מה הקב"ה רוצה מאיתנו בשעה קשה זו, ומהי הסגולה של מרן הרב שך להצלה בעת צרה?

בשעה קשה זו, אנו צריכים הרבה כוחות רוח ונפש לכלכל את רוחנו ומעשנו בהתאם מצד אחד, ומצד שני לדעת מה תפקידנו בשעה זו כלפי הסובבים אותנו. שכן יש לנו אחריות גדולה עלינו ועל הסובבים אותנו, להתנהל במנוחת נפש, להרגיע את עצמנו ואת הסובבים אותנו עם אופטימיות זהירה, ועם הרבה אמונה וידיעה שעם ישראל הוא כבשה בין שבעים זאבים, ועם ישראל סבל שנים רבות מרדיפות הגויים, והכל החל עוד מעשיו שרדף אחרי יעקב שהיה אחיו, והקב"ה שומר עלינו כבר הרבה שנים מרדיפות הגויים שרוצים להשמידנו, ומצילנו מידם.

בדורות האחרונים מעוררים גדולי הדורות וזקני ישראל שאלו הם חבלי משיח. וכבר שאלו חז"ל מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח? כי ידעו חכמינו שיבוא זמן כזה, וידעו גם שרק זכויות תעמודנה לנו לעבור תקופה זו, ועל כן שאלו מה הן הזכויות שיש לעשות ולהינצל. "אמר להם רבי, יעסוק בתורה ובגמילות חסדים".

על כך אמר ה'חפץ חיים': זו לא 'סגולה', זה ה'מתכון' להינצל מחבלי משיח! רק כך אפשר לעבור תקופה זו ולהינצל מחבלי משיח. תורה לבד לא מספיק, חסד לבד לא מספיק, תורה עם חסד – זה חוד החנית המגינה עלינו מחבלי משיח.

אין לשאול 'מדוע?', יש לשאול 'מה עושים?'

ועדיין, אנו מנסים להבין מה הקב"ה רוצה מאיתנו בשעה קשה זו. אבל אנו יודעים שיש הנהגה של 'הסתר פנים', שקשה לנו להבין את הנהגתו יתברך.

לפני הרבה שנים כשהיו כמה אסונות אחד אחרי השני, הלכתי למרן הסטייפלר זצ"ל מתוך כאב על מה שקורה, ושאלתי אותו כך: אנו רואים שהקב"ה שולח את יונה הנביא לעיר נינווה כדי להחזירם בתשובה, ויונה הנביא מנסה להתחמק, והקב"ה שולח את הדג וכו', העיקר שיגיע אל העיר ויגיד להם מה חטאם ומה דרך התשובה.

'אנחנו הבנים של הקב"ה', אמרתי למרן, ואנחנו מנסים להבין מה הקב"ה רוצה כשהוא מעניש אותנו כל כך קשה. אז שהקב"ה ישלח לנו מגיד, או גדול הדור, שיאמר לנו מה הקב"ה רוצה מעמנו, על מה חרון אף השם?'.

ומרן הסטייפלר, שהיה בכלל פחד להיכנס אליו מרוב גדלותו וקדושתו, נועץ בי את עיניו ושואל אותי: "אתה מנסה להבין את הנהגת הקב"ה? את השואה כבר הבנת?". ואני מרוב כאב המשכתי והקשיתי: "אבל מה היום הקב"ה רוצה שנשפר או נתקן?", ומרן הסטייפלר, עם פניו חמורות הסבר אומר לי, "ששה מיליון יהודים מתו בשואה, ואתה שואל שאלות על היום?". הבנתי שאין יותר מה לשאול מדוע ולמה, אז שאלתי מה כן כדאי לעשות כדי להוריד מאיתנו חרון אף השם'.

פניו של מרן הסטייפלר הוארו, הוא חייך, ואמר לי: "עכשיו אתה שואל טוב…", והמשיך: "היום תגיד ברכה אחת בכוונה, מחרתיים שתי ברכות בכוונה אח"כ שלוש ברכות בכוונה". והדגיש לי – "אל תקפוץ, כי לא תצליח! היום תלמד רבע שעה בלי להוציא את העיניים מהגמרא, מחר חצי שעה, מחרתיים שלושת רבעי שעה", ושוב מדגיש – "אל תקפוץ, כי לא תצליח!". העזתי ושאלתי: "זה הכול?", ומרן הסטייפלר דופק לי על הכתפיים ואומר לי "נראה אותך".

מסיפור זה הבנתי שאין לנו להשיג או להבין הנהגת ד', ועלינו רק להתקרב אליו יתברך, ולזעוק ולבקש רחמי שמיים שיצילנו מאויבינו. אך מצד שני, אנו יכולים הרבה לעזור לעצמנו עם עבודה עקבית ועניינית.

 יישוב הדעת ובטחון בה'

וכאמור, אנו צריכים לחתור להגיע למנוחת נפש עם ישוב הדעת, לנסות להרפות מהלחץ האופף אותנו. גם כשיש אזעקה אנו הולכים לממ"ד בזהירות בלי להיכשל וליפול ממכשולים בדרך, ושם ממתינים עד לסיום האזעקה וההתראה, ושבים. אין טעם לדבר כל היום על המצב הביטחוני, וכמובן מה שפחות לראות תיעודים קשים על מה שקרה בשמחת תורה, ומה שקורה עכשיו במלחמות וכו'. ויש לזכור את דברי הרמב"ם שהמכניס עצמו למחשבות ומבהיל עצמו עובר בלאו של 'לא תירא מהם', ו'לא תערוץ מפניהם'.

לאלה שמתקשרים אלינו עם חרדות וכד', אנו מספרים את הסיפור הבא: פעם סייעתי לרבנו הגדול מרן הרב שך זצ"ל, והוא הביע את רצונו להעניק לי משהו כהכרת הטוב, וכך אמר לי: "כהכרת הטוב, אני אלחש לך באוזן מה שלחש לי מרן ה'חפץ חיים'. יש סגולה לומר 3 פעמים ביום פרק כ' בתהילים 'למנצח מזמור לדוד יענך ד' ביום צרה', זו סגולה גדולה!", ומרן הרב שך הוסיף (בניגוד להרגלו ולטבעו) – "ואני אומר לך שזה בדוק ומנוסה".

אני ממליץ לאנשים בימים אלו לומר בכל יום 3 פעמים את פרק כ', מה שנותן לנו ומשריש בנו אמונה ובטחון בה' יתברך, ובטח ובטח, שבדרכנו למרחב מוגן ובעומדנו שם, שאין טעם לדון בשאלות כאלו ואחרות, אלא הטוב ביותר לומר את הפרק הזה ולבטוח בו יתברך, וכדברי מרן זצ"ל שזה בדוק ומנוסה.

לצד החיזוק בתפילה ולימוד התורה, אני ממליץ בימים אלו במיוחד, לעשות פעילות עם הילדים. פעילות גופנית היא מאד קלה ותועלתית, ומוכיחה את עצמה כמשחררת לחצים ומרפה, מעבר לתועלת הכללית שלה לגוף, ללב, לכלי הדם, למעיים ועוד.

לסיכום, יש לדעת שהאדם בנוי משכל ורגש, ותפקידו להשליט את השכל על הרגש. ויכול אדם להחליט שהוא הפסיכולוג של עצמו, ועליו להגביר את השכל על הרגש, ויש לראות בזה את רצון הקב"ה – שאדם יעזור לעצמו להיות רגוע יותר וענייני יותר, וכך הוא יצליח ללמוד, להתפלל, ולעשות כל מה שתפקידו בשעה זו. נתחזק באמונה ובמעשי חסד, והקב"ה יצילנו מידם.

באדיבות אתר 'דרשו'