא הרף וניתנים תמיד לשיפור – הדימוי העצמי משום מה לא בהכרח משתנה יחד איתם, איננו טורחים לשדרג אותו, ואז הוא מחבל בהצלחה שלנו.

הסיבה לכך: אנחנו מאמינים מאוד לדימוי העצמי וחושבים שזה מי שאני, נולדתי ככה, תמיד הייתי ככה, זה מה שאני מסוגל/ת. כל עוד יש לנו הרעיון הזה, שזו עובדה ואין מה לעשות, העתיד שלנו ייווצר על ידי העבר, ואנחנו נמשיך עם אותם דפוסים בהווה ובעתיד, עם אותן התנהגויות שלא מקדמות אותנו.

כדי לשבור את הגלגל הזה, חייבים קודם להבין שהדימוי הוא רק מנטאלי, ולא מי שאנחנו באמת.

לדוגמה, אם גבר חושב שהוא ביישן, ובגלל זה הוא לא יכול להצליח להתחיל להיות בקשר זוגי, מובן שזה יגרום לו לשדר חוסר ביטחון, ימנע ממנו מלגשת לפגישות וישאיר אותו בודד. אבל כשמתבוננים לעומק מגלים שיש שם הכללות, עיוותים והשמטות (מושג מעולם הנ.ל.פ. – מטה מודלMeta Model), כי יש סיטואציות ורגעים שהוא לא ביישן בהם. וגם אם הוא ביישן, זה לא אומר שאין לו אפשרות להצליח. זה גם לא אומר שהוא תמיד יישאר ככה, הרי לא חרוט לו על המצח "ביישן", ואולי יש דברים שאפשר לעשות כדי לעבוד על זה. ומהי בכלל המשמעות של להיות ביישן? איך הוא יודע מתי אדם נחשב לביישן? מה בדיוק הוא עושה שגורם לו להיות לו להיות ביישן? יותר מזה, מאיפה הגיע לו הרעיון לראש? מה בעבר שלו גורם לו להאמין ברעיון הזה? מי אמר לו שהוא ביישן? ומה הוא חייב לחשוב ולהאמין כדי שזה ישפיע על הרגשות שלו ועל הפעולות שלו?

ברגע שמתחילים לחקור מה נמצא מתחת למושגים ולתוויות, זה מתחיל לערער את האמונה שאנחנו אכן כאלו, ומאפשר להסתכל על הסיטואציה עם פחות הנחות מקדימות שמעמעמות ומעוותות את התפיסה.

דימוי עצמי משפרים רק עם תרגילים של עבודת מודעות! כתרגיל לדוגמה, השלימו את המשפט:"מה שעוצר אותי בתחום (זוגיות / קריירה / בריאות /…) זה שאני____, או "מה שעוצר אותי זה ____". ואז שאלו את השאלות: איך אני מרגיש/ה בהקשר הזה? מה זה אומר עלי? למה זה ככה? מה המשמעות של זה? התשובות שניתן לעצמנו יעזרו לנו להתחיל את העבודה ולראות שכל מה שנענה – אלו רק רעיונות ותוויות, שהן לא באמת המציאות העובדתית! אלו סרטים שרצים לנו בראש הרבה שנים, והשאלה החשובה היא: האם התוויות האלו מובילות אותנו למקומות טובים, או תוקעים אותנו? אחד הכלים של ה-NLP שעוזרים לעשות את תהליך החקירה וההתעמקות הוא המטה-מודל של "אומנות שאלת השאלות", אבל בכלי הזה לוקח זמן להתמחות, ואני רוצה לתת לכם משהו פשוט יותר.

האמת היא שלא חייבים כלים מתוחכמים, כי חשוב יותר לנסות ולבחון באיזו מידה מי שאנחנו היום הוא ביטוי של חוויות העבר שלנו. ביטוי של ההישגים והכישלונות שלנו, ביטוי של מה שאמרו לנו ההורים, החברים, המורים. נסו לראות ולהיווכח בעזרת התרגיל הזה: האם זה מי שאנו באמת? אתם לא העבר שלכם! אתם לא הרגשות שלכם! אתם לא ההתנהגות שלכם, ואתם ודאי לא התיוגים שאחרים שמו עליכם. אתם הרבה הרבה יותר מזה! צריך להבין חד משמעית את הרעיון הבסיסי שהדימוי העצמי הוא רק תפיסה מנטאלית! לא יעזרו שום הצהרות חיוביות, לא מדיטציות ואפילו לא הישגים או שבחים שיוכיחו לכם בפעול שאתם מסוגלים. ולעומת זאת, כשתופסים את הרעיונות האלו, קל להבין ששינוי אפשרי.

נערך ע"פ מאמר של שחר כהן (טריינר N.L.P).

הרב ד"ר יעקב ארנברג הוא ראש מכון ארנברג - המכון ללימודי ייעוץ נישואין ומקצועות המשפחה.