למה אלישע הנביא לא כתב צ'ק?

בהפטרה שלנו מובא סיפור נס אסוך השמן, ויש בו לקח חינוכי מדהים. הסיפור מפורסם: מדובר שם באלמנה ענייה, שבגלל חובותיה, הנושים רוצים לקחת את ילדיה לעבדים. היא מגיעה לנביא, וצועקת "הצילו". אלישע לא כותב לה צ'ק ולא נותן לה מטיל זהב. במקום זה, הוא שואל אותה מה יש לה בבית. היא עונה שרק קצת שמן, ואז מבקש ממנה אלישע שתשאל כלים מכל שכנותיה, תסגור את הדלת ותמזוג לילדיה שיגישו לה את הכלים. השמן שהיא מוזגת לא יכלה, והיא תצליח למלא את הכלים בשמן שאותו היא תמכור, ובכך תשלם חובותיה.

הנביא אלישע היה מלומד בניסים גלויים, וכמו שהוא "יצר" שמן חדש, הוא יכל גם לייצר כלים, או זהב, שזה נוח יותר. אז למה הוא הטריח אותה לעשות דווקא כך, לחקור אותה מה יש לה בבית, ואת זה להרבות, עם כלים שאולים מהשכנות.

יש כאן יסוד. גם כשיש נס, את הכלי צריך לעשות ממה שיש. הכלי צריך להגיע בהשתדלות עצמית, ובו תהיה אחר כך ברכה ניסית.

בדור שלנו יש הסתר פנים, וכבר אין כאלו ניסים גלויים. אבל גם לנו יש ברכה והשגחה פרטית מתמדת, שכדי לקבל אותה, מוטל עלינו לעשות תנאי מחייב: השתדלות וכלים. כמו שאמרו חז"ל: יברכך ה', במה? בכל מעשה ידיך. זה התנאי.

ולמה זה קשור לחינוך? גם בחינוך חייבים ניסים. אבל כדי שהנס יקרה והברכה תחול, צריך לעשות השתדלות נכונה. ההשתדלות הזאת מחייבת כמה דברים:

1. הנס התחיל כשהאישה צעקה, לא השלימה עם המצב, רצתה ישועה. אסור להשלים עם הכאב, צריך לעצור ולצעוק. להתפלל כמובן, אבל גם ללמוד את הכלים הרלוונטיים.

2. הנס התחיל אחרי התבוננות מה יש לה בבית. לכולנו יש הרבה ציפיות מילדינו, לכולנו יש גישה שיפוטית כלפי חסרונותיהם. זה טבעי. אבל כדי לחבר אותם, צריך לחקור מה החוזקות של כל ילד. צריך לראות מה יש לו. במה הוא טוב. מה המשאבים שלו, מה המיוחדות שלו, מה מדליק לו את הניצוץ בלב.

3. ‏הנס צריך כלים, וגם כאן צריך לדאוג לערב את בעל הנס, שלא ישב פסיבי, כמו בני האישה שלקחו חלק פעיל במזיגה. תפקידנו כהורים מחייב חיפוש אחרי דבר משמעותי שהנער יתחיל מסלול של פעולה ועשייה עבור הזולת.

זה קריטי, כי כך יתברר מה השער שלו, מה החיבור שלו, ולכן את זה צריך לפתח. ובמיוחד בדורנו הסוער, אם הילד לא יקבל הכרה וביטוי למעלותיו ולחוזקותיו, הוא נשאר ריק, ואת החלל הזה ממלאים די מהר נחשים ועקרבים שמצויים היום. כבר אין נהר סמבטיון שמפריד בינינו לבין הרחוב הפולשני, ואי אפשר להילחם ישירות בכל הפיתויים הקורצים הפולשניים והזמינים.

כולנו הורים טרודים ועמוסים, ולאף אחד אין יותר מדי זמן פנוי, אבל זו השקעה משתלמת. עבודת ההתבוננות תוכל לעזור לנו לזהות מהו פך השמן שיש בכל ילד. זה לא שטויות ולא בזבוז זמן, אלו האוצרות שיש בלב כל ילד, ואיתם ניתן לקיים: "כבד את ה' מהונך – ממה שחננך", ולחשוב איך ניתן לתעל אותן בצורה חכמה, ולתת להן ביטוי מעשי.

ה' יעזור שנצליח!